0. בואו נדבר על המצב

מבוא

בואו נדבר על המצב!

בימים שבהם נכתבות מלים אלה, לדבר על המצב זה אתגר לא קטן.

כי כל מי שטוען ש"המצב הוא בכי רע" נחשד מיד בימין שהוא שמאלני או תקשורת עוינת או אליטה משפטית ובקיצור חלק ממיעוט ליברלי פוסט ציוני שהודח מהשלטון ואינו משלים עם גזרת הגורל הדמוקרטית או משהו כזה.

 לעומתו, כל מי שטוען ש"המצב הוא בכי טוב" נחשד בשמאל שהוא ימני או מקופח עדתי כרוני הנגוע בשנאת האחר או סתם אספסוף יצרי הנהנה מאופורטוניזם כוחני במסווה של שלטון דמוקרטי ובקיצור גזען חשוך וצר אופקים או משהו כזה.
בפשטנות ניתן לומר שנאמנות פוליטית של האחר מתויגת על פי האופן שבו הוא מנסח את תפישת המצב, מצב "טוב"="ימני", מצב "רע"="שמאלני".

על פי גרסתו של הציבור הנמנה על המפלגות הציוניות של "גוש הימין" בקואליציה

השלטונית,  כל מי שבעיניו המצב "טוב" הוא "משלנו" וכל ל מי שבעיניו המצב "רע" הוא "מצרינו" וצרנו אלה עיוורים למצב ומחמיצים את סימני השפע ותנופת תהליכי הפיתוח שבהם שרויה המדינה.

על פי גרסתו של הציבור הנמנה על המפלגות הציוניות שבגוש ה"מרכז שמאל" ההפך הוא הנכון, דווקא כל מי שבעיניו המצב "רע" הוא זה שבעצם רואה את המצב נכוחה וכל מי שבעיניו המצב "טוב" הוא חסיד שוטה ומוכה סנוורים של קואליציה שלטונית מדשדשת המחמיצה הזדמנויות ליצור עבור המדינה עתיד של ביטחון, רווחה ושלום.

אז הבה ונתעלם מהדוֹגמָה שמעצבת הטיה פוליטית המקבעת את "תפישות העולם", תפישות אשר עליהן ולא בהכרח על המציאות, מתבססות "הערכות המצב" אשר נגזרות מתפישות עולם מוטות פוליטית לטוב או לרע.

לחלופין נבדוק באובייקטיביות את המצב לאשורו כדי לקבוע האם הוא באמת "בכי טוב" או שמא המצב הוא "בכי רע".

נעשה הערכת מצב לגופו של עניין.

אלא שתחילה נצטרך לקבוע מהו בכלל "העניין" שביחס אליו נכון לקבוע האם המצב "טוב" או "רע".

לשם כך נאתר תבנית מוסכמת ביסודות תפישת העולם שעליה אפשר לבנות "תמונת מצב" וממנה לגזור "הערכת מצב".

נחוץ שלתבנית המוסכמת תהיינה תכונות בעלות מאפיינים המקובלים על  חלק הרוב בציבור הישראלי שיש ביכולתו הדמוקרטית המשותפת להוות את הגורם המכריע בבחירת הנהגות שפועלן מעצב את גורל המדינה וכל אשר בה.

כמו כן נחוץ שהמדיניות שקובעת ההנהגה הנבחרת, התכניות שהיא הוגה והמנגנונים שבהם ההנהגה משתמשת למימושם, יענו על השאיפות והצרכים המשותפים לאותו חלק הרוב בציבור הישראלי ויהיו הבסיס ליצירת תבנית מוסכמת לתפישת העולם  שעליה אפשר לבנות "תמונת מצב" מקובלת ואובייקטיבית וממנה לגזור "הערכת מצב" רלוונטית.

ברמת המחלוקת הקיימת בין תפישות העולם של פלגי הציבור בישראל ישנן שתי אבני יסוד שהן קריטיות לקיומה של המדינה והן שצריכות להיות "העניין" שעליו חיוני לבסס את הערכת המצב:

· תכלית הקמתה של מדינת ישראל.

· מימוש התכלית ברוח החזון של מייסדי המדינה. 

קל לקבוע שהמאפיין המשותף לרובו המכריע של הציבור בישראל הוא השתייכותו או תמיכתו במפלגות הציוניות שהן גורם הרוב בקואליציה ובאופוזיציה השלטונית.

אי לכך אפשר להניח ש"העניין" המשותף לרוב הציוני על פלגיו השונים הוא התהליך שמביא להגשמת השאיפה של הרוב הציוני למממש את התכלית שלשמה הוקמה מדינת ישראל והצורך לקיימה ברוח מורשת החזון של מייסדיה.

מהי תכלית הקמתה של מדינת ישראל?

משני צידיו הציוניים של המתרס השלטוני מימין ומשמאל אין חולק על המוסכמה שתכלית הקמתה של מדינת ישראל היא מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית במולדתה שבשפת היומיום מוגדרת במילה אחת: "ציונות".

מהי מורשת החזון הישראלי?

להגשים את הציונות במדינה שבמהותה היא רפובליקה דמוקרטית המהווה בית מבטחים לעם הארץ הנתון לריבונותה.

במשתמע, "העניין" שלגביו יש לבצע "הערכת מצב" הוא התהליך שמביא להגשמת התכלית שלשמה קמה מדינת ישראל באופן המקיים את החזון הישראלי.

שני מצבי סיום חלופיים ומקוטבים צפויים לתהליך שמעצב את גורלה הקיומי של מדינת ישראל:

· קיומה של המדינה כישות  ציונית המגשימה את השאיפה הציונות במלואה ברוח החזון הישראלי.

· חדלון הישות הציונית והתקיימות בני הלאום היהודי המתגוררים בישראל, כגולים בארצם.

בחזוי התפתחותו של התהליך למצב הסיום הרצוי לישראל צריכה לעסוק הערכת המצב.

שני כוחות הנמצאים ביניהם בעימות משפיעים על התהליך ובתוך כך על גורלה הקיומי של מדינת ישראל:

·  כוחו של הציבור הציוני במדינת ישראל הנלחם למען קיומה של המדינה כישות ציונית עפ"י החזון הישראלי

· כוחן של הישויות האנטי ציוניות הנלחמות למען חדלונה של המדינה כישות ציונית.

כל עוד העימות פעיל והאפשרות לחדלון הישות הציונית מהווה חלופה ברת קיימא חייבת הערכת מצבה של מדינת ישראל לתת מענה לשתי שאלות:

· האם מגמת התהליך הקובע את גורל המדינה נשלטת על ידי הכוחות התומכים בקיומה כישות ציונית בתואם עם החזון הישראלי או שמא קורה ההפך?…

· האם ההשפעה של הכוחות התומכים בחדלון הציונות על מגמת התהליך הקובע את גורל המדינה הולכת ומתנוונת במגמה של גניזתה כזיכרון היסטורי חסר השפעה או שמא קורה ההפך? …

חוסנה של מדינת ישראל ניזון מיכולותיה החברתיות, הביטחוניות, הכלכליות והמדיניות וכישרונם המשותף ויעילותם של הנהגת המדינה, משק המדינה ואזרחיה בהוצאת יכולות אלה מהכוח לפועל כדי לשרת את הצורך הגורלי של קיום המדינה כישות ציונית המספקת את רצונותיו של עם ישראל.

הציונות היא נשמת אפה של מדינת ישראל ובנסיבות העימות יש הכרח קריטי למקד בקדימה לאומית ראשונה את פוטנציאל היכולות הכולל בהתגברות על הישויות השואפות להביא לחדלון הציונות.

במקביל, נכון לדרג בקדימה תקציבית שנייה משימות לאומיות המניחות תשתית לסיפוק רצונותיו המיידים של הציבור ליהנות מפירות היכולת עבור יעדים שאינם מוכוונים על ידי הצורך לשלוט בעימות.

נכון לנהוג כך כל עוד קיימת אפשרות מוחשית לחדלון התקיימותה של מדינת ישראל עפ"י תכלית הקמתה וחזון קיומה באופן בלתי תלוי בשאלה כמה "טוב" או "רע" מצב היכולות הגלומים והגלויים של ישראל על פי הסמנים הרגעיים של מצב החברה, הביטחון, הכלכלה והמדיניות.

דרכה של מנהיגות הוא לספק מענה לצרכים ולא בהכרח לתת סיפוק לרצונות מידיים.

אלא שכאשר מעצבי דעה או מנהיגי דעה מתארים את המצב לציבור כדי לשכנעו לקבל את הערכת המצב שהם מציגים בפניו ולזכות באמונו, הם נוהגים לתאר בפניו  תמונת מצב פשוטה שאינה דורשת מאמץ תבוני יוצא דופן כדי לפענח את משמעותה.

לשם הפשטות משתמשים מעצבי ומנהיגי הדעה בנתוני "זמן אמת" קליטים של המציאות השוטפת ועליהם מבססים "הערכת מצב" פשטנית וקליטה.

הערכת מצב כזאת אינה מייצגת כלל ועיקר את כלל התפתחות התהליך, התפתחות שניתן לתאר רק על ידי חיבור של תמונות מצב המופקות מרצף מצבים הפרוס לאורך זמן ומוביל מהעבר למצב הנוכחי.

תכולת המידע של רצף כזה מאפשרת לאתר גורמי השפעה ודפוסי השפעה ותבניות תהליך המציגים לאחר שקלולם באופן רלוונטי את תבנית מגמות העתיד של התהליך.

הערכת מצב על גורלו של תהליך אינה יכולה להתבסס על תמונת מצב בנקודת זמן אחת גם אם היא עשויה לשבות את לב הציבור.

יתרה מכך, הסמנים החברתיים, הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים שמשמשים ככלי להערכת המצב, אינם יכולים לתאר את מצב התהליך החורץ את גורל קיומה של המדינה כישות ציונית ואת מגמות התהליך אלא אם כן תיבחן בהערכת המצב גם ההתפתחות והמאזן של הכוחות שמפעילים הצדדים בעימות כדי להשפיע על מגמת התהליך בכיוון של קיום או חדלון הציונות בהתאם לשאיפתו של כל צד המעורב בעימות.

למען הסר ספק צריך להכיר בעובדה שמדובר בעימות רב ממדי המתנהל בכל הממדים של חיי המדינה והעם ובהם הממד החברתי, הממד הביטחוני, הממד הכלכלי והממד המדיני ואין אחד מהם שפוטנציאל הסכנה הטמון בו לקיומה של ישראל כישות ציונית ודמוקרטית, קטן יותר מזה של הממדים האחרים.

מצב שנראה נקודתית "טוב" מבחינת הסמנים הקלסיים יכול להיות בו זמנית "רע" ואפילו רע מאוד במבחנה של "הערכת מצב" נכונה.

מאידך, מצב שנראה נקודתית "רע" מבחינת הסמנים הקלסיים יכול להיות בו זמנית "טוב" ואפילו טוב מאוד במבחנה של "הערכת מצב" נכונה.

בין שאתה מנהיג פוליטי או אזרח מהשורה, נחוץ כנראה הרבה יותר מחושים טובים וכושר רטורי של מנהיגים כדי להעריך את המצב וכדי להעריך את מה שמוכרים לנו בעלי הדעות כתמונת המצב והמשתמע ממנה לטוב ולרע.

מי שרוצה  להשתתף ביצירה של הערכת מצב אובייקטיבית או לעקוב אחרי יצירתה, מוזמן להצטרף ל"שיחות על המצב", סידרת מאמרי דיון בעברית המתפרסמת באתר זה (ראו: רשימת שיחות בעמודה הימנית  בתפריט השיחות).

בשיחות מתגבשת הערכת מצב ומתודולוגיה מדינית / חברתית / ביטחונית / כלכלית שתכליתה להביא להגשמת שאיפתם של אזרחי ישראל בעלי העניין במדינת ישראל המממשת את תכלית הקמתה הציונית תוך שמירת מהותה כרפובליקה דמוקרטית המהווה בית מבטחים לעם הארץ הנתון לריבונותה.

נושאים לדיון

• האם תכלית הקמתה של מדינת ישראל היא מימוש הלאומיות של האומה היהודית הגולה, כישות ריבונית במולדתה?
• האם החזון הישראלי הוא להגשים את תכלית הקמתה של מדינת ישראל כרפובליקה דמוקרטית שהיא בית מבטחים לעם הארץ הנתוןלריבונותה?
• האם נכון לקבוע ש"ציונות" היא ביטוי המסמל כמכלול את תכלית הקמת המדינה ואת חזונה ובכך הציונות מהווה את נשמת אפה של  מדינת ישראל וקיומה או חדלונה של ישותה הציונית היא ההצדקה היחידה לקיומה או חדלונה של ישראל כישות מדינית?
• בהנחה שהתהליך הקיומי של המדינה מונחה על ידי שני יעדים,

א. לשרוד ע"י אבטחת הקיום

ב. לשגשג ע"י יצירת תנאים לקיום בעתיד, מועלות לדיון שתי השאלות הבאות:

1. האם חשיבותה הקריטית של הציונות לקיומה המדיני של ישראל מצדיקה את העמדתו של העימות הרב ממדי על ההשרדות של ישותה הציונית כגורם בעל הקדימה הראשונה בהערכת מצבה?
2. כיצד עומדים יעדי השגשוג של ישראל בממדי החברה, הביטחון, הכלכלה והמדיניות במדרג הקדימה והעדיפות אל מול הצורך בהישרדות כישות ציונית?

נא להקיש הערות לנושא השיחה

תקציר השיחה הבאה (גילוי נאות)

הקדמה לשיחות, העוסקת בגילוי נאות של יזם השיחות על המניעים, הכוונות והמטרה העומדים מאחורי פרסום השיחות.