השהיית חקיקה

הפוגה

זה המצב עכשיו, הפוגה בחקיקת הבזק.

עד "אחרי החגים".

ובינתיים,

האשליה עולה ופורחת "עם אחד…" "חוללנו נס לתפארת…" "אחדות בעם…" "אחים אנחנו…" "פשרה בהסכמה רחבה…"

ומה אחרי ההפוגה?

האשליה תתפוגג.

קצב החקיקה אולי יואט ואולי לא, אולי ישתנו הנוסחים הפורמליים של הצעות החוק או יוחלפו בהוראות שעה, אולי נושאים דחופים לסיפוק תאוות השלטון אולי ידחו אבל לא ישכחו.

אין ספק, מפלגת השלטון תעשה כל מעשה כדי להחזיק ברסן השלטון ולחזק את מלט אתנן הכוח הפוליטי המחבר את הקואליציה.

אין ספק, הנהגת המפלגה תעשה הכול כדי להחזיר את האמון בדרכה של המפלגה בקרב תומכיה שסרחו לתמיכה במאבק נגד ההפיכה החוקתית.

ועיקר העיקרים, מנהיג המפלגה יעשה את הכול וללא פשרות כדי לא לוותר אפילו להרף עין על מטרותיו, הלבנת אישומיו הפליליים והתנקות מתוצאתם האפשרית תוך שימוש במשרתו ככלי להתחמקות מאימת הדין.

אז מה עושים אחרי שמיצינו את אשליית השהית החקיקה ככלי ליצירת שקט והגעה להסכמות?

על אי-אמון קונסטרוקטיבי שמעתם?

זה מהלך שיוצר הזדמנות לגוש האחדות והשינוי להדיח את ממשלת הקואליציה ולהקים במקומה ממשלה, בלי בחירות!

זה יכול לקרות.

זה יכול לקרות אחרי ההפוגה בחקיקת הבזק.

כי חקיקת בזק הגדישה את הסאה בתוצאותיה ההרסניות על מירקם החיים, על הכלכלה, על הביטחון ועל היחסים המדיניים של ישראל.

זה יקרה כי גם בעיני ח"כים מהליכוד שכבר התפכחו ואחרים שעתידים להתפכח מאשליית הבטחות הסרק של מנהיג הליכוד ופמליית השפוטים שלו  המשווקים את הרפורמה המשפטית ככלי לתקן תיקונים לגיטימיים של קיפוח רב שנים.

גם בעיניהם של ח"כים מפוכחים נראה שהתכלית האמיתית של החקיקה אינה אלא תועלתו האישית של מנהיג מנותק המהמר על גורל המדינה כדי להשתחרר מאחריות לאישומים פליליים, מנהיג המנצל את שלטונו לזכות בטובות הנאה מופלגות שמקנה השלטון לו ולנאמניו האישיים.

על כן, אותו קומץ של ח"כים מפוכחים מהליכוד יצטרפו בהכרח להצבעה הכפולה של אי-אמון קונסטרוקטיבי שתיזום האופוזיציה הציונית:

 

1.    חלק א' – אי אמון בממשלה

2.    חלק ב' – תמיכה במועמד לראשות הממשלה של גוש האחדות והשינוי

 

אי האמון הקונסטרוקטיבי יכול לקרות עוד במהלך כהונת הכנסת הזו בלי שיהיה צורך בבחירות.

 

אלא שזה לא יקרה מעצמו כי גם להפוגה בחקיקה יש חוקים משלה והתהליך שהיא תעצב יהיה הווקטור השקול של מעשיהם ומחדליהם של הכוחות הפועלים בימי ההפוגה.

 

קודם כל צריך להבין שהתקוות לאחדות מכוח סמכותו הממלכתית של הנשיא או מכוחה של פשרה פוליטית או מכוחה של הארה שתגרום לכולם כאחד לראות עין בעין את חומרת המצב ואת ברכת השקט הם אשליה שכוחה יפה עד "אחרי החגים" ופתיחת מושב הכנסת ב  30.4.2023ואז יפרוץ מחדש הגהנום.

 

ואלה המעשים הנדרשים:

א.    התמקדות המחאה הציבורית בשניים:

1)   "רק לא ביבי" כי ביבי הוא החישוק היחיד של הקואליציה הרדיקלית "ימין על מלא" שמחללת את קדושת עקרונות הקוממיות של מדינת ישראל.

2)   התמקדות בלעדית בעיקרון שעל פיו מנהלים מאבק רק נגד המהפכה החוקתית  וחוקי בזק פרסונליים וסקטוריאליים כתרופה אחת לכל מפגעי החקיקה. כי המהפכה החוקתית מכוננת ריבונות לאומנית שפועלת במשטר דיקטטורי תחת שלטון של אוליגרכיה תועלתנית המטפלת רק בענייניה הייחודיים בהשראה של אצטלה תיאוקרטית ומיתוסים אישיים.

על המאבק של כלל משתתפי המחאה להיות משותף וממוקד בעיקרון ואסור לפרוט את המחאה למאבק מבוזר בשם כל עניין ייחודי של מגזרים ומגדרים או גוש פוליטי או ממסד שלטוני.

ב.    התמקדות השירות הציבורי בתפקוד חסר פניות פוליטיות המונחה ע"י החוק ועל פי הפרשנות הניתנת לחוק ע"י הממסד השיפוטי.

ג.    התמקדות המפלגות הציוניות שבאופוזיציה בשני עניינים:

1)   צבירת כוח פרלמנטרי להשגת רוב להצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי בהקדם בשיתוף פעולה מתמשך עם ח"כים מפוכחים מגוש הקואליציה להקמת ממשלה ציונית יציבה.

2)   הקמת ממסד אופוזיציוני משותף שיפעל כממשלת צללים ויעסוק בהשבת הציונות השפויה לשלטון באמצעים פורצי דרך להגשמת החזון הציוני ומניעת השתלטות עוינת על הממסד השלטוני:

·       אימוץ שיטת סבב למינוי של מועמדי המפלגות למשרות שרים בהתאם לדירוג המפלגות עפ"י מספר המנדטים ומדרג הבכירות של משרדי הממשלה ללא מו"מ קואליציוני המחייב הענקת משרות חברי ממשלה כדי לרצות שותפים קואליציוניים.

·       כינון קווי יסוד משותפים להקמת ממשלה הכוללים מנגנונים לקבלת החלטות בנושאים השנויים במחלוקות עקרוניות בין שותפי הקואליציה הציונית לאחדות ושינוי, מנגנונים המבוססים על הצבעות חשאיות שיעניקו לשרי הממשלה אפשרות להצביע באופן מצפוני וללא לחץ פוליטי והתבססות על משאלי עם שיכריעו בין חלופות שמציעה כל מפלגה לפתרון מחלוקות אידיאולוגיות בסוגיות הרות גורל.

·       כינון מצע בחירות שבמרכזו תעמוד המשימה להתניע מיידית יוזמות שתכליתן להבקיע את החסמים להגשמת חזון ישראלי ברוח חזונם הציוני של מייסדי המדינה ומקימיה כפי שיפורט להלן:

–      כינון חוקה אזרחית למדינת ישראל

–       כינון גבולות קבע למדינת ישראל ותנאים להסדרת יחסים מדיניים המבוססים על גבולות הקבע.

–       כינון תורה מדינית / ביטחונית לאבטחת ההשגרה של החוקה וגבולות הקבע מפני משברים מבית ומחוץ שיאיימו על קיומם.

הבה נקווה שמנהיגי המפלגות הציוניות לאחדות ושינוי ישכילו להבין את ההזדמנות ואת הכלים העומדים לרשותם לחולל את פריצת הדרך להגשמה חוקתית של חזון תקומתה של מדינת ישראל.

 

הציבור הנאבק במהפכה החוקתית כבר מוכיח את "חוכמת ההמונים" בדרכו הבלתי מתפשרת.