5. לחימה באנטי ציונות

d7a9d795d79cd797d79f-d7a2d792d795d79c-2-1

 

שיחה 5

כלים להתמודדות בגורמים אנטי ציוניים

עקרונות האסטרטגיה האנטי ציונית

תכליתה של האסטרטגיה האנטי ציונית היא לשרת את השאיפה הלאומנית השלטת בעולם הערבי ואת השאיפה הדתית השלטת בעולם המוסלמי ששתיהן חותרות להביא לחדלונה של הישות הציונית.

 

במהלך שנים וחצי העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל הקונצנזוס האנטי ציוני נקט באסטרטגיה של מלחמה צבאית ישירה נגד ישראל ואסטרטגיה מדינית המתבססת על שלושת הלאווים של חרטום.

 

ההליכה בדרך זו ננטשה כתוצאה מחוסר יכולתן של אסטרטגיות אלה להביס את ישראל בשדות הקרב וחוסר היכולת של החזית האנטי ציונית להשיג קונצנזוס בינ"ל נגד ישראל כיוון ששותפי החזית נתפסו בעייני הקהילייה הבינ"ל כסרבנים שאינם מוכנים להידבר על שלום צודק ותוקפנים שחותרים ליהנות מפרות עוולותיהם כלפי הקרבן של תוקפנותם שלא כדין.

 

לאסטרטגיה של העידן הנוכחי יש חזות קבילה של הידברות, שיתוף פעולה וחתירה לשלום בעוד שבהיפוך תפקידים היסטורי, בישראל הוטבעה תדמית הסרבנות, הקיצוניות והזדון והפלסטינים ולעתים הלבנונים, מייצגי החזית האנטי ציונית, כקרבנות של תוקפנותה המתמדת.

 

אלא שמעבר לחזות של התדמית המוצגת בעידן הנוכחי ע"י עמיתי החזית האנטי ציונית, נותרה השאיפה האסטרטגית בסיסית של הישויות המנהיגות את האזור ושל העמים השוכנים בו כשהייתה היינו, להביא לחידלון הציונות העומדת עדיין על מכונה.

 

תקוותם היא שהתמוטטות הישות הציונית תושג ע"י שלושה מנגנונים:

  • מנגנון הטרור – זהו מנגנון "בלתי נשלט מדינית" של טרור עממי המבוסס על דחפים דתיים ולאומניים המופעל כנגד ישראל בהשראה מרחוק ובאופן בלתי מפליל ע"י גופים ממוסדים בהפעלה שתכליתה לפוגג כל תחושת ביטחון אישי בקרב הציבור היהודי, לשבור את רוחו ולהביאו לנטישת הארץ וחזרה לארצות מוצאו או לגרום לציבור היהודי להיכנס מחדש לתפקידו המסורתי כמיעוט גולה המתקיים בחסות אדוני הארץ והפעם בארצו.
  • מנגנון דמוגרפי – זה מנגנון שיוצר מסה קריטית של מיעוטים בעלי זכויות אזרח החותרים במיקוד מונחה ובתקווה בת השגה, להשיג ריבונות לאומית ודתית תוך ניצול התכונה הדמוקרטית באופי היהודי כדי להכריע, על בסיס פלגנות בדעת הקהל היהודית, את שהאיפה הציונית המבקשת להקנות לישראל אופי של מדינת יהודים ולהקנות תחתיה, תחת הכרעת רוב של מתנגדי הציונות היהודים ומסת המיעוטים, את הנכונות לקיים מדינת כל אזרחיה שבה אין ללאומיות היהודית חזקת רוב בריבונות.

מדינת כל אזרחיה במובנה זה, הוא היסוד האסטרטגי שממנו תיסלל הדרך להשלטת אורח חיים ערבי/מוסלמי.

  • מנגנון החוק הבינ"ל – זה מנגנון המבוסס על החוק הבינ"ל והמוסר האוניברסלי שמייצר דה-לגיטימציה כלל עולמית של הישות הציונית שיסודה ב"קולוניאליזם" ובהיסטוריה מפוברקת, שתכליתה לשרת מטרות "אימפריאליסטיות" של היהדות העולמית, יהדות שהיא שלוחתו של האימפריאליזם העולמי ולפיכך הציונות משוללת עפ"י כל דין, זכויות טרומיות לאחיזה טריטוריאלית בא"י וזאת בנוסף להיותה ישות גזענית המפרה זכויות אדם ומבצעת פשעי מלחמה לדיכוי מיעוטיה ושלילת זכויותיהם הדמוקרטיות הטבעיות.

תכליתו של מנגנון זה לפעול בדרך של נידוי וחרמות מדיניות, כלכליות וחברתיות נגד ישראל ולהביא לקריסתה בתחומים האלה.

 

הכלים המתמודדים עם הגורמים האנטי ציוניים

בתקופה הנוכחית מתמודדת ישראל עם הישויות האנטי ציוניות בעולם הערבי ובעולם המוסלמי המנהלות כנגדה מלחמה ישירה או כאלה התומכות בגלוי או בעקיפין במלחמה נגד הישות הציונית, באסטרטגיה של תגובה מתגוננת באמצעות בשלושה כלים:

  • הרתעה צבאית הנסמכת על ההנחה שאויביה מעריכים כהלכה את מידת כוחה במאזן הכוחות שביניהם, הערכה שאותה ישראל מחדירה לתודעת אויביה באמצעות הישגים בלחימה ובבניין הכוח וחשיפת היכולת הטמונה בו.
  • חתירה לפתרון מדיני מוסכם המבוסס על התפשרות הדדית במידת החתירה להשגת מלוא השאיפות בשני הצדדים עד הגעה לעמק השווה בדרך של משא ומתן.
  • הסברה ודיפלומטיה משמשים את ישראל ככלים להדיפת מתקפות שתכליתן לבודד את ישראל באמצעות הטלת מצור טוטלי על יחסיה עם הקהילייה הבינ"ל ורדיפת מוסדותיה השלטוניים והציבוריים ורדיפת נושאי תפקידים בכל שדרות המדרג של תחום הביטחון על מנת לשתק אותם.

נושאים לדיון

  • האם השינוי באסטרטגיה של הישויות האנטי ציוניות מאסטרטגיה של תוקפנות ישירה כלפי ישראל לאסטרטגיה של רדיפת שלום שיבוא לאחר פירוק ישראל מפרות תוקפנותה מבטאת שינוי בשאיפה להביא לחדלונה של הישות הציונית ובמקומה מתייצבת שאיפה לשלום או שמא השאיפה המקורית נותרה על מכונה (חדלון הציונות) והשינוי האסטרטגי נועד להעתיק את מוקד המלחמה לזירות שבהן ישראל ניתנת להבסה ע"י ישויות הפועלות בחסות תדמית של "שוחרי שלום" המושיטים יד לשלום אך נאבקים "בלית ברירה" להגנתם והגנת זכויותיהם בישראל בעלת התדמית של ישות בלתי לגיטימית, שוחרת מלחמה ופושעת?
  • האם אסטרטגית התגובה ההגנתית שבה נוקטת ישראל להפעלת שלושת כליה נגד האסטרטגיה האנטי ציונית היא אסטרטגיה נכונה ומספיקה?
  • האם שלושת הכלים שבהם משתמשת ישראל כיום למלחמתה בישויות האנטי ציוניות (הרתעה צבאית, חתירה לפתרון מדיני, הסברה ודיפלומטיה) הם כלים נכונים ומספיקים והאם הם מופעלים כהלכה?

     

נא להקיש הערות והצעות לשיחה:לחימה באנטי ציונות

 

תקציר השיחה הבאה –המחלוקת הציונית

לשיחה שני חלקים:
א. ”השיטה“ ונקודות תורפתה
ב. התמודדות במחלוקת הציונית

המחלוקת הציונית היא גורם נוסף המעצב את המצב והיא בעלת השפעה מכרעת בשיתוק יכולתה של ישראל ליזום מהלכים להטיית העימות למגמה שתסיימו בנטרול הגורמים האנטי ציוניים ובנוסף, קיום המחלוקת מתגבר את כוחן של הישויות האנטי ציוניות.

בחלק הראשון והעיקרי של השיחה נסקרת שיטת הבחירות שבאמצעותה אמורים הבוחרים בישראל להכריע מחלוקות הקיימות בקרב אזרחיה ובכללן המחלוקת הציונית אך עיקר שימושה של שיטת הבחירות היא בחירת הנהגה שתנהיג את המדינה ובכך את הדרך שבה המדינה תתנהל. נקודת התורפה של השיטה במצבה הנוכחי היא הישענות האזרחים, כאסמכתא לבחירות שהם עושים, על מידע שעיקרו חשוף להטיה של בעלי עניין המאלץ את הבוחר להשתמש בשני כוחות כי לבצע בחירה שעל דעתו היא בחירה שקולה ומועילה, כוח האינטואיציות המפיק את ההיגיון שבאמצעותו נשקלות בחירותיו וכוח הרצון לחוות סיפוקים מידיים  הקובע את מדרג התועלת של  העניינים העומדים לבחירתו ולבסוף סוקרת השיחה את הפגמים המובנים במנגנון קבלת ההחלטות של הבוחר פגם בממד תשומות התהליך (האינטואיציות) ובהמשכו הפגם בתפוקות התהליך (הרצון לסיפוקים מידיים).

בסוף השיחה מוצעים כלים לתיקון פגמי השיטה ופתרון המחלוקת הציונית.