|
שיחה 9 – מנגנון להבקעת חסם אחדות העם בשיחה קודמת "מגמות המצב", נסקרו ונידונו ארבעה חסמים עיקרים שאותם יש להבקיע כתנאי להגשמה של חזון מדיני ברוח הציונות והם:
בשיחה הזו נדון במנגנוני יסוד הנדרשים כדי להוציא לפועל את המהלכים להבקעת החסמים. תחילה נדון במנגנון המיועד להבקיע את חסם אחדות העם. כדי להסיר ספק נסביר שהעם בו מדובר הוא עם ישראל כמשמעו במילון המונחים המשמשים יסוד לשיח זה דהיינו: בני כל הלאומים שהם נתיני הריבונות של מדינת ישראל.
הבעיה המצב הנוכחי מכיל פוטנציאל נפיץ של קיטוב קיצוני שהינו הרסני לאפשרות לקיים חברה ישראלית בעלת מכנה משותף אזרחי המהווה יסוד חוצה גבולות של מגזרי עם ישראל למרקם יחסים של חיים דמוקרטיים בין יהודים לערבים ובין היהודים לבין עצמם על רקע שאלת המחלוקת:
האם יתכן קיום של מדינת לאום דמוקרטית שהיא גם מדינת כל אזרחיה שמשתייכים על פי זהותם ללאומים שונים במדינה?
הנחת יסוד – משמעותה של "ציונות" בדיון הזה היא "מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית במולדתה (ציון)" היוצא מכך הוא שמדינת ישראל היא ישות שתכלית הקמתה היא ציונית משמע, שהריבונות עליה נתונה ללאום היהודי. הדילמה – נשאלת השאלה האם מדינת ישראל שהיא מולדת ובית לכל הלאומים היושבים בה ושאורחה הדמוקרטי מקנה לאזרחיה שוויון זכויות אזרחי יכולה להכיל בכפיפה אחת את המשולש: (1) אוכלוסיה רב לאומית (2) הגדרתה כמדינת הלאום היהודי (3) אורח חיים דמוקרטי בשיחה זו יחשפו הגורמים שמחוללים את הדיסונסס ומחבלים בכפיפה המשותפת מתוך כוונת מעשה להתנכל לציונות ולהגשמתה. תמצית המסקנות: עיקורם של הגורמים המחוללים את הצרימה יביא להגשמתו של חזון ישראלי המממש בתואם את החזון הציוני והציווי הדמוקרטי של מדינת כל אזרחיה. הצגת הבעיה: על פי החלטת מייסדי המדינה' הלאום היהודי חולק את ריבונותו בשוויון אזרחי עם בני לאומים אחרים שהם תושבים טבעיים של מדינת ישראל. הנה אנחנו קופצים לליבה של דילמה הניצבת כמכשול בפני הציונות:
אפשרות ראשונה – אם ללאום היהודי מובטח רוב דמוגרפי טבעי לנצח. – אם כול בני הלאום היהודי יוסיפו להיות לנצח ציונים. בהתקיים התנאים האלה, לכל לאום ניתנת האפשרות להשפיע על ריבונות המדינה באופן יחסי לחזקתו הדמוגרפית בריבונות המדינה מבלי לסכן את תכלית הקמתה ואת מהותה.
אפשרות שנייה: אם בני כל הלאומים המרכיבים את עם ישראל ינהגו לנצח ובלי קשר למאזן הדמוגרפי באופנים הבאים: – יכירו תמידית בתכלית הקמתה של מדינת ישראל (ציונות) – יכבדו את בכורתו של הלאום היהודי בעיצוב אורח החיים הישראלי ברוח מורשת היהדות. – יוקירו כסמלי הריבונות האזרחית של מדינת ישראל את הסמלים המושתתים על סמלי הריבונות הקדומה של האומה היהודית במולדתה. בהתקיים התנאים האלה, לכל לאום ניתנת האפשרות להשפיע על ריבונות המדינה באופן יחסי לחזקתו הדמוגרפית בריבונות המדינה מבלי לסכן את תכלית הקמתה ואת מהותה
אפשרות שלישית אם המדינה תכונן באופן דמוקרטי עקרונות חוקתיים שינפו מכלל אפשרויות הבחירה של האזרחים את האפשרות לבחור בחירות שתכליתן או תוצאתן היא שינוי בתכלית ההקמה של מדינת ישראל ושינויים בצביונה הדמוקרטי, כבית ומולדת לכל עם ישראל באמצעות החלת ההליכים הבאים: – הוצאת חזקתם של לאומי הארץ בריבונות המדינה מההקשר דמוגרפי באופן שיקנה ללאום היהודי חזקה מתמדת ובעלת משקל סגולי מכריע בריבונות המדינה מבלי לגרוע מהשוויון האזרחי המוקנה לשאר הלאומים ולריבונותם בכל תחום שאיננו ריבונות המדינה כגון ריבונות לאומית, ריבונות דתית, ריבונות חברתית וריבונות עדתית. – הוצאת הכפירה בציונות אל מחוץ למרחב של זכויות האזרח מבלי לפגוע בזכותם של תושבי המדינה הטבעיים לבחור בכפירה בציונות כחלופה להיותם אזרחים ומבלי לפגוע בזכויות התושב שלהם בעשותם כך. בתום הליכים אלה יגנזו הצרימות ברמה שתספק את עיקרי הציפיות שנובעות משאיפות לאומיות של מרכיבי עם ישראל ותיווצר האפשרות לתואם אזרחי ביניהם על בסיס התנאים הבאים:
בהתקיים התנאים האלה, לכל לאום ניתנת האפשרות להשפיע על ריבונות המדינה באופן יחסי לחזקתו החוקתית בריבונות המדינה מבלי לסכן את תכלית הקמתה ואת מהותה כל עוד ישרור במדינה שלטון דמוקרטי תחולת הציונות: במהותה, הגשמת הציונות היא תהליך מתמיד בעל ארבעה ממדי התרחשות מקבילים: קיבוץ גלויות, מיזוג גלויות, איחוד לאומים ומימוש מתמיד של ריבונות הלאום היהודי במדינת ישראל.
החל מהקמת המדינה מתנהל תהליך ההגשמה הציונית עפ"י ההנחות שכלולות באפשרות הראשונה דהיינו:
תמונת המצב המצב בפועל משקף התפתחות של מגמות הסותרות את תחולת הציונות ואת הנחת היסוד של יזמיה. ניתוח הברירות – ניתוח הנתונים מצביע על כך שהמצב בפועל עומד בסתירה לתוכן של האפשרות הראשונה והמצב בפועל הוא למעשה היפוכה של האפשרות השנייה דהיינו:
במצב העניינים הנוכחי ועפ"י המגמות המסתמנות ממנו לגבי העתיד, האפשרות הראשונה והאפשרות השנייה הן למעשה חלופות מופרכות שאינן באות בחשבון כברירה מעשית לגשר על הניגוד שבין מדינת הלאום היהודי המתקיימת בכפיפה אחת עם מדינת כל אזרחיה. מסקנה: הברירה היחידה האפשרית למימוש (רק "אם תרצו") היא האפשרות השלישית הר"מ במסגרת
נדרשים שני מהלכי יסוד שיהוו תשתית שתאפשר לניגודי השאיפות בקרב עם ישראל להתקיים בתואם:
כינון חוקה נדרשת חוקה אזרחית שתהווה ממשק מגשר בין הניגודים של מרכיבי עם הארץ במדינת ישראל, מקור סמכות לחוקי ישראל, מתווה לאורחות השלטון, מקור סמכות למנהיגים, מתווה לאורח חיים ישראלי, אמנה בין האזרחים למדינה ובינם לבין עצמם וכתב של ברית אמונים בין המדינה לבין אזרחיה. כדי לקבע בחוקה את התכונות הנחוצות למילוי כל תפקודיה נדרשות מספר הגדרות יסוד:
הישגים צפויים – יצירת מסננים שמוציאים את הכופרים בציונות מכלל האזרחים שהם הגוף הריבון במדינת ישראל באמצעים החוקתיים הבאים:
קביעת גבולות קובעים את הגבולות הסופיים של מדינת ישראל על בסיס דמוגרפי המפריד ככל שניתן בין הלאום היהודי לשאר לאומי הארץ מבלי לפגוע במרחבים חיוניים ובאוכלוסיות של לאומים אחרים המביעות רצון מחייב לחיות בשוויון אזרחי תוך הכרה בתכליתה הציונית של מדינת ישראל כאמור באפשרות השנייה. הישגים צפויים:
עד כאן הוצגה דרך שבה מדינת ישראל יכולה להיות מדינת הלאום היהודי ובו זמנית יכולה להיות מדינת כל אזרחיה מבלי לחטוא לתכלית הקמתה מדינת הלאום היהודי שהיא גם מדינת כל אזרחיה משקפת עמידה רק באחד מיעדי החזון הציוני, היעד של אחדות העם בישראל שהיעדרה מהווה כיום חסם בתהליך ההגשמה של החזון מאגדה למציאות נוכחת. עדיין יש גורמים נוספים המתנכלים לציונות או מחבלים בהגשמתה מבית ומחוץ ומהווים חסמים בדרך שבין חזון אגדי למציאות חיים ובהם:
בשיחה הבאה נציע את כינון חוקה וקביעת גבולות מדיניים כמסד משותף להבקעת כל החסמים לרבות שלושת החסמים הנותרים ובכך יש להניח שיובהר למשתתפי הדיון ש"אין זו אגדה" אלא רק "אם תרצו"…
– לבני שאר הלאומים ניתנת חזקה של מיעוט בעל יכולת הכרעה בנושאים ריבוניים שבהם מחלוקת בלאום היהודי הופכת את המיעוט ללשון מאזניים. – בני הלאומים המשתייכים למיעוט נהנים משוויון אזרחי מלא . – בני הלאומים המשתייכים למיעוט מנהלים אורח חיים לאומי, דתי וחברתי בשליטתם הריבונית המלאה בכפיפות לריבונות המדינה שבה הם שותפים. – תושבים מכל הלאומים שאינם מכירים בציונות כערך עליון במדרג ערכי המדינה רשאים לוותר על אזרחותם מבלי לאבד את מעמדם כתושבים ואת כל הנלווה לכך כזכויות תושב וחובות הנתין.
תקציר השיחה הבאה – הבקעת חסמים בשיחה מוצעים שלושה שלבי ביצוע שבהם תתממש הסרתם של ארבעת החסמים העיקריים המונעים ממדינת ישראל לשלוט בעימות שבו היא נאבקת על עתיד קיומה על פי תכלית הקמתה ומגשימה את מהותה על פי החזון הישראלי המכונן כנגד הגורמים המבקשים להביא לחדלונו. שלב א' – בשלב זה יש לעשות שתי פעולות במקביל: · הבקעת חסם התלות של ישראל באמצעות עיצוב והפעלת מדיניות ממשלתית המכוונת להשגת עצמאות כלכלית והשתחררות מהתלות הכלכלית של המדינה ביבוא מרכיבים חיוניים לקיומה ממקורות זרים והשתחררות מהתלות המדינית של המדינה בספקי המרכיבים החיוניים ובמישור התפקודי, יישום המדיניות להפעלת מנופים כלכליים לביצוע מהלכים חיוניים לישראל שהנעתם אינה תלויה בדבר מלבד הנחייה חוקתית לתת פתרון לצרכים של המדינה. · הבקעת חסם הקונצנזוס הציוני באמצעות משאלי עם שיעצבו את הגבולות המדיניים של מדינת ישראל ואת תנאי הסף הישראליים לכניסה למו"מ מדיניים שתכליתם להביא לסיום העימות עם גורמים המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל כישות ציונית.
שלב ב' – בשלב זה תנוצל הבקעת שני החסמים הקודמים, חסם התלות וחסם הקונצנזוס, כדי לבצע את הבקעת חסם התנאים המוקדמים ע"י מספר צעדים: · הכרזת ישראל על גבול הריבונות המדינית שבינה לבין ישויות שאינן כפופות לריבונותה באזורי יהודה ושומרון וביצוע הפעולות הנדרשות למימוש ההכרזה. · הצהרת ישראל על תנאיה לכניסה למו"מ מדיני עם ישויות הנמצאות בעימות עם ישראל על רקע היותה ישות ציונית ומעוניינות לקיים עם ישראל יחסים תחת התניות המוכתבות על-ידן. · ביטול הסדרים שאינם מעוגנים בהסכם שלום המגבילים את ישראל מלפעול למען ביטחונה בכל מרחב מחוץ לגבולותיה שממנו נשקפת סכנה לביטחונה.
שלב ג' – כינון חוקה בשלב זה מנצולת הבקעת החסמים (קרי: התלות של ישראל, הקונצנזוס הציוני, תנאים למו"מ מדיני) לכינון חוקה אזרחית .
החוקה מציבה את תכלית הקמתה של מדינת ישראל כעיקרון עליון לכל ערכי המדינה ואת מהותה כרפובליקה דמוקרטית כיעד עליון לכל ערכיה, השזורים זה בזה במארג קוהרנטי היוצר תואם בין הניגודים המבדלים את מרכיבי עם ישראל מבלי לפגוע בייחודם ומאפשר לציבור האזרחים אשר לו מסורה ריבונות המדינה לשלוט באופן דמוקרטי באורח חייו ובגורלו ולקיים את המדינה ולהתקיים בה בבטחה, ברווחה ובשלום. |
חזון ישראלי 