שיחה 5 כלים להתמודדות בגורמים אנטי ציוניים עקרונות האסטרטגיה האנטי ציונית תכליתה של האסטרטגיה האנטי ציונית היא לשרת את השאיפה הלאומנית השלטת בעולם הערבי ואת השאיפה הדתית השלטת בעולם המוסלמי ששתיהן חותרות להביא לחדלונה של הישות הציונית.
במהלך שנים וחצי העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל הקונצנזוס האנטי ציוני נקט באסטרטגיה של מלחמה צבאית ישירה נגד ישראל ואסטרטגיה מדינית המתבססת על שלושת הלאווים של חרטום.
ההליכה בדרך זו ננטשה כתוצאה מחוסר יכולתן של אסטרטגיות אלה להביס את ישראל בשדות הקרב וחוסר היכולת של החזית האנטי ציונית להשיג קונצנזוס בינ"ל נגד ישראל כיוון ששותפי החזית נתפסו בעייני הקהילייה הבינ"ל כסרבנים שאינם מוכנים להידבר על שלום צודק ותוקפנים שחותרים ליהנות מפרות עוולותיהם כלפי הקרבן של תוקפנותם שלא כדין.
לאסטרטגיה של העידן הנוכחי יש חזות קבילה של הידברות, שיתוף פעולה וחתירה לשלום בעוד שבהיפוך תפקידים היסטורי, בישראל הוטבעה תדמית הסרבנות, הקיצוניות והזדון והפלסטינים ולעתים הלבנונים, מייצגי החזית האנטי ציונית, כקרבנות של תוקפנותה המתמדת.
אלא שמעבר לחזות של התדמית המוצגת בעידן הנוכחי ע"י עמיתי החזית האנטי ציונית, נותרה השאיפה האסטרטגית בסיסית של הישויות המנהיגות את האזור ושל העמים השוכנים בו כשהייתה היינו, להביא לחידלון הציונות העומדת עדיין על מכונה.
תקוותם היא שהתמוטטות הישות הציונית תושג ע"י שלושה מנגנונים:
מדינת כל אזרחיה במובנה זה, הוא היסוד האסטרטגי שממנו תיסלל הדרך להשלטת אורח חיים ערבי/מוסלמי.
תכליתו של מנגנון זה לפעול בדרך של נידוי וחרמות מדיניות, כלכליות וחברתיות נגד ישראל ולהביא לקריסתה בתחומים האלה.
הכלים המתמודדים עם הגורמים האנטי ציוניים בתקופה הנוכחית מתמודדת ישראל עם הישויות האנטי ציוניות בעולם הערבי ובעולם המוסלמי המנהלות כנגדה מלחמה ישירה או כאלה התומכות בגלוי או בעקיפין במלחמה נגד הישות הציונית, באסטרטגיה של תגובה מתגוננת באמצעות בשלושה כלים:
נושאים לדיון
נא להקיש הערות והצעות לשיחה:לחימה באנטי ציונות
תקציר השיחה הבאה –המחלוקת הציונית לשיחה שני חלקים: המחלוקת הציונית היא גורם נוסף המעצב את המצב והיא בעלת השפעה מכרעת בשיתוק יכולתה של ישראל ליזום מהלכים להטיית העימות למגמה שתסיימו בנטרול הגורמים האנטי ציוניים ובנוסף, קיום המחלוקת מתגבר את כוחן של הישויות האנטי ציוניות. בחלק הראשון והעיקרי של השיחה נסקרת שיטת הבחירות שבאמצעותה אמורים הבוחרים בישראל להכריע מחלוקות הקיימות בקרב אזרחיה ובכללן המחלוקת הציונית אך עיקר שימושה של שיטת הבחירות היא בחירת הנהגה שתנהיג את המדינה ובכך את הדרך שבה המדינה תתנהל. נקודת התורפה של השיטה במצבה הנוכחי היא הישענות האזרחים, כאסמכתא לבחירות שהם עושים, על מידע שעיקרו חשוף להטיה של בעלי עניין המאלץ את הבוחר להשתמש בשני כוחות כי לבצע בחירה שעל דעתו היא בחירה שקולה ומועילה, כוח האינטואיציות המפיק את ההיגיון שבאמצעותו נשקלות בחירותיו וכוח הרצון לחוות סיפוקים מידיים הקובע את מדרג התועלת של העניינים העומדים לבחירתו ולבסוף סוקרת השיחה את הפגמים המובנים במנגנון קבלת ההחלטות של הבוחר פגם בממד תשומות התהליך (האינטואיציות) ובהמשכו הפגם בתפוקות התהליך (הרצון לסיפוקים מידיים). בסוף השיחה מוצעים כלים לתיקון פגמי השיטה ופתרון המחלוקת הציונית. |