חרבות מלחמה – צומת בחירה בין קיום או חדלון למדינת ישראל
סיכום
- ברירת הקיום של ישראל היא להילחם ללא פשרות עד פירוק החמאס וחילוץ בני הערובה במהלך המלחמה.
- ברירת החידלון של מדינת ישראל היא להשבית את המומנטום של המלחמה ולהקפיא את המצב במסגרת הסכם להשבת חטופים.
תמצית
בפעם השנייה בתולדותיה ניצבת מדינת ישראל בפני בחירה בין קיום הלאום היהודי כישות לאומית במולדתו לבין קיום כאומה גולה ברחבי תבל ובארצה שלה.
בפעם הראשונה ב-15 במאי 1948 נפל הפור על "קיום" כשהוחלט להמשיך במאבק מזויין כדי לנצל הזדמנות היסטורית חד-פעמית ולהכריז כנגד כל הסיכויים על הקמת המדינה.
האם גם בדצמבר 2023 ייפול הפור על "קיום" ותנוצל הזדמנות היסטורית חד-פעמית שנכפתה על המדינה ויוחלט על המשך מאבק מזויין לביסוס תקומתה של המדינה כנגד קונצנזוס עולמי החותר להפסקת המלחמה.
מהו הקיום המדובר?
ה"קיום" שעליו מדובר הוא קיומה של מדינה ציונית הנמצאת בשלטון העם ומתנהלת במשטר דמוקרטי ברוח החזון הציוני שתמציתו מבוטאת בהצהרת העצמאות.
זה "קיום" שרק באצטלתו ניתן לקיים חיי חירות של עם ריבוני המשגשג ללא אימת השמד של האומה היהודית בגולה ושל הכחדת בניה בכפוף לגחמות הגולה.
ציונות היא מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בציון.
ציונות הופכת לעם ריבון בארצו את בני האומה היהודית הגולה, הנטועה עשרות דורות בקרקע לא לה חסרת אונים וישע ותלויה למשסה בחסדיהם של ריבונים ועמי ארצות ונתונה לעולם בסכנה המתממשת תדירות לשמד בניה והכחדתה כאומה.
תכלית הקמתה וקיומה של מדינת ישראל היא הגשמת הציונות.
דילמות, השלכות והנמקות
בזירה של מציאות חיי המלחמה בעזה תעוצב המגמה שתכריע לצמיתות את מגמתו של גורל ה"קיום" כיום ובעתיד לבוא.
אלה הנימוקים:
כנגד קונצנזוס כלל עולמי הדורש מישראל את הפסקת המלחמה, מונחות לפתחה של המדינה רק שתי אפשרויות ריאליות לבחירה:
- חלופה אחת: לזרום עם הקונצנזוס ולקבל הסכם הכולל את הפסקת המלחמה כתנאי לשחרור החטופים וזאת במחיר של השארת תשתית של שליטה אזרחית ויכולות צבאיות ברצועת עזה בידי החמאס.
השלכות:
התמסרות ישראל לכוחו של קונצנזוס כלל עולמי שימשיך במגמתו הבלתי מתפשרת, למנוע בכל עתיד נראה לעין כל יוזמה ישראלית להסיר בכוחה הצבאי את האיום הצבאי האיראני וגרורותיה בכל זירות העימות הצבאי לרבות דרום לבנון, דרום סוריה, דרום תימן ואתרי הגרעין וקבוצת הנשק באיראן, למרות שהאיום הוא פעיל ומתממש כסכנה מוחשית, ברורה ומיידית לקיום המדינה כישות ציונית.
הכפפת ישראל לקונצנזוס הכלל עולמי המונע יוזמות מלחמה ישראליות עצימות, תאפשר לחמאס השורד לשגשג ולהמריץ את המאבק המזויין הפלסטיני בזירת רצועת עזה, זירת איו"ש וזירת הפנים בישראל בכל עיתוי ובכול עצימות שתתאים לו
משמעות: השארת השליטה בתהליך הקיומי של מדינת ישראל בידי החמאס, שותפיו
ותומכיו, במגמה בלתי הפיכה של הבאת התהליך עד לחדלון הישות הציונית
2. חלופה שנייה: להמשיך את המלחמה עד לחילוץ כל בני הערובה והפקעת השליטה האזרחית ברצועת עזה ושלילת היכולות הצבאיות מידי החמאס.
משמעות: הזדמנות בלתי חוזרת לישראל להעביר לידיה באופן בלתי הפיך את השליטה במגמת התהליך הקיומי של מדינת ישראל בהמשך המאבק נגד הקואליציה הערבית / מוסלמית להכחדת הישות הציונית והבאת הקואליציה להשלמה עם קיום ישראל ציונית כישות מדינית לגיטימית.
3. אין חלופה שלישית המאפשרת לדרג בזמן את מטרות הלחימה לשני שלבים עקרוניים:
- שלב א' – מימוש הסכם להשבת חטופים תמורת הפסקת לחימה בשלב המיידי
- שלב ב' – ברבות הימים לפרוץ את ההסכם ולשלול מהחמאס את יכולותיו.
הסכמת חמאס לשיחרור החטופים תראה כך:
- הפסקת המלחמה על מלא
- נסיגת צה"ל מהרצועה על מלא
- שחרור אסירים ביטחוניים על מלא
להסכם כזה יש תוצאות בלתי נמנעת:
- החמאס השורד יחזור לשגשג במלוא עוצמתו באין מפריע
- תחושת התבוסה תפוגג את "רוח העם" בישראל אל מתחת למסה הדרושה כדי להתלכד ולצאת שוב למלחמה "צודקת".
- "הרוב הדומם" יהיה מאוכזב מהנהגות וממסדי שלטון וילקה באדישות לגורלה "הציוני" של המדינה שתמנע אותו מהחובה האזרחית להשתתף בבחירות לכנסת למען תיקון המערכת הפוליטית והגשמת חזון אזרחי ישראלי .
- האדישות לגורל המדינה תאפשר לכוחות קיצוניים בנוסח "ימין על מלא" להשלים את ההשתלטות על ממסדי המדינה.
רעיון השבתת החמאס ב"מועד ב' " יתברר כאפשרות מופרכת בכמה ממדים:
- הרוח שתצא ממפרשי העם בישראל
- העוינות העולמית של אוהדים ותומכים
אפשריים בישראל כלפי שלטון קיצוני בישראל - היווצרות מומנטום סוחף של טרור בקרב
שותפי ואוהדי המאבק הפלסטיני האלים בעקבות ניצחון החמאס.
מניעי החמאס:
- מצד החמאס קיימת רק שאיפה אחת, הכחדת הישות הציונית למען פלסטין רבתי בריבונות ערבית ובשלטון אסלאמי.
- לשיטתם, זו מצוות הנביא מוחמד בשם אללה ככתוב בקוראן,
- את המצווה מחויבים למלא עד תומה ובצייתנות עיוורת, מנהיג השטח ופמליה של לאומנים ערביים וקנאי דת מוסלמים.
- זאת סיסמתם: "ניצחון או מוות".
- אין עליהם יראת מוות
- אם יפלו? בנופלם יהיה מותם מות קדושים.
- במות קדושים יתעלו לחיי נצח ואללה ברחמיו יאספם לחיקו ויקים להם יורשים מקרב מאמיניו.
- היורשים ימשיכו את דרכם של הקדושים כמצוות נביא האלוהים.
- אך בעודם חיים, אין קדוש בעיניהם מקדושת המצווה.
- אל נוכח קדושתה המוחלטת של מצוות הכחדת הישות הציונית אין בנמצא מנופים גם לא אימת מוות שיזיזו אותם מאמונתם ומעמדתם.
- אין מחיר ואין תמורה להפרת מצוותם וכפירה באמונתם.
- גם בהיקלעם למצוקה מול עוצמתו המתפרצת של צה"ל הם יטילו את יהבם על מנופי השפעה שיש ביכולתם להפעיל כדי למנף באמצעותם את הפסקת לחימה.
- יעדם הוא הפסקה מוחלטת של הלחימה כדי לממש את צו השעה: לשרוד!
- הישרדות המממשת את צו הקיום: לשגשג!
- ההסכמה היחידה מצידם תהיה, החטופים תמורת השילוש הקדוש: הפסקת לחימה, נסיגת צה"ל, שיחרור האסירים הביטחוניים.
סיכום
- ברירת הקיום של ישראל היא להילחם ללא פשרות עד פירוק החמאס וחילוץ בני הערובה במהלך המלחמה.
- ברירת החידלון של מדינת ישראל היא להשבית את המומנטום של המלחמה ולהקפיא את המצב במסגרת הסכם להשבת חטופים.
חזון ישראלי 