12. כלים לקביעת הגבול המדיני

הבקעת חסם הקונצנזוס הציוני – קביעת הגבול המדיני

 

רקע

במצב הנוכחי, שני התהליכים המעצבים את גורלה של מדינת ישראל נמצאים מבחינתה במגמה שלילית אשר אחריתה עלולה להביא לחדלונה של המדינה כישות ציונית שהיא תכלית הקמתה.

 שני התהליכים בהם מדובר הם:

א.      תהליך העימות הפעיל בין הציונות לאנטי ציונות.

ב.      תהליך הגשמת החזון הציוני במתכונת של חזון ישראלי.

 

מסקנות
מניתוח המצב בשיחות שנערכו עד כה עולה, שעל ישראל לנקוט ביוזמה פעילה וחד צדדית כדי לשלוט במגמת התהליכים המעצבים את גורלה וזאת כדי להיחלץ מהמצב הנוכחי.
היוזמה נדרשת מאחר וכל האסטרטגיות של מדינאות בילטראלית שננקטו עד כה נועדו מלכתחילה לכישלון והוכחו ככאלה לאורך כל שנות קיומה של המדינה.
בישוב המחלוקת הציונית המכונה ב"שיחות על המצב",  חסם הקונצנזוס הציוני, מותנת היכולת להניע את היוזמה הנדרשת כדי ליטול שליטה במגמות המצב.
הבקעת חסם קונצנזוס הציוני, שבו דנה שיחה זו, הוא אחד מארבעה חסמים, שנסקרו בשיחה  7 "חסמי החזון הישראלי", חסמים המונעים מישראל את האפשרות לנקוט ביוזמה המתבקשת ואלה הם:

א.      חסם התנאים המוקדמים.

ב.      חסם הקונצנזוס הציוני.

ג.     חסם התלות הישראלית.

ד.     חסם אחדות העם.

המחלוקת הציונית שיש להגיע ליישובה סובבת סביב סוגיית תוואי גבולות הקבע של מדינת ישראל התוחמים את מרחב ריבונותה המדינית.
פתרון הסוגיה בהסכמה מקובלת על כלל המגזר הציוני על עתיד השטחים המוחזקים בידי ישראל ביהודה ובשומרון היא הדרך הבלעדית להשגת רוב דמוקרטי התומך בהנעת יוזמה ישראלית לשליטה במצב וביצירת תנאים להצלחתה. 

פתרון בעיית המחלוקת הציונית באמצעות קבלת החלטה על עתיד שטחי יהודה ושומרון ויישומה בפועל באופן חד צדדי, הוא גם מרכיב חיוני בפריצת חסם אחדות העם (ראו שיחה 9 "חסם אחדות העם") וחסם התנאים המוקדמים.

 

גורמים המעצבים את הגבולות המדיניים

כאמור בשיחה 11, ארבעה גורמים יישקלו בתהליך של הקביעה של תצורה נבחרת לגבולות מדיניים. 

ארבעת הגורמים המעצבים את הגבולות המדיניים של המדינה בקווי המגע עם איו"ש, הוגדרו באופן הבא:

·       מאזן דמוגרפי – המאזן הטבעי שבו ללאומי המיעוט אין מסה קריטית מספרית שעלולה להשתנות בתנאי שוויון אזרחי ולהפוך למסה קריטית מספרית של כוח אזרחי שבידו לשנות את תכלית קיומה של המדינה ואת מהותה.

·       שליטה ביטחונית – שליטה שתכליתה לאפשר קיום ישראלי בבטחה, ברווחה ובשגשוג במרחב הריבונות ובקרה על האזורים שמחוץ למרחב זה שבו שולטים כוחות עוינים לישראל ויש בהם פוטנציאל להתפתחות מעשי מלחמה כלפי
ישראל.

·       שורשים – הקשר פיזי ובלתי אמצעי לשורשי הריבונות של האומה היהודית שהערך של היאחזות בהם יוצר את העוגן שמונע את היעקרות העם והיסחפותו בעל כורחו עם רוחות הזמן בחזרה אל מחוזות הגורל של מיעוט העקור מריבונותו ונתון לחסדי זרים נצלנים, חורשי רע ואדישים לגורלו בעודו מתרגל ריבונות במציאות מדומה כתחליף לשורשיו הפיזיים וחי בתקווה משיחית למימושה.

·       שליטה במשאבים – שליטה באזורים המכילים משאבי קיום התורמים תרומה חיונית לקיומה העצמאי של המדינה וחיוניים לאיכות החיים בגבולותיה. 

 

נוסחת החלופות

נוסחת החלופות היא נוסחה אופרציונלית שתכליתה לקבוע מהי תצורת הגבולות המיטבית שאותה יש להחיל על השטחים המוחזקים בידי ישראל באזור יהודה ושומרון.

 

נוסחה אופרציונלית ממירה נתונים בעלי ערכים מילוליים לביטויים מייצגים בעלי ערכים מספריים המאפשרים מדידה כמותית על בסיס מכנה משותף של גורמים מילוליים בעלי מהות שונה שבהם נבחנת איכות החלופה של תצורת גבולות הקבע.

 

החלופות (ראו: מפה דינמית של נתוני השטח באיו"ש)

1. השאלה שאותה אמורה הנוסחה לפתור "מהו המתווה הנכון לגבולות קבע של מדינת ישראל באזורי יהודה ושומרון?".

2.     שבע חלופות נבחנות ע"י הנוסחה:

 א.      ארץ ישראל השלמה (שטחים A, B, C)

 ב.     החלת ריבונות ישראלית על כלל שטח C

 ג.         החלת ריבונית ישראלי על שטח C למעט שטחי הישובים של האוכלוסייה הפלסטינית.

 ד.     החלת ריבונות ישראלית על כלל שטח  C והסרת ריבונות ישראל משטחי ישובים/שכונות של אוכלוסיה ערבית בעוטף ירושלים.

 ה.     החלת ריבונות ישראלית על כלל שטח C למעט שטחי הישובים של האוכלוסייה הפלסטינית והסרת ריבונות ישראל משטחי ישובים/שכונות של אוכלוסיה ערבית בעוטף ירושלים.

 ו.     החלת ריבונות ישראלית על ריכוזים סמוכי גבול של התיישבות ישראלית באיו"ש ופינוי ישובים ישראליים שאינם כלולים בריכוזים מאוכלוסייה ישראלית והתווית "הקו הירוק" כגבול קבע עם תיקונים להכלת ריכוזי ההתיישבות ברצף טריטוריאלי עם השטחים הריבוניים של מדינת ישראל.

 ז.     הכרה ב"קו הירוק" כמתווה גבול הקבע של מדינת ישראל ופינוי כל הישובים הישראליים והאוכלוסייה הישראלית שמעבר לקו הגבול.

הגדרת תיפקודי הנוסחה

3. מגדירים את התכלית שאותה תשרת ההחלטה על גבולות  באופן הבא:

א.  ליישם את תכלית הקמתה של מדינת ישראל עפ"י החזון הציוני (קרי: "מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית במולדתה")

ב. ליישם את החזון הישראלי על מהות המדינה (קרי: רפובליקה דמוקרטית בריבונות עם הארץ הוא עם ישראל, על כל הלאומים הכלולים בו)

4. מגדירים שני ההישגים שאת התנאים לקיומם תספק באופן מיטבי המציאות החדשה שתיצור החלופה הנבחרת:

א. שליטה במגמת הקונפליקט הקיומי שבין הכוחות הנאבקים למען קיום החזון הציוני/ישראלי כתכליתה לבין כוחות אנטי ציוניים/ישראליים הנאבקים למען חדלונה של "הישות הציונית" והטיה של תהליך הקונפליקט למגמת דעיכה עד הבאתו למצב של גניזה בגנזך ההיסטוריה.

ב. הגשמת החזון הציוני / ישראלי ויצירת אורח חיים חוקתי, המעניק לעם ישראל קיום של ביטחון ברמת החיים ואיכות חיים תקניים וממשקים לחיים של שלום בקרב קהיליית עמי העולם.

5. מגדירים את תרומת החלופה הנבחנת ליצירת תהליך שמגמתו מוכוונת להשיג את שני ההישגים הנדרשים וקובעים את ערך התרומה למגמת התהליך עבור כל אחד משני הצדדים בספרות 0 ç 10(+)  עבור הציונות ובספרות 10(-) è 0  עבור האנטי ציונות.

 

כיצד פועלת הנוסחה?

  

פיסקה א' – הרציונל

1. הנוסחה היא נוסחה לוגית הנשענת על גורמים בעלי ערכים "חיוביים" ו"שליליים" המספקת תוצאה אריתמטית בעלת משקל "חיובי" או "שלילי" להתאמה שבין חזון הקמתה של המדינה האמור להנחות את קיומה לבין הגורל שאליו היא צועדת.

מכאן, שכל הערכים שיוצגו כ"ערכים חיוביים" הם "בעד" החזון הישראלי ולהפיך, כל הערכים שיוצגו כ"ערכים שליליים" הם "נגד" החזון הישראלי

2. הנחת יסוד: את "המצב" קובעים שני תהליכי יסוד שהם בעלי המשקל העיקרי והמכריע בעיצוב  גורל המדינה:

2.1.  תהליך הגשמת החזון הציוני שבו מקופלים כל התהליכים החברתיים, הכלכליים, המדיניים והחברתיים המעצבים את אורח החיים הישראלי.

2.2. תהליך העימות בין הציונות הנאבקת על קיומה לבין האנטי-ציונות הנאבקת על חדלונה של הציונות.

3. ביסודה של האנטי ציונות עומדים הגורמים של הלאומיות הערבית והאמונה האסלאמית. בחזית הגורמים האנטי ציונים ניצבת הישות הפלסטינית. מול גורמים אלה תימדד השפעתה של  כל חלופת גבול על שני תהליכי היסוד (2.1, 2.2).

4. בנוסף, יינתן מענה גם לישויות אנטי ציוניות אחרות שיתקבל מעצם הגשמת החזון הציוני באמצעותם של כלים חוקתיים שיכוננו כפי שמוצע במקומות שונים ב"שיחות על המצב"

5. הערך הנמדד בנוסחה היא התרומה של כל אחת מחלופות הגבול המדיני באזורי יהודה ושומרון למגמות של שני תהליכי היסוד.

6. ההישג הנדרש הוא שליטה של הישות הציונית במגמות של שני תהליכי היסוד והישג נדרש זה הוא תוצר משוקלל של ארבעה תוצאים המגדירים את מגמת המצב:

6.1.  שליטה ציונית במגמת העימות שאותה מבטאים ערכים לוגיים חיוביים (+)

6.2. הגשמת החזון הציוני שאותה מבטאים ערכים לוגיים חיוביים (+)

6.3. שליטה אנטי ציונית במגמת העימות שאותה מבטאים ערכים לוגיים שליליים (-)

6.4. הגשמת השאיפה לחדלון הציונות שאותה מבטאים ערכים לוגיים שליליים (-)

7.סכימה חשבונית של כל חלופה תדרג את החלופות עפ"י טיבן מהחלופה המיטבית בעלת ערך התרומה החיובית הגבוה ביותר ומטה, עד לחלופה האחרונה בדירוג תרומתה להישג הנדרש.

פיסקה ב' – המדדים

1.  לנוסחה ארבע קבוצות של  מדדים לפיהן נמדדים התנאים שיוצרת כל חלופה כדי להגיע להישג הנדרש (קרי: השליטה במגמת המצב):

1.1. קבוצת מדדי המאזן הדמוגרפי

המאזן בין אוכלוסיה בעלת פוטנציאל פרו ציוני לבין אוכלוסיה בעלת הפוטנציאל אנטי ציוני המתגוררים בשטח שיהיה נתון לשליטת ישראל בכל אחת מהחלופות. 

חמישה מדדים נבחרו לקביעת הערך של המאזן הדמוגרפי:

1.1.1. "המאזן" – יחס מסות בין אוכלוסיות המאזן בכל אחת מהחלופות.

ככל שחלקה היחסי של כל אוכלוסיה גדל או קטן, כך בהתאמה עולה או יורד ערכה הלוגי לכל אוכלוסיה בכל חלופת גבול.

1.1.2. "היאחזות" אחוז האוכלוסייה הישראלית באיו"ש הנאחזת במקום מושבה בכל חלופה מתוך כלל האוכלוסייה הישראלית היושבת באיו"ש.

כל שהאחוז גבוה יותר הערך הלוגי החיובי של ההיאחזות רב יותר.

1.1.3. "עקירה" היקף האוכלוסייה הישראלית באיו"ש הנעקרת ממקום מושבה בכל חלופה, מתוך כלל האוכלוסייה הישראלית היושבת באיו"ש.

ככל שהיקף זה גדול  יותר בכל חלופת גבול, ערכה הלוגי השלילי רב יותר.

1.1.4. "כיבוש" היקף האוכלוסייה הערבית/פלסטינית המתגוררת באיו"ש ונתונה לשליטה פורמלית של מדינת ישראל.

ככל שהיקף זה גדול יותר בכל חלופת גבול, ערכה הלוגי השלילי רב יותר.

1.1.5. "נסיגה" היקף השטח באיו"ש היוצא משליטת ישראל.

ככל שהיקף השטח רב בכל חלופת גבול, ערכה הלוגי השלילי רב יותר.

 

1.2. קבוצת  מדדי השליטה הביטחונית

הקבוצה אומדת את מידת הביטחון ומידת האיום שהצדדים המתעמתים יפיקו בכל אחת מחלופות הגבול ואת השפעתם של מידות אלה על ההישג הנדרש בכל אחד מארבעת מדדי הביטחון הר"מ:

1.2.1. "הכלה" מידת ההכלה של שטחים פלסטיניים ע"י שטחים שבריבונות ישראל הנמדדת באורכו של גבול ישראל
באיו"ש.

 ככל שאורכו רב יותר בכל חלופת גבול, ערכה הלוגי החיובי של החלופה רב יותר.

1.2.2. "עומק אסטרטגי" הוא היחס שבין שטח פלסטיני אוטונומי לאורך הגבול.

 ככל שהשטח גדול יותר ביחס לאורך הגבול בכל חלופה ערכה הלוגי השלילי של החלופה רב יותר.

1.2.3. "אכיפה" מידת הכפיפות של פעילות ביטחונית להסדרים כובלים בתנאים של יוזמה ישראלית חד צדדית לקביעת גבול באיו"ש.

 ככל שהשטח המיושב בפלסטינים גדול יותר, הערך הלוגי השלילי של החלופה רב יותר.

1.2.4. "חשיפה" מידת חשיפה הדדית אפשרית של אוכלוסיות אנטי ציוניות זהות משני צידי הגבול הנמדדת באורכו
של גבול ישראל באיו"ש.

ככל שאורכו רב יותר בכל חלופת גבול, ערכה הלוגי השלילי של החלופה רב יותר.

 

1.3. קבוצת מדדי שורשי המורשת

הקבוצה אומדת את מידת הקשר הפיזי והבלתי אמצעי של הלאום היהודי בישראל לשורשי הריבונות של האומה היהודית שניתן להפיק בכל אחת מחלופות הגבול, בשני מדדים שנבחרו לקביעת ערך אתרי המורשת:

1.3.1. "נגישות" הנגישות שיש לאוכלוסיית יהודי ישראל לאתרי שורשים המוקנה מתוקף הכללתו של אתר באיו"ש בריבונות ישראלית וערכו הסגולי כאתר מורשת.

ככל שהנגישות גבוהה יותר ערכה הלוגי החיובי של החלופה רב יותר.

1.3.2. "חיכוך" מידת החיכוך בין אוכלוסיות עוינות שיוצרים מיקום האתר וערכו הסגולי בעיניה של כל אוכלוסיה.

ככל שהחיכוך גבוה יותר ערכה הלוגי השלילי של החלופה רב יותר.

 

1.4. מדד השליטה במשאבים
המדד מודד את השליטה במשאבי הטבע ובמקורות הזיהום הסביבתי

1.4.1 שליטה באזורים המכילים משאבי טבע או מקורות זיהום התורמים תרומה בעלת משמעות חיונית לקיומה העצמאי של המדינה או לאיכות החיים בגבולותיה. 

ככל שהשטח הנשלט באיו"ש גדול יותר ערכה הלוגי החיובי של החלופה גדול יותר

 

פיסקה ג' –הנוסחאות

1.  לקבוצות המדדים עוצמת השפעה שונה על ההישג הנדרש ומשום כך נקבע מדרג השפעה הנותן ערך סגולי שונה לכל קבוצת מדדים עפ"י מידת השפעתה הראלית על ההישג הנדרש:

1.1. ערך המאזן הדמוגרפי = ערך נומינלי * 4

1.2. ערך השליטה הביטחונית = ערך נומינלי * 3

1.3. ערך שורשי המורשת = ערך נומינלי * 2

1.4. ערך השליטה במשאבים = ערך נומינלי * 1

 

 

 

פיסקה ד' – הנתונים

טבלת נתוני אוכלוסיה ושטח עליהם מבוססים חישובי הנוסחה:

 

הערות וביאורים:

¹ אוכלוסיה במיליונים.

² מספר תושבים

³ אורך בק"מ

⁴  יחס בין שטח פלסטיני לאורך הגבול המשותף עם ישראל

⁵יחס בין שטח פלסטיני נוכחי לבין שטח פלסטיני בחלופה

⁶ מקדם המייצג את האורך הנוכחי של הגבול המפריד בין ישראל וההתיישבות הישראלית באיו"ש לבין ישובי האוכלוסייה הערבית באיו"ש

⁷ מידת הנגישות הישירה שיש לאוכלוסיה היהודית אל אתר מורשת לפי מקדם שליטה ריבונית ואופי דרכי הגישה.

⁸ מידת החיכוך בין אוכלוסיה יהודית למקומית בגישה ובנוכחות באתר מורשת לפי מקדם צפיפות אוכלוסיה וזיקתה לאתר.

⁹ האחוז מכלל מרחב איו"ש שמכיל משאבים/מקורות זיהום, הנמצא בריבונות ישראל.

פיסקה ה' – הערכים המחושבים  (קישור לגיליון אלקטרוני המחשב את הערכים)

1.  בטבלה מוצגות תוצאות מחושבות של 13 מדדים הקובעים את ערכה של כל אחת מ 7 חלופות הגבול של מדינת ישראל באזורי יהודה ושומרון.

2. התוצאות מחושבות עפ"י נוסחאות אריתמטיות המטפלות בנתונים ייחודיים לכל מדד ומעבדות את התוצאה המתקבלת לנתון בעל ערך מספרי המשותף לכל המדדים.

3.  מספרים המסומנים בצבע כחול הם מספרים חיוביים המציגים את ערך הפוטנציאל הגלום בחלופה לתרום לשליטה של מדינת ישראל במגמות המצב.

4.  מספרים המסומנים בצבע אדום הם מספרים שליליים המיצגים את ערך הפוטנציאל הגלום בחלופה לתרום לשליטה של הפלסטינים, המיצגים את הקולקטיב האנטי ציוני בעולם הערבי/מוסלמי ותומכיו בקהילייה הבינ"ל, לשלוט במגמות המצב.

 

 

 

 

 

פיסקה ו' – סיכום ומסקנות

1.  מעצם היותה של ישראל נתונה בעימות שעילתו כפירה בזכות קיומה המדינית בכלל ובזכות קיומה כישות ציונית בפרט, אין לצפות שתצורת גבול כלשהי תהיה בעלת פוטנציאל לנטרל את העימות כיוון שעילתו מלכתחילה איננה מחלוקת גבולות שפתרונה עשוי להעניק לישראל שליטה במגמות המצב ובמשתמע, לגנוז את העימות ולהגשים חזון ישראלי ציוני.

2.  משום כך, לכל החלופות יש פוטנציאל של תרומה שלילית לשליטתה של מדינת ישראל במצב .

3. אי לזאת, הבחירה המיטבית תהיה "הרע במיעוטו" כלומר: הבחירה בחלופה שבה התרומה השלילית תהיה מזערית כמתבקש מתוצאות החישוב:

 

 

4.  החלופה המיטבית היא חלופה ה' –   החלת ריבונות ישראלית על כלל שטח C למעט שטחי הישובים של האוכלוסייה הפלסטינית והסרת ריבונות ישראל משטחי ישובים/שכונות של אוכלוסיה ערבית בעוטף ירושלים.

5.  חלופה מיטבית היא זו המשרתת באופן מיטבי שני עיקרים הכרחיים להיחלצות מה"מצב":

5.1.  הצבת ישראל בעמדה טריטוריאלית מיטבית וניצולה לניהול יוזמות ביטחוניות, חברתיות, כלכליות ומדיניות שיביאו לפריצת החסמים המונעים כיום מישראל לשלוט במגמות המצב.

5.2.  לאפשר לרוב הציוני בגוף הריבון של מדינת ישראל לקבל החלטה מושכלת וחפה מהטיה של דעות קדומות המתקבלת בדרך דמוקרטית של משאל עם שתהווה קונצנזוס ציוני לגבי סוגיית הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון שהיא תנאי להתנעת כל יוזמה ישראלית להשתלטות על מגמת המצב ולהוליכן לדעיכת העימות ולהגשמת חזון ישראלי המבוסס על מהותה הציונית והדמוקרטית של מדינת ישראל.

 

נושאים לדיון

1. ארבעה מדדים נקבעו לחישוב החלופה המיטבית של תצורת גבולות הריבונות של מדינת ישראל באזורי יהודה ושומרון: מאזן דמוגרפי, שליטה ביטחונית, סמלי מורשת, שליטה במשאבים.

• · האם ארבעת המדדים שנקבעו בשיחה מספקים את מוטת השיקולים הנחוצה לקביעת חלופת גבולות נבחרת באיו"ש.

2.  לכל מדד נקבע משקל סגולי שונה לצורך הבחירה בחלופה מיטבית: מאזן דמוגרפי = 4, שליטה ביטחונית = 3, סמלי מורשת = 2, שליטה במשאבים = 1.

• · האם נכון לקבוע משקל סגולי אחר למדדים.

3.  האם הגורמים שמייצגים את המדדים ומהווים את המשתנים של הנוסחאות מייצגים באופן ראוי את המדדים:

 

 

4.  האם הנוסחאות מייצגות באופן נכון את המשתנים.

5.  האם השימוש האחיד בנתונים לבחינת כל החלופות מחפה על האפשרות של אי דיוק בנתונים ומשיג תוצאה שהיא עקרונית מייצגת נאמנה את איכות החלופה מבחינת שני התהליכים שאותם היא אמורה לשרת:

5.1  שליטה ישראלית במגמת תהליך העימות

5.2 שליטה בתהליך של הגשמת החזון הציוני במתכונת ישראלית.

נא להקיש הערות לנושא השיחה