ציונות היא מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בארץ ציון.
ארץ ציון היא ארץ ישראל והיא ארץ המכורה של אבות ואימהות האומה היהודית.
ארץ ישראל היא המולדת לשלטונם הריבוני של בני העם העברי ושל יורשיו העם היהודי והעם
הישראלי החוסים באצטלת ריבונות מטעמם המוחלת על תחום מושבם בארץ.
יעדו של החזון הציוני הוא להגשים את הציונות כמורשת אבות בארץ המולדת והמכורה.
תכלית הגשמתו של החזון הציוני היא לגאול את האומה היהודית מהגלות שאליה גורשה, גולה שחלקים
מהאומה עדיין נתונים בה, מחוץ לארץ ובתוכה.
הגלות מאיימת להביא כליה על קיום האומה ובניה ועל כן יש צורך קיומי לגאול את האומה
היהודית ולהצילה מסכנות הגולה המאיימות על לקיומה.
סכנות הגולה נגרמות לאומה היהודית ובניה מגלי התלאות, הפרעות והרדיפות שהן מנת חלקם
בגלות של כל מי שמוטבעת בהם מרצון או מאונס זהותם יהודית.
בגולה מאוימים בני האומה נטולי הכוח מחרפת השעבוד של נכסי הגוף והרוח לריבוני הארץ
שבחסדם מתקיימים היהודים במקום מושבם ושם הם נתונים למשסה בידי עמי הארצות שעל
אדמתם גולים היהודים.
ההגשמה הציונית היא מכלול תהליכים המתרחשים במקביל ובאורח מתמיד:
א. קיבוץ גלויות היהודים בארצם
ב. מיזוג הגלויות באחווה יהודית ועיצובה כחברה בעלת זהות שצביונה ממלכתי המנהיגה את הריבונות בארצה.
ג. מיזוג לאומי הארץ באחווה אזרחית המאצילה מטעם סמכותה כריבון המדינה, סמכות שלטונית להנהגה נבחרת המנהיגה את המדינה.
ד. עיצוב אורח חיים ישראלי המעניק לנתיני ריבונות המדינה ביטחון קיומי, רווחה, שלום בביתם ובסביבתם המדינית
והפיזית.
לשם כך קמה מדינת ישראל שבה מתגשמת הציונות ובה שולט עם הארץ במשטר של בחירה חופשית על
פי חזון המייסדים.
הציונות היא תכלית הקמתה של מדינת ישראל
על ארבע אבני יסוד מושתת קיום המדינה:
א. ציונות שהיא תכלית הקמת המדינה ושהגשמתה מותנה בחזקת רוב בר קיימא של ציונים בני האומה היהודית בריבונות המדינה.
ב. משטר חיים דמוקרטי של בחירה חופשית המתנהל בחסות שוויון הזדמנויות חוקתי הניתן לפרט ולכלל ומתממש בחירות ומאפשר לנתיני המדינה ליהנות בשוויון מזכויות חוקתיות ולמלא בשוויון חובות חוקתיות.
ג. שלטון רפובליקאי שבו מסורה הריבונות לאזרחי המדינה הממנים מטעמם באופן חוקתי את הנהגת המדינה.
ד. הנהגה ממלכתית הנוהגת בשוויון חוקתי וללא משוא פנים כלפי כלל נתיני ריבונות המדינה מבלי להפלות ביניהם בגין הבדלי זהויות.
בהיות ישראל מדינה שומה עליה לספק לנתיניה ככל יכולתה ובנאמנות חוקתית ביטחון קיומי, חיי רווחה תקניים ושלום.
את רובד התשתית עליה יוצבו ארבעת אבני היסוד שעליהן מושתת קיום המדינה, מעצבים בעיקר שלושה גורמים:
א. הצורך ביצירת הרמוניה בין הזהויות של מרכיבי העם במדינה המהווים בליל של ניגודים. הרמוניה של ניגודי זהויות נועדה לאפשר את קיומו משותף של מגוון הזהויות, אלה לצד אלה, ללא צרימות היוצרות קיטוב מסכן קיום, באחווה אזרחית של כלל אוכלוסיית המדינה.
ב. הצורך בשילוב הרמוני של אורחות חיי העם במדינה עם תכונות הסביבה בה ממוקמת ומוקמת המדינה ובה מתנהלים יחסי גומלין בין המדינה לסביבתה בממדיה הפיזיים והמדיניים. הרמוניה בין המדינה לסביבותיה נדרשת כדי למנוע צרימות המחוללות משברי יחסים וסכנת התפרצויות אלימות ומסכנות קיום של איתני טבע כמו גם תוקפנות מצידם של כוחות מדיניים עוינים.
ג. הצורך בהתלכדותם ללא צרימות של זהויות העם לאחווה אזרחית המכוונת בסינרגיה להגשמה ברת קיימא של החזון הישראלי שברבות הימים וע"פ נסיבות הזמן, עתיד להשתכלל בנאמנות לחזון הציוני.
שני מכשולים מהווים חסם להגשמת החזון הציוני ובהסרתם מותנה תנופתו והטייתו של תהליך קיום המדינה לכיוון הגשמת החזון הישראלי:
א. הקיטוב בין מרכיבי העם במדינה המנהלים מאבקים על האחיזה בריבונות המדינה והשלטת אורחות קיום התואמים את זהותו הייחודית של המרכיב האוחז בשלטון, על כל זולתו.
ב. העדר שליטה ישראלית המסכנת את שלום היהודים ואת קיום המדינה כישות ציונית, בעימות עם ישויות השואפות לעקר את המדינה מזהותה הציונית ולהשתית את קיומה על ריבונות של לאום זר כאבן יסוד להווייתה.
מדורי האתר:
מדור א' – הגשמת החזון הציוני (העמוד הנוכחי)
מדור ב' – יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני
מדור ג' – כינון ממשלת הצללים
חזון ישראלי 