|
הבקעת חסמי היוזמות לשינוי מגמות המצב. מבוא:
סדרי הקדימה להבקעת חסמי היזמות לשינוי המצב ומגמותיו
בשיחה הקודמת הוצג הדיסונאנס שקיים לכאורה בין החזון הציני של מדינת הלאום היהודי לבין הגשמתו כחזון ישראלי של מדינה לכל אזרחיה. הוצעה דרך לעיקור גורמי הדיסונאנס שכוללת את הצעדים הבאים:
משני המנגנונים, חוקה וההפרדה, מנגנון החוקה הוא יסוד היסודות לכל העקרונות עליהם יושתת אורח החיים הישראלי על כל גווניו ומכאן שגם העקרונות להתוויה של קווי גבול למדינת ישראל לישויות הסובבות אותה יכוננו בחוקה, יחקקו וייצרו את מנגנון ההפרדה בין אוכלוסיה ישראלית ופלסטינית באמצעות גבול מדיני. סדר העדיפות הנכון הוא לכונן תחילה את החוקה ומתוקפה ליישם לאחר מכן את מעשה ההפרדה וכך יש לעשות אלמלא גורם הזמן. גורם הזמן לכינון חוקה – חוקה היא משימה לאומית בעלת עדיפות מהמעלה הראשונה שהצורך בכינונה איננו אקוטי למרות עדיפותה כיוון שהמנגנונים הקיימים מספקים מרווח של זמן שדי בו כדי להכיל את קבועי הזמן הדרושים לכינונה ולהבקעת חסמים קריטיים לקיומה של ישראל עפ"י תכליתה לפני ההגעה לנקודת אל חזור שממנה ואילך יעצבו המגמות הנוכחיות מציאות שבה יהיה בלתי אפשרי לכונן בהליך דמוקרטי חוקה אזרחית שביסודה עומד החזון הציוני שהוא תנאי להיותה של ישראל ישות ציונית. גורם הזמן לביצוע הפרדה – הצורך בהפרדה הוא צורך שעה מיידי וגורלי לקיומה של המדינה כישות ציונית.
עד להיות חוקה יכול התקנון הנוכחי שמכתיב את אורח החיים הישראלי המתבסס על מערכת חוקים, לספק את הכלים הדרושים להתמודדות עם המצב ובכלל זה עם סוגיית ההפרדה. מנגנון החוק הנוכחי יכול לתמוך במאבקי הקיום שבהם מצויה המדינה בשני מישורי מאבק:
לעת הזאת ישנם גורמים המהווים חסמים להתנעת התהליך שיביא למפנה ויאפשר את ההיחלצות מהמבוי הסתום שבו נמצאים התהליכים של הגשמת החזון הציוני ופתרון העימות שבו שרויה הציונות עם האנטי ציונות לסוגיה השונים. אלה הם החסמים אשר נמנו בשיחה הקודמת:
בהתחשב בגורם הזמן ובצורך לפעול מידית להסרת החסמים ולא להמתין את כל קבוע הזמן הדרוש להבשלת רעיון החוקה, נציע בשיחה הנוכחית לכונן ולאמץ מספר עקרונות בעלי תוקף חוקתי כתשתית לצעדים שבהם יש לנקוט בכדי להבקיע את החסמים ובכך להשיג שני יעדים:
התפתחות מוצלחת של תהליך המוביל מהמצב הנוכחי ליצירת מפנה במגמות המצב, תלויה בסדר נכון של הבקעת החסמים ובקצב ביצוע שלא יחרוג מטווח הזמנים שבין הזמן הנוכחי ועד לזמן שבו המגמות הנוכחית אם יפעלו ללא שינוי, יובילו את המצב למציאות בלתי הפיכה של גוויעת ההזדמנות להגשים את החזון הציוני. ואלה הפעולות וזה סדר הדברים שהוצאתם אל הפועל תביא למפנה במגמות המצב שיוליכו למציאות שבה למדינת ישראל יתאפשר להגשים ביוזמתה את תכלית הקמתה בתבנית מהותה הדמוקרטית: שלב א' – בשלב זה יש לעשות שתי פעולות במקביל:
שלב ב' – בשלב זה תנוצל הבקעת שני החסמים הקודמים, חסם התלות וחסם הקונצנזוס, כדי לבצע את הבקעת חסם התנאים המוקדמים ע"י מספר צעדים:
שלב ג' – הבקעת חסם אחדות העם הוא שלב שמנצל את הבקעת החסמים (התלות של ישראל, הקונצנזוס הציוני, תנאים למו"מ מדיני) לכינון חוקה אזרחית , חוקה המציבה את תכלית הקמתה של מדינת ישראל כראשית הצירים לכל ערכי המדינה, ערכים השזורים זה בזה במארג קוהרנטי היוצר תואם בין הניגודים המבדלים את מרכיבי עם ישראל מבלי לפגוע בייחודם ומאפשר לציבור האזרחים אשר לו מסורה ריבונות המדינה לשלוט באופן דמוקרטי באורח חייו ובגורלו ולקיים את המדינה ולהתקיים בה בבטחה, ברווחה ובשלום. כדי לתפקד כתקנון רב תכליתי ובר קיימא המעצב את אורח חייה האזרחי של מדינת ישראל, יהיה על החוקה להוות כלי לתפקודים הבאים:
הערה: תפקודה הספציפי של החוקה להבקעת חסם אחדות העם נדון בשיחה הקודמת.
הבקעת חסם התלות של ישראל כאמור לעיל, הבקעת חסם התלות של ישראל צריכה להיעשות בשלב א' של הבקעת החסמים המשתקים את יכולתה של ישראל לנקוט ביוזמות היחלצות מהסכנות המאיימות כיום על תכלית הקמתה. אקסיומה רווחת: כל עוד העימות הקיומי שבו שרויה ישראל עם הגוש האנטי ציוני מונח כעול על כתפיו של משק המדינה, תלויה המדינה לקיומה בחסות של פטרון מעצמתי (ארה"ב) לקבלת תמיכה מדינית בעניינים קריטיים לגורלה, בסיוע כלכלי לנשיאה בעול העימות ובשגשוג בו זמני של המדינה וכן תלויה המדינה בסיוע ביטחוני שיאפשר למדינה לשרוד אל נוכח איומים על קיומה. האמנם?מקובל להניח ששלוש חולשות מתלות את ישראל בחסות המעצמתית:
בשיחה 7, "סקירת חסמים המונעים את הגשמת החזון המדיני של הציונות", בפסקה הדנה בתלות הישראלית, נטען שהאקסיומה הזו של הכרח בברית חסות עם מעצמה כלשהי, ניתנת להפרכה בכלים בעלי תוקף לוגי וכי לעומת זאת, הרציונל המתלה את מדינת ישראל בחסות של פטרון מעצמתי מקורו בתכונה המושרשת באומה היהודית שנטבעה מכוחם של מנגנוני ההישרדות של מיעוט גולה נרדף ונטול כוח המתמסר לריבון וחוסה תחת אצטלתו המגוננת. התכונה נתקבעה באופייה של האומה ובניה במהלכם של כשמונים דורות וידרשו עוד דורות רבים של עיצוב מחדש של תכונות שמתאימות לעם ולבניו בזירת הריבונים. התפקודים הריבוניים הם שמעצבים את השינוי בהציבם בפני הקיום הריבוני אתגרי הישרדות ושגשוג שההתגברות עליהם מותנית בעצמאות ואי תלות באחרים לצליחתם בהצלחה וככל שזו מתרבה משתכללות תכונות הריבון ונדחקות תכונות הקֹרבּן שמפתחים מי שאינם בני חורין ריבוניים. ההגנה על הקיום תוך כדי השתכללות של תכונת הריבון היא בהישג ידו של העם למרות העצמה של אינטואיציות בלתי ענייניות שבעת הנוכחית עדיין מקובעות בנפש העם ואומרות אחרת תוך שהן נשענות על רציונליזם לדפוסי חשיבה שגויים ובלתי רלוונטיים לזירת הקיום הריבונית. להבקעת חסם התלות של ישראל – נדרשת הפעלת מדיניות ממשלתית המכוונת את המשאבים של משק המדינה ואת תוצריו לשרת את תכלית הקמת המדינה כתכלית על באסטרטגיה העושה שימוש ביתרונות הידע, הטכנולוגיה, המוצרים ומשאבי הטבע הישראלים כמנופים מדיניים לנטרול אילוצים בינ"ל המחבלים בתהליך קיומה של מדינת ישראל על-פי תכלית הקמתה ומהותה הדמוקרטית כבית ומולדת לכל אזרחיה. המטרה של האסטרטגיה הממשלתית המוצעת היא להשיג אי תלות של ישראל באיזשהו גורם לבד מיכולתה העצמאית כדי להגשים את תכלית הקמתה ולשם כך מוצבים שני יעדים שנועדו כדי להגיע להישג הנדרש:
יש להניח שהמדיניות תהיה תלויה בשלושה תנאים להצלחתה:
– עצמאות אנרגטית המבוססת בלעדית על משאבי הטבע שברשות המדינה (מאגרי דלק פחמני ואנרגיה סולרית כפי שיוסבר להן) והפיכתם למשאב שתכלית אספקתו כדלק לצרכני המשק הישראלי מכוונת לנצלו כמנוף למו"פ וייצור תוצרים ייחודיים שיש להם יתרון תחרותי בשווקי הייצוא בנתינת מענה לצורך שיש בשוקי המטרה במרכיבים קריטיים או ביכולתם של תוצרי האנרגיה לשמש כתחליפי יבוא של מרכיבים קריטיים עבור המשק הישראלי. – עצמאות כלכלית המבוססת תחילה על יתרות מט"ח ומאזן מסחרי חיוביים כפי שהם קיימים במצב הנוכחי ולמעשה מאפשרים כבר עתה אי תלות במקורות חיצוניים ובספקים בלעדיים של מרכיבים חיוניים לקיומה של המדינה ויכולת עצמאית זו תלך ותתעצם בעקבות העצמאות האנרגטית ותוצאותיה לרמה של עצמאות כלכלית ולחלוטין בלתי מותנית במעמדה המדיני של ישראל. – עצמאות מדינית המבוססת על העצמאות הכלכלית המאפשרת למדינת ישראל להשיג תשואה חיובית מהשקעותיה במאזן האינטרסים הבינ"ל ובכך להשתחרר מאחיזת פטרונים מעצמתיים וככל שהיא נדרשת להם, לנהל מולם את ענייניה הקיומיים בריבונות מלאה ומעמדה של לקוח מועדף שהוא ספק בלעדי שנותן בתמורה מענה לצרכים קריטיים.
כדי להשיג את התנעת המדיניות במסגרת זמן האמת שקוצבות המגמות של המצב הנוכחי ועם זאת להבטיח – בשלב ראשון הנהגה שלטונית תידרש לעצב את המדיניות, לתכנן את האסטרטגיה ולהוציא לפעול את התכנית תחת שיגרה של בקרה ופיקוח ממשלתי. – בשלב שני ולתקופת ביניים עד היות חוקה לישראל, תידרש חקיקת יסוד בנושא "ניצול משאבי העם והמדינה לקיום המדינה על פי תכלית הקמתה" שתמנע טלטלות באסטרטגיה כתוצאה מחילופי שלטון ותמקד את ביצועה מוכוון עפ"י תכליתה המקורית של המדיניות. – בשלב שלישי ועם כינון חוקה לישראל ניתן יהיה להוציא את חקיקת היסוד מהקשרה המצומצם ולהרחיבו להתאמה קוהרנטית לכלל יסודות החוקה וערכי המדינה.
השימוש בטקטיקות האמורות והשימוש במעטפת הקובעת את תכליתה של כלכלת המדינה נועד כדי להבטיח שילוב מיטבי בין שני עניינים הנמצאים מטבעם בניגוד: – כלכלה עסקית מוכוונת רווחים הדורשת חופש פעולה יזמי במסגרות של שווקים שבהן – כלכלה ממשלתית המוכוונת ע"י צרכי המדינה הדורשת שליטה ריכוזית בהנחיית כדי לגשר על ניגוד העניינים שבין כלכלה ממשלתית וכלכלה עסקית צריך להגדיר את תחומי האחריות והסמכות של הממשלה ותפקידיה הניתנים כמעטפת גורפת לכלכלת ישראל בכלל ולכלכלה העסקית בפרט ומכוונים את תוצריה לשרת את תכלית הקמת המדינה מבלי לפגוע בטבעה ובטיבה של הכלכלה העסקית. מתווה המדיניות – להלן מספר עקרונות שעל פיהם מומלץ להגדיר את אופן התנהלות הממשלה בהפעלת מדיניות שמטרתה להשיג עצמאותה הכלכלית:
בשיחה הבאה נשלים את הדיון בשני החסמים הנותרים: שלב א' – חסם הקונצנזוס הציוני שלב ב' – חסם התנאים המוקדמים נדון בהם על פי הסדר הנדרש להתרחשותם בתהליך שינוי מגמות המצב והפיכת מדיניות התגובה של מדינת ישראל למדיניות יוזמה ושליטה במצב ובמגמותיו. נושאים לדיון:
תקציר השיחה הבאה – הבקעת החסם לקונצנזוס ציוני נכון לעת הזאת לציבור הציוני יש רוב מכריע בגוף הריבון של מדינת ישראל שעל פי בחירותיו יישק דבר בישראל ובכלל זה תושק כל יוזמה שתכליתה השתלטות על מגמת החידלון המאיימת על קיומה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ציונית. אלא שהמחלוקות המפלגות את הציבור הציוני אינן מאפשרות לו להכריע בשאלה מהי הדרך הנכונה להתגבר על אתגר הקיום ובאופן יותר ממוקד, השאלה: מהי המסה הקריטית הטריטוריאלית שנדרשת לקיום ישראל כדמוקרטיה ציונית? המחלוקת היא סביב שלוש אפשרויות עקרוניות: · החלת ריבונות ישראל על כלל אזורי יהודה ושומרון (א"י השלמה), עם או ללא מתן אוטונומיה לאוכלוסיה הפלסטינית · החלת ריבונות ישראל על אזורי ההתיישבות הישראלי ביהודה ושומרון (שטח C הכולל גושי התיישבות ואזורי ביטחון) עם או ללא החלת ריבונות ישראלי גם על ישובים פלסטינים הכלולים בהם ועם או ללא הסרת ריבונות ישראלית מריכוזי אוכלוסיה ערבית בעוטף ירושלים. · הגבלת הריבונות הישראלית באזורי יהודה ושומרון לגבולות הסכמי שביתת הנשק מ 1949 (גבולות 67) עם או ללא "תיקוני גבול קטנים" לשימור ריכוזי התיישבות ישראלית בשטחים סמוכי גבול.
ההנחה המובעת בשיחה היינה שתכלית המעשה שיבוא בעקבות מימוש האפשרות שתיבחר, איננה להביא שלום אלא להעמיד את ישראל בעמדה שמורידה מעל הפרק את הסוגיות שעומדות ביסוד האסטרטגיה האנטי ציונית (זכות השיבה, גבולות 67, ירושלים בריבונות מוסלמית/ערבית, כבילת ישראל להסדרי פירוז/ערבות ביטחונית, המעקרים את יכולתה להפעיל כוח להגנתה).
מאידך צריכה האפשרות הנבחרת להעמיד את ישראל במצב מיטבי כדי למצות את התועלת המרבית מיוזמתה המדינית החד צדדית באמצעות כוחה ויכולותיה הכלכליות ולהפיק כושר התמודדות חברתי וביטחוני שיאפשר ניהול אורח חיים תקין ותקני ויגרום לאורך פרק זמן היסטורי לשחיקת ההנעה של ישויות אנטי ציוניות להביא לחדלונה של ישראל כדמוקרטיה ציונית, עד כדי גניזתה של הנעה זו ברבות הימים.
השיחה מציגה הנחות יסוד, פתרונות עקרוניים וכלים לקבלת החלטות ביצועיות ובכללם לקבלת החלטה מחייבת, מוסכמת ומקובלת על כלל הציבור הציוני (ובמשתמע על כלל הציבור הדמוקרטי בישראל) על העתיד הגיאו-מדיני של יהודה ושומרון וכמקובל במשטר דמוקרטי, לא בהכרח מתוך תמימות דעים בין כל מרכיבי הגוף הריבון במדינה (אזרחי ישראל) המנגנון המוצע הוא משאל עם ובשיחה מוצגים כלים המאפשרים לכל אזרח לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרות הנבחרת של גבולות הריבונות הישראלית באיו"ש.
|
חזון ישראלי 