שיחה 4 – גורמי המצב
- המצב הנוכחי הוא נקודת מוצא טובה להתחיל ממנה את הדיון בגורמים שמחוללים את המגמות שנגזרות מהמצב ומעצבות את העתיד.
- המצב העכשווי הוא סיכום משוקלל של כל אירועי העבר שעיצבו את המציאות הנוכחית ובכללם האירועים השוטפים.
- האירועים השוטפים נמדדים עפ"י משקלם הסגולי ההיסטורי ולא בהכרח על פי השפעת משקלם המוחלט על מי שנחשף אליהם באופן בלתי אמצעי ברגע היסטורי מסוים.
- את תמונת המצב יעניק לנו חתך בתהליך הקיום של מדינת ישראל, בנקודת הזמן הנוכחית של ציר ההיסטוריה ישראלית.
- בתמצית אפשר להצביע על מוקד אחד שממנו אפשר לגזור את כל המגמות של הכוחות שהסכימה המשוקללת שלהם תעצב את גורל תהליך הקיום שת מדינת ישראל וכמשתמע את עתידם של תושביה.
- המוקד הזה הוא העימות שבין הציונות שהיא המנוע המחולל של מדינת ישראל לבין כוחות אנטי ציוניים החותרים הביא לחדלונה של הציונות.
- המדובר בכוחות מבית ומחוץ שהמכנה המשותף שלהם הוא בתפישת הציונות כגורם המאיים על יסודות קיום חיוניים שלהם.
- המייחד כל קבוצה היא אופייה של השאיפה הקיומית שעליה, על פי תפישת כל קבוצה, מאיימת הציונות.
- את הסכנה שאותה מהווה לכאורה הציונות, לשאיפה הקיומית של כל קבוצה, אפשר לזהות מתוך האופי של המניעים העומדים ביסודה של כל אחת משלוש השאיפות הנמצאות בעימות קיומי עם הציונות:
1. לאומנות
המניעה את השאיפה של מיעוטים לאומיים להשליט את ריבונותם על מרחב מחייתם בתוך מרחב השליטה של הריבונות הישראלית הנתפשת בעיניהם כנחלה היסטורית שלהם שבה אין לציונות זכויות לגיטימיות.
2. אמונה דתית
המניעה את השאיפה של קהילות דתיות הרווחות בקרב המיעוטים הלאומיים מבית ובקרב עמיתיהם לאחוות הדת מבחוץ השואפים בתאום קוהרנטי של היסוד הדתי שמניע את שאיפותיהם הייחודית, להשליט את ריבונותם הדתית על המרחב הריבוני של מדינת ישראל אם מתוקף זכותם ההיסטורית לכאורה על מרחב זה או מאידך מחוסר התוקף הלגיטימי של הדת היהודית לאחוז בריבונות או מתוקף שאיפה כוללת להשליט את דתם כדת עולמית.
3. תפישת עולם יהודית
המניעה את השאיפה של קהילות דתיות וחברתיות בקרב יהודים בהם אזרחים ותושבי המדינה,לחתור לגאולת האומה היהודית במדינת ישראל בדרכים מנוגדות לחזון הציוני כמפורט להלן:
א. עפ"י הציונות מדינת הלאום היהודי כנגד תפישות בתר ציוניות וקוסמופוליטיות (פוסט מודרניזים) של מדינת כל אזרחיה.
ב. עפ"י הציונות מדינה אזרחית המפרידה בין דת למדינה כנגד תפישות חרדיות ושמרניות של מדינת הלכה.
ג. עפ"י הציונות מדינה שקמה ומתקיימת בזכות יוזמה ארצית של בוניה ובניה כנגד השלמה עם הגולה כגזירה משמים ואת הגאולה כמעשה נס משמים שיקרה עם בוא המשיח.
ד. אומה יהודית בעלת זכות לאמנציפציה לאומית כנגד השלמה עד אין קץ עם הגולה עפ"י תפישה הרואה ביהדות דת מסורתית בלבד ואת היהודים כבעלי מחויבות של נאמנות מוחלטת לזהות הלאומית המשייכת אותם כאזרחים נאמנים ללאומים בארצות מושבם.
- המחלוקת הציונית היא גורם מגמה נוסף, בעל השפעה קרדינלית שנכלל בכוחות שמעצבים את גורל תהליך הקיום של מדינת ישראל וכמשתמע את עתידם של תושביה.
- הכוח המניע את המגמה נובע מהגורמים בתוך הציבור הציוני שבלהט כוונתם להתגבר על כוחות אנטי ציוניים עפ"י תפישתם הייחודית, יוצרים שלא בטובתם ולמרות כוונתם הראויה מחלוקת בינם לבין עמיתיהם הציוניים, מחלוקת שמייצרת מגמה הממנפת דווקא את המגמות האנטי ציונות בשתי דרכים:
א. בהלהטת היצרים של הכוחות האנטי ציוניים והקשחת עמדותיהם "המתגוננות" מפני "האיום הציוני" ככל שחלקים בציבור הציוני מקצינים את עמודותיהם.
ב. בהחלשת כוחו של ציבור הבוחרים הציוני להציב עמדה בעלת יכולת הכרעה דמוקרטית בסוגיות ריבוניות לעומת עמדות אחידות בעלת פוטנציאל להיות כוח מכריע בסוגיות אלה של ציבור הבוחרים האנטי ציוני.
על מה המחלוקת?
המחלוקת הציונית סובבת סביב סוגיית הדרכים הנכונות להשתלט על העימות ולהביא לפתרונו בתוצאות התואמות את החזון הציוני.
ביסודה של המחלוקת הציונית שתי סוגיות שאותן אפשר להגדיר כבעלות השפעה מכרעת על הגשמתו של החזון הציוני ויכולתה של הציונות לגבור על אויביה האנטי ציוניים:
· סוגיית הגבולות המדיניים של הריבונות הישראלית אשר להם השפעה מכרעת על המאזן הדמוגרפי שבין ציונים לאנטי ציוניים בתחום הריבונות הישראלית ויכולתה של דמוקרטיה להתקיים בנוכחות העימות שביניהם בכל אחת מהתבניות הדמוגרפיות הבאות:
1. ארץ ישראל השלמה
2. מדינת ישראל בגבולות הפסקת האש של 1949
3. מדינת ישראל הכוללת אזורי התיישבות יהודית ואתרי בטחון אסטרטגי בשטחי יהודה ושומרון.
· סוגיית הבסיס התקנוני לקיומה של ישראל ועיצוב אורח חיים אזרחי באופן שיתאם בהרמוניה את הניגודים המובנים לכאורה בחזון הציוני ובתהליך הגשמתו ומחוללים את העימות בין הישות הציונית לישויות האנטי ציוניות ואת מחלוקת הציונית.
על הגדרת הבסיס התקנוני נאבקות שלוש תפישות צורך שונות במהותן:
א. תפישה ראשונה: תפישת הצורך לכונן חוקה אזרחית לישראל שתגדיר את תכלית קיום המדינה ואת מהותה ותכונן בשיטתיות קוהרנטית עם הגדרות אלה את היסודות להתנהלות המדינה ועל בסיס יסודות אלה תכונן כמסכת אינהרנטית את הערכים עליהם יושתת אורח החיים הישראלי.
ב. תפישה שנייה: תפישת הצורך המקובלת כיום, להשתית על שלטון החוק את מערכת החוקים המעצבת אורח חיים ישראלי באמצעות חקיקה ריבונית המהלכת בארץ עוד מהימים של טרם המדינה ועל חקיקה שוטפת של הרשות המחוקקת הישראלית שאותה מניעים צורכי השעה ואת עקרונות חקיקתם מעצבים לעתים חוקי יסוד המנוסחים מדי פעם על פי מתווים שהם תערובת של השקפות עולם אוניברסליות ומסורתיות פרי יוזמתם ותפישת עולמם של מנסחי החוק והאישור הניתן להם ע"י הרשות המחוקקת.
ג. תפישה שלישית: תפישת הצורך להשתית על ההלכה היהודית את יסודות החקיקה של חוקי המדינה ולעצב על פיה את אורח החיים במדינה.
נושאים לדיון
1. העימות בין הציונות לאנטי ציונות כגורם המכריע והעיקרי לגורל קיומה של מדינת ישראל על פי תכלית הקמתה ובאורח חיים התואם את מהותה.
2. האם "אנטי ציוניות" הנובעת מיריבות/איבה לאומנית או מאמונה/קנאות דתית זרה ליהדות או מתפישת יהדות השוללת את הציונות, הם מניעים בעלי משקל שווה ערך בעימות
3. האם המחלוקת הציונית משתקת את היכולת להתגונן בעימות מפני "אנטי ציוניות" עד כדי חריצת גורלו של החזון הציוני לחדלון ואבדנו כבסיס להגשמתו של חזון ישראלי ברוח תכלית הקמתה של מדינת ישראל והגשמת אורח חיים ישראלי בר קיימא המעניק מעטפת קיומית לעם הארץ וכל אשר לו.
4. מה הם ומה עשויים לתרום, הפתרונות בסוגיית הגבולות, אל נוכח הגורמים האנטי ציוניים?
5. על אילו עיקרים יש לעצב את הבסיס התקנוני לאורח חיים ישראלי אל נוכח המחלוקת הציונית ואל נוכח האנטי ציונות בקרבו עם ישראל.
תקציר השיחה הבאה – לחימה באנטי ציונות
בשיחה מוצגים האסטרטגיה והכלים האסטרטגים שבהם משתמשות הישויות האנטי ציוניות כנגד ישראל ובהם: מנגנון הטרור, מנגנון דמוגרפי, מנגנון החוק הבינ"ל ומולם מוצגת האסטרטגיה והכלים שבהם מתגוננת ישראל מפני האסטרטגיה האנטי ציונית באמצעות שלושה כלים: הרתעה צבאית, חתירה לפתרון מדיני, הסברה ודיפלומטיה.
נא לשלוח הערות
חזון ישראלי 