מדור ג' – ממשלת צללים

מדור ג' – כינון שלטון צללים

·  תמונת מצב בחירות  2022 לכנסת ה 25

יחסי כוחות

מסקנות

· כינון ממשלת צללים

הקמת ממשלה

משימות האופוזיציה

 

תמונת מצב – תוצאות הבחירות לכנסת ה-25

הבחירות לכנסת ה-25 הביאו להקמת קואליציה שלטונית המבססת את שלטונה על מפלגות בעלות שלושה מאפיינים:

א. מפלגה ציונית שעיקר מעייניה אחיזה בשלטון ובמשאבי המדינה בניגוד עניינים ערכי של תועלת לעניינים פרטיים הנוגדים את ערכי החזון הציוני.

ב. מפלגות דתיות לאומניות התומכות בציונות בגרסה הסותרת את ערכי הדמוקרטיה והרפובליקה שהן אבני יסוד בחזון הציוני.

ג. מפלגות חרדיות שערכי ציונות, דמוקרטיה ורפובליקה סותרות את ערכיהן, ערכי "יהדות", העומדים לשיטתם בניגוד עניינים עם ערכי החזון הציוני ויורשו המשתכלל עם רוח הזמן, החזון הישראלי.

 

בראשות המפלגה הציונית שכוחה הפוליטי הוא 48.39% מכלל כוחה של הקואליציה השלטונית, עומד מנהיג הנאשם בפלילים שהוכיח ומוכיח כמשתקף מכתבי האישום ומדווחי תקשורת, שימוש בלתי ענייני בכוחו הפוליטי בכדי לקנות ככל הנראה שליטה במנגנוני אכיפת החוק על מנת לחבל בתהליך האכיפה של מרות החוק על
המעשים בהם הוא נאשם.

החבלה לכאורה בתהליך האכיפה נעשתה ונעשית באמצעות חבירה אל כוחות פוליטיים חרדים, דתיים ולאומניים שאינם דוגלים בלפחות באחד מיסודות החזון הציוני שממנו נגזרת תכלית הקמתה של מדינת ישראל:

א. ציונות האוחזת ללא עוררין בריבונות המדינה.

ב. דמוקרטיה המעצבת את משטר החיים במדינת ישראל.

ג. רפובליקה שבה מסור השלטון לכלל אזרחי ישראל ללא הבדל של זהות לאומית  או דתית או אחרת.

 

המפלגות החרדיות שכוחן הפוליטי הוא 29.20% מכלל כוחה של הקואליציה השלטונית, דוגלות באורחות חיים וערכי מדינה הנוגדים את ערכי החזון הישראלי שהוא תרגומו של החזון הציוני לשפת המעשה באופן הבא:

א. אורחות חיים של קהילה יהודית בגולה המקבלת עליה בישראל את דין הציונות כדין מלכות זרה תוך קידוש השם כנגד העברת היהודי על דתו ודעתו והעדפה בכל מחיר של דין מלכות שמים המסורה ליהודים בתורת משה וישראל כהלכה פסוקה ע"י רבני וחכמי התורה.

ב. התנגדות לציונות הדוחקת לקץ הגולה לפני בוא הגאולה מידי שמים, אופן המעצים את חטאי העם ודוחה את הקץ וכן התנגדות לדמוקרטיה ורפובליקה כערכי יסוד במדינה יהודית אשר שלטונה נועד להיות ממלכת משיח בן דוד המתנהלת במשטר הלכה.

 

הסיעות הדתיות לאומניות של מפלגת הציונות הדתית שכוחן הפוליטי הוא 22.41%  מכלל כוחה של הקואליציה השלטונית, דוגלות באורחות חיים וערכי מדינה הנוגדים את ערכי החזון הישראלי שהוא תרגומו של החזון הציוני לשפת המעשה באופן הבא:

א. מימוש הלאומיות היהודית כישות לאומית בארץ ישראל רבתי ושלילת הזכות של תושבי קבע בגירים החיים באצטלת הריבונות הישראלית שמוצאם אינו מזרע ישראל עפ"י ההלכה ודתם אינה דת משה וישראל, לקחת חלק בריבונות המדינה.

ב. החלת משטר ההלכה היהודית אורתודוכסית כמשטר החיים במדינת ישראל.

ג. החלת שלטון מונרכי עם בואו של משיח בן דוד למשול בארץ.

 מפלגות הקואליציה השלטונית זכו לרוב של 61 מנדטים בבחירות לכנסת ה 25 שבהן השתתפו כפועל יוצא מהתפלגות התוצאות באופן הבא:

א. מכלל 6,788,804 בעלי זכות הבחירה הצביעו בפועל 4,737,942 ונמנעו מהצבעה 2,050,862 ששיעורם הוא 30.21% מקרב הזכאים.

ב. מצביעי גוש הימין 48.65% + קולות אבודים 1.53% = 50.18%. מתוכם 14.21% בוחרים לא
ציוניים.

ג.     מצביעים למפלגות אחדות ושינוי 39.33% + אבודים 3.79% = 43.12%.  מתוכם 4.07% בוחרים לא ציוניים.

 

תוצאת הבחירות משקפת רוב מוחלט לקואליציה השלטונית שנבחרה בהליך דמוקרטי.

 

ההליך הדמוקרטי המקובל בישראל אינו מפלה בין משקלן הסגולי של פרדיגמות המעצבות את תפיסות
העולם שהם הבסיס לעמדות הפוליטיות הייחודיות של מגזריה השונים של החברה בישראל.

 

באין תקנון חוקתי המתקף את החזון הציוני ומגדיר את ערך הציונות ואת ערכי הדמוקרטיה והרפובליקה כערכי מדינה מנדטוריים, יכול כל מקבץ של אינטרסים הזוכים להסכמת רוב לחלוק בשלטון שישרת את מקבץ האינטרסים המזדמן גם אם הם מנוגדים לחזון הציוני.

 

מנקודת ראות זו של הגשמת החזון הציוני כמקשה אחת של מדינה ציונית המתנהלת במשטר
דמוקרטי תחת שלטון העם הקואליציה הנבחרת אינה לגיטימית.

 

הקואליציה הנבחרת אינה לגיטימית גם כאשר היא עושה שימוש בכלים לגיטימיים לתפיסת חזקה שלטונית כיוון שרוב משתתפיה חותרים במוצהר לנסח מחדש או להחליף את ערכי הציונות, ערכי הדמוקרטיה וערכי הרפובליקה במשטרי ריבונות, אורח חיים ושלטון אחרים ובכך לרוקן את החזון הציוני מתוכנו.

 

זו המציאות, אין חוקה ועם "פיסקת התגברות" וביתר שאת, עם עיגונה האפשרי בחוק יסוד, אין  מגן חוקתי בדמות יכולתו של בית משפט עליון לשפוט חקיקה וחוקתיות וכוח זה מסור כולו לשלטון הנבחר לעשות בו כרצונו לתועלת ענייניו יהיו אשר יהיו.

 

לאופוזיציה שלטונית לא נותר דבר לעשותו אלא להשתמש בכלים הדמוקרטיים הנוכחיים ולהתכונן כדי לתפוס בבוא יום הבוחר את החזקה השלטונית ולהשיב את תהליך הגשמת החזון הציוני במתכונת משוכללת של חזון ישראלי המבוסס ללא עוררין על יסוד משולב של ריבונות ציונית, דמוקרטיה ישראלית ורפובליקה בשלטון כל לאומי העם היושב במדינת ישראל.

 

יחסי כוחות

כדי להפעיל יוזמות לשינוי המצב נדרשת קואליציה רחבה ויציבה של תומכי החזון הציוני (מפלגות ציוניות) מבלי להתבסס על מפלגות הצפויות להתנגד עקרונית לאחת או יותר מהיוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני קרי: מפלגות ערביות, חרדיות או דתיות לאומיות, המונעות ביסודן על שאיפת האמנציפציה של זהותן הלאומית או זהות אמונית שתוגשם כריבונות המוחלטת של מדינת ישראל.

 

כדי לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי צריך לבחון את מקורות הכוח הפוליטי ולאתר פוטנציאל בוחרים
שמהם ניתן לשאוב כוח .

 

אלה הן האפשרויות להקמת קואליציה ציונית (ללא רע"מ) בהסתמכות על תוצאות הבחירות 2022:

א. אפשרות א' – במקרה קיצון שבו כל המפלגות שאינן אחת מהציוניות של גוש האחדות והשינוי שומרות על כוחן  יהיה על הגוש לצרף לשורותיו  1,787,850 מצביעים לגוש שיבואו מתוך 2,050,862 אזרחים זכאי
הצבעה שלא מימשו את זכותם על מנת לזכות ב 64 מנדטים לכנסת מתוך
6,525,792 שיצביעו לכנסת
ה 26, שמשמעותו מיצוי כמעט מלא של מאגר הלא מצביעים.

ב. אפשרות ב' – בהנחה שמספר המצביעים לכנסת 26 יהיה דומה לזה של הכנסת ה 25 יהיה על גוש האחדות והשינוי לנייד 1,096,361 קולות אל הגוש מתוך מצביעי המפלגות שמחוץ לגוש באמצעות מסע תודעה של זרוע ההסברה והתודעה של ממשלת הצללים.

הערה: בפרק  זרוע ההסברה והתודעה מוסבר מדוע השגת רוב של 64 מנדטים היא ריאלית על בסיס גיוס קולות לגוש בשתי האפשרויות, א' ו-ב'.

ג.     אפשרות ג' – הסתלקותו של מנהיג גוש "הימין על מלא" מהזירה הפוליטית תאפשר חבירה בין כל המפלגות הציוניות (למעט הציונות הדתית בשל כפירתה בערכי הציונות, הדמוקרטיה והרפובליקה כפי שהם מבוטאים בחזון הציוני).

גוש ציוני שיזכה ב 2,784,932 קולות ו 71 מנדטים בכנסת יאפשר הקמת קואליציה רחבה ויציבה שתוכל להניע ללא פשרות יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני במהלך כהונת הכנסת הבאה, הכנסת ה 26.

 

מסקנות:

א. הקואליציה השלטונית שנבחרה לכנסת ה 25 פסולה למרות שתוצאות הבחירות מעניקות רוב דמוקרטי לגוש "ימין על מלא" שכן מדובר ב"השתלטות עוינת" הנעשית ברוב לא לגיטימי של גוש שרובו נושא את פניו למהפכה בערכי המדינה שתביא קץ לקיומה של ישראל כמדינה שתכלית הקמתה היא, עפ"י החזון הציוני, משמע: להוות ישות ציונית ריבונית שבהווייתה היא בעלת משטר דמוקרטי ומתנהלת כרפובליקה "ממלכתית"  (ממלכתיות = חוסר משוא פנים ושוויון של ישות שלטונית כלפי כל הנתינים)  משמע: רפובליקה הנתונה לשלטונם של כל אזרחי העם היושב בישראל.

ב. למפלגות הציוניות יש פוטנציאל אלקטוראלי להקים בכנסת ה 26 קואליציה של רוב ציוני לגיטימי כדי להניע יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני וכפועל יוצא, לנטרל לתמיד ובאופן חוקתי את הפוטנציאל של הפיכה ריבונית / משטרית /שלטונית באמצעים דמוקרטיים המאפשרים "השתלטות עוינת".

 

 

כינון ממשלת צללים

הקמת ממשלה

משימות האופוזיציה

 

מנהיגי שתי מפלגות האופוזיציה הראשיות התוו במעשיהם ובדבריהם, מיד לאחר הבחירות, את שתי המגמות
העיקריות של דרכם באופוזיציה:

א.    מגמה א' – הסתערות מלאה בחמת זעם על כל מי ומה שמייצג את השלילה של השלטון הנבחר שעיקרם אנטי ציונות, אנטי דמוקרטיה, אנטי רפובליקה ובעיקר אנטי ניקיון כפיים בציות לחוק וזילות
מערכת האכיפה ובראשם זילות הרשות השופטת.

ראשי המפלגות מבטיחים לתעל את אנרגיית הכעס לפעילות אופוזיציונית נמרצת בכנסת תוך שמירה על לכידות גוש האחדות והשינוי ותיאומו לעבודת אופוזיציה משותפת בראשות המפלגה הגדולה עד להפלת השלטון הנבחר תוך הגנת מיעוט נמרצת שתוענק למשמר מערכת החוקים, מוסדות המדינה וצביונו של אורח החיים שעיצבו את המדינה בכל מהלך שנות קיומה בנאמנות לחזון הציוני.

ב.    מגמה ב' – הליכה של כל מפלגה בדרכה ובסדר יום משלה לעיצוב דמותה כמפלגה המתאימה ביותר
להתוות את העתיד ולהנהיג את הציבור הציוני ובבוא השעה את המדינה.

מגמה זו יוצרת תחרותיות וניגוד עניינים עם פוטנציאל לא קטן ליחסי איבה אישיים בין שתי מפלגות מרכז / ימין
הנאבקות על אותו פלח בציבור הציוני וכן, קיימת אפשרות של חבירה עם מפלגות שאינן בקונצנזוס הציוני הלגיטימי לשם הקמת קואליציה שלטונית בבחירות לכנסת ה 26 מהלך שיסנדל שוב את האפשרות לממש
יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני.

 

יעודה של האופוזיציה הנוכחית הוא יוצא דופן בתהליך הקיום של מדינת ישראל הניצבת כתוצאה מבחירה פטאלית של ציבור השבוי באמונה חסרת פשרות בקסמיו של מנהיג כריזמטי ובסמכותם הבלתי מעורערת של רבנים כמייצגי מלכות שמים, על פרשת דרכים בין קיום החזון הציוני לבין חדלונו.

 

יעודה של האופוזיציה הוא תיקון כל דבר שבו יחבל שלטון נבחר המסלף את חזון מייסדי המדינה ומביא כליה מבפנים על ערך ההגשמה הציונית בדרכים המאיימות על קיום המדינה מבית ומחוץ.

 

הפעימה הראשונה הנדרשת בדרך להגשמת הייעוד היא לבצע שני מהלכים תודעתיים שישנו את הפרדיגמה הפוליטית שמנחה ככל הנראה את דעתם של מנהיגי מפלגות האחדות והשינוי בנוגע לניהול התהליך האופוזיציוני (מגמה א') ותהליך שיכלול הכוח הפוליטי (מגמה ב'):

א.    מהו השינוי הנדרש בניהול התהליך האופוזיציוני?

נדרש לתעל את אנרגיית הזעם כלפי הקואליציה השלטונית המופעלת בדפוסים טקטיים של קרב היתקלות פוליטי לדפוסים של מדינאות אסטרטגית המגובה באסטרטגיה פוליטית סדורה ומשותפת לכל המפלגות הציוניות שנבחרו לכנסת או המתכוונות לרוץ לכנסת ה 26.

ב.    מהו השינוי הנדרש בשכלול הכוח הפוליטי?

"לשים את האגו בצד" משמע: לא לעסוק בשכלול הכוח הפוליטי האישי והמפלגתי ולהתמקד ב"טובת המדינה" קרי, להתמקד בשכלול הכוח הגושי, על כל מגוון דעותיו "ימין, שמאל ומרכז".

 

מגוון הדעות בגוש על אופייה הציוני של ריבונות המדינה, על המשטר הדמוקרטי המעצב אוח חיים מדינתי ועל השלטון הרפובליקאי המסור לכלל אזרחי המדינה ברוח החזון הציוני, יוצרים ביחד רוב אזרחי מוחלט של תומכי החזון הישראלי ששקלול דעותיו יוצר דעה קולקטיבית שקולה המתווה את מגמת הקיום של המדינה.

 

כוח פוליטי אישי ומפלגתי יתפתח מאליו כתוצר לוואי מפעילות אופוזיציונית קונסטרוקטיבית ושקופה אם זו תתנהל עפ"י קווי יסוד משותפים לגוש שינחו את הקמת רשויות צללים ובראשם "ממשלת צללים" על בסיס מצע מוסכם ועיקרו יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני.

 

תהליך תיקון "המצב" יתחיל בהקמת "שלטון צללים" לגיטימי שיפעל במקביל לשלטון הנבחר ויהיה מוכן בכול רגע נתון של הזדמנות דמוקרטית שתקרה לדרכו , להקים שלטון ראוי ולתקן את כל מה שראוי לתיקון.

 

זאת המשימה המיידית, לאסוף עשתונות ולכונן רשויות צללים שיפעלו ברוח המתכווננת לצורכי הקיום הגנריים של העם הישראלי במדינתו ללא פזילה אל "רצונות" ה Base הפוליטי ואל מאווים פוליטיים אישיים.

 

הקמת ממשלת צללים (קישור למסמך הנחיות לכינון ממשלת צללים)

מפלגות האחדות והשינוי חוו עבודה משותפת מתואמת ומוצלחת במהלך כהונתה של הכנסת ה 24.

 הקונצנזוס שהוביל אז את הקואליציה לאחדות ושינוי היה חסימת האפשרות ממועמד לראשות ממשלה עם שלושה כתבי אישום להיבחר כדי למלט עצמו מאימת הדין בתמיכת שותפי קואליציה בעלי אינטרסים מגזריים ואישיים הנמצאים בניגוד עניינים עם  "טובת המדינה" (דהיינו: ציונות, דמוקרטיה, רפובליקה כמכלול [חרדים] או לפריטים מתוך המכלול[חרד"לים]).

 

מחיר הקונצנזוס הייתה הסכמה בגוש האחדות והשינוי לטפל ביחד בכנסת הקודמת בתיקון "המצב" שהותירו אחריהן שנות שלטונו של הנאשם בפלילים ולא להעלות לדיון סוגיות של עיצוב פני העתיד במהלכים שלטוניים השנויים במחלוקות עקרוניות בין שותפי האחדות והשינוי.

 

המציאות כיום מתאפיינת בכמה משברים עמוקים:

א. המשבר הבולט והיסודי ביותר הוא הקיטוב בחברה הישראלית והאיבה ששוררת בין קטביה שגורמים לזילות ערכי מדינה שעוצבו ברוח חזונם הציוני של הוגי המדינה, של מייסדיה ושל ממשיכי דרכם.

ב. משבר אובדן המשילות שהוא המשכו הישיר של זילות ערכי המדינה שכרוך בו זילות של מערכת אכיפת החוק ועלייה בעזות המצח של הפשיעה העבריינית והלאומנית עד כדי אפשרות להריסת המרקם המדינתי ויצירת אנרכיה שלטונית ובסופו של תהליך אובדן קיום המדינה.

ג. משבר כלכלי שניזון בעיקרו ממשבר כלכלי כלל עולמי שנוצר כתופעת לוואי של מגפת הקורונה ומצא משק ישראלי שהתנהל ללא הכוונה של ראש ממשלה וחוג שלטונו שלא השכילו להפעיל אסטרטגיה שקולה  לניהול מצבי משבר עפ"י צרכי המדינה.

ד. משבר מדיני ההולך ומתפתח לרעתו של חופש ההגנה העצמית של ישראל הנלחמת בטרור, טרור שמופעל כנגד הלגיטימיות של ישותה הציונית של המדינה. זו מלחמת טרור ואיומי טרור המופעלים ע"י ארגונים ומדינות בתמיכה של רוב מדינות הקהילייה הבין לאומית ומוסדותיה השונים על רקע של אחוות דת מוסלמית, אחוות עמי ערב ואינטרסים מדיניים הנמצאים בניגוד עניינים עם ענייניה הקיומיים של מדינת ישראל, אינטרסים של מדינות  הנשענות על הנרטיב הצדקני של אויבי ישראל כאסמכתא להצדקת עמדתן ודעות קהלים המושפעים מנרטיבים שמייצרות מערכות תעמולה הפועלת נגד ישראל בשלושה ממדים: ממד אנטי ציוני, ממד אנטישמי, ממד אנטי ישראלי.

 

האתגרים של האופוזיציה לאחדות ושינוי מחייבים שינויי פרדיגמה בתפישת החשיבה והעשייה הפוליטית
של המפלגות.

 

אופוזיציה כזאת מחייבת אימוץ החלטות החורגות מהקופסאות המכילות תפישות עולם ביצועיות מקובלות ומקובעות על האופנים שבהם מבקשת כל מפלגה להגשים את חזון המייסדים.

 

משימות האופוזיציה

על האופוזיציה לכונן מבנה ממסדי, שיטות פעולה וארגון שיפיקו את המצע המשותף של יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני:

 

א.    הקמת ממשלת צללים ציונית

–    ממשלת צללים תוקם ללא מו"מ בין השותפים ותשקף את "רצון הבוחר" עפ"י מידת הכוח הפוליטי שהוענקה לכל מפלגה בבחירות לכנסת ה 25.

–    הממשלה תוקם בשיטת הסבב (ריצ'רץ') במבנה נקי מפיצולים בלתי ענייניים שנעשו בעבר.

–    פיצולים כאלה הונהגו כדי לספק כוח שלטוני שמעניקה מפלגת השלטון לשותפיה הזוטרים בתמורה לכוח פוליטי סגולי ("גרוש ללירה") שמעניקות מפלגות זוטרות למפלגת השלטון.

 

ב.   כינון רשות צללים מבצעת שתכליתה להפיץ ידע ומידע ולייצר תודעה בקרב אוכלוסייה שפויה ואוכלוסייה שבויה.

–  מטרת הרשות המבצעת במנגנון הצללים תהיה לייצר תודעה לקראת הבחירות לכנסת ה 26, תודעה שתחליף פרדיגמות המציבות חיץ תודעתי בין החזון הציוני לבין אזרחים בארבעה פלחי אוכלוסייה:

1)   פלח הנמנעים מהצבעה

2)   המגזר הערבי

3)   המגזר החרדי

4)   בני נוער שיהיו בין בעלי זכות הבחירה לכנסת ה 26.

–  יופצו מידע וידע המתבססים על היוזמות להגשמת החזון הציוני על מנת להטמיען בתודעתן של אוכלוסיות היעד.

–  שינוי התודעה יעשה ע"י חשיפת פתרון שכלול בסל היוזמות להגשמת החזון הציוני.

–  הפתרון נדרש להפיק מענה הרמוני לצרימה שבין שני מרכיבים המעוגנים כפרדיגמות מנוגדות בתודעתם של אלה שאינם משתייכים לציבור הציוני שבאופוזיציה:

1)     מצד אחד, קיבעון מחשבתי המעצב את תפיסת העולם שעל פיה מוגדר המענה הנאות לצורכים קיומיים כפי שהם באים לידי ביטוי בהשקפות עולם מושרשות שאינן ניתנות לערעור.

2)     מצד שני, קיבעון מחשבתי המתייחס לכל הכרח הנכפה על החיים מתוקפן של נסיבות הזמן ופועל בניגוד לפרדיגמת המענים הנאותים לצורכים הקיומיים, ככורח בלתי מחייב ובן חלוף הנתפס כאתגר שיש להילחם בו ולהתגבר עליו למען הקיום.

–  מוצע להתמקד בפתרונות מחוללי תודעה בשלושה תחומים החוסמים את היכולת ליצור בהרמוניה מכנה תודעתי המשותף למגזרי היעד ולכלל מצביעי המפלגות הציוניות:

1)     שינוי הפרדיגמה של הצורך בסיפוק השאיפה החותרת להשגת אמנציפציה לאומית, דתית, עדתית ואידיאולוגית באמצעות שליטה בריבונות המדינה לעומת הכורח להשלים עם משולש היסודות של מדינת ישראל שהם חזקת רוב מתמדת של הציונית בריבונות המדינה תחת משטר דמוקרטי בשלטון העם המתממשים כמקשה אחת באמצעות אחווה אזרחית של כל מרכיבי העם החיים זה לצד זה בריבונות מדינתית משותפת של גוף ריבון שזהותו הכופפת היא זהות ישראלית.

2)     שינוי הפרדיגמה של הצורך בנאמנות-על לממסדים ואורחות חיים מקודשים המקובלים של אחוות דת, לאום, עדה ומעמד חברתי לבין הכורח המדינתי לקיים אורחות ייחודיים אלה בסולידריות אזרחית בכפיפות למעטפת חוקתית של ערכי מדינה ממלכתיים.

3)     שינוי הפרדיגמה של הצורך הנובע מבערות לדבוק ללא אבחנה בנרטיבים סמכותיים המבוססים על מקסמי שווא של אישים כריזמטיים ומנגנוני תעמולה מיומנים המפיצים עלילות עבר מומצאות והבטחות לעתיד שמייצרות אשליה ומעוררות תקוות חסרות בסיס לעומת הכורח להתמודד בשיקול דעת אישי עם מציאות מאתגרת המחייבת נטילת אחריות על החלק האישי בעיצוב החלטות הרות גורל גם בממד הציבורי.

 

ג.    להגדיר את היסודות הגנריים להצלחה ברת קיימא של תהליך הקיום של מדינת ישראל ולפעול להסרת
חסמי התהליך כגון:

– כינון חוקה אזרחית (ראו: טיוטת הצעה לחוקה ישראלית, סרטון הנמקה לצורך בחוקה)

– כינון גבולות קבע (ראו: מתווה לכינון גבולות קבע, האתגר הפלסטיני סרטון הנמקה לצורך בהחלטה חד צדדית על מתווה גבולות הקבע, בחירת חלופות סרטון המציג שיטה לבחירת חלופת ריבונות נבחרת לאזור יהודה ושומרון)

– כינון אסטרטגיה מדינית ביטחונית לאבטחת קיימות המדינה.

 

ד.    לכונן מנגנון הסכמה על אופן חליטה דמוקרטי של מדיניות משותפת שביסודה עומדים חילוקי דעות עקרוניים בין שותפי האופוזיציה המקימים קואליציית של שלטון צללים. יש לבסס את המנגנון לקבלת החלטות משותפות בנושאים שנויים במחלוקת, על מספר עקרונות הכרחיים לשם קבלת החלטות עצמאיות של השרים, כדי שההחלטות תהיינה מבוססות על שיקול דעת אישי וללא הטיה של שיקולים פוליטיים או שיקולים כלשהם הזרים לעניינו של החזון הציוני המשרת את קיומה של המדינה ותכלית הקמתה:

לאפשר לכל שר בממשלת הצללים להצביע בחופשית בכל עניין עקרוני ללא השפעתה של משמעת מפלגתית באמצעות הצבעה חשאית

לחייב כל חבר כנסת שסיעתו חברה בקואליציה של ממשלת הצללים להצביע בהצבעה גלויה וכפופה למשמעת סיעתית על כל הצעת חוק ממשלתית השנויה ביסודה במחלוקת עקרונית שיושבה בהחלטה דמוקרטית שנתקבלה בממשלת הצללים ואושרה ע"י מליאת הממשלה.

לחייב העברת הצעות סיעתיות בכנסת או הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת שעניינן נמצא במחלוקת עקרונית בין שותפי הקואליציה לעבור תהליך אישור של ממשלת הצללים כדין הצעת חוק של ממשלת הצללים.

 

ה.    לקראת הבחירות לכנסת הבאה מפלגות הגוש לאחדות ושינוי יתחייבו לכלול באופן מנדטורי בתצהירי פנייתם לציבור הבוחרים את שני מרכיבים שתניב שותפותם בממשלת הצללים:

מצע הבחירות ייכלל כלשונו קובץ מכונן של החלטות שיוגשו לכנסת כהצעות חקיקה לשם התנעת יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני

קווי היסוד להקמת הממשלה יתבססו ישירות על רצון הבוחר כפי שיבוא לביטוי בתוצאות ההצבעה לכנסת ללא מו"מ קואליציוני ועל עקרונות המבנה של ממשלת צללים ציונית

 

 

 

מדורי האתר:

מדור א' – הגשמת החזון הציוני

מדור ב' – יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני

מדור ג' – כינון ממשלת הצללים (העמוד הנוכחי)