מגילת העצמאות – ניתוח תיפקודים

מניתוח התוכן של מגילת העצמאות עולות המסקנות הבאות:

1.     מגילת העצמאות הינה מסמך היסטורי המסמל את מעמד הפיכתו של הישוב היהודי בארץ ישראל למדינה.

2.     המסמך נוסח בחופזה תוך כדי סערת מאבק הישוב בכוחות המאיימים באופן מיידי על אפשרות המדינה להתקיים ועיקרה של המגילה מכוון להשיג לגיטימציה ויחסי גומלין חיוביים עם גורמים חיצוניים המשפיעים על גורלה.

3.     בנוסח המגילה אמנם נקבעה התחייבות לכונן חוקה אך לבד מכך ניתנה הדעת במשורה לעקרונות המנגנון התקנוני שיש להנהיגו כתנאי  מעשי למימוש תכלית הקמתה של המדינה.

4.     על כן, מגילת העצמאות ראויה לשמש רק במידה מוגבלת כמקור השראה לייסודה של מערכת חוקתית ולעשות זאת בעיקר תוך הסתמכות זהירה על הפסקה המגדירה את מהות המדינה מבלי לקדשה בכללותה.

נתונים לניתוח יישימותה של מגילת העצמאות בעיצוב חוקה וביסוס המסקנות

 

מגילת העצמאות  מכילה 753 מלים המתפלגות באופן הבא:

קישור למקטע ראשון

  • הנמקות המכוונות לכולי דעלמא בדבר הצידוק היסטורי להקים את המדינה
  • הכרזה על הקמת המדינה וקריאתה בשמה, ישראל.
  • הסמכת מנגנון ארעי של רשות שולטת ורשות מכוננת

מספר המלים במקטע: 424

חלקו של המקטע בתוכן המגילה: 56.3%

 

קישור למקטע שני

  • התחייבות להחלטת האו"ם מ 1947 בדבר חלוקת א"י בין יהודים לערבים
  • קול קורא המכוון לשלושה יעדים:

א. לאומות העולם באמצעות האו"ם להכיר במדינה הקמה.

ב.לעולם הערבי לשתף עם המדינה פעולה למטרות של שלום, שכנות טובה ופיתוח אזורי.

ג. לבני האומה היהודית הגולה לעלות ולהתיישב בארץ ולהגשים את השאיפה לגאולת העם היהודי

מספר המלים במקטע: 134

חלקו של המקטע בתוכן המגילה: 17.8%

 

קישור למקטע שלישי

  • הגדרת מהות המדינה .

מספר המלים בסעיף: 54

חלקו של הסעיף בתוכן המגילה: 7%

  • הגדרת עקרונות מגילת האו"ם כבסיס לתקנון חוקתי על פיו תיושם מהות המדינה.

מספר המלים בסעיף: 7

חלקו של הסעיף בתוכן המגילה: 0.9%

 

קישור למקטע רביעי

  • כותרת המגילה ושמות החתומים עליה.

מספר המלים במקטע: 103

חלקו של המקטע בתוכן המגילה: 13.7%

* הערות:

א.       מקטע  3 המהווה 7.9% בלבד מנוסח המגילה והוא היחיד שיכול במהותו להוות תשתית תורתית לניסוח יסודות חוקתיים למדינת ישראל.

ב.       מקטע  3 יכול לשמש השראה לניסוח תקנונים חוקתיים שיעצבו את מהות המדינה.

ג.        הנוסח במקטע 3 המגדיר את מגילת האו"ם כבסיס תקנוני ליישום מהות המדינה, מחטיא לחלוטין את הכוונה לייסד מערכת חוקתית התואמת את תכלית שלשמה קמה המדינה כפי שהיא מוצהרת במקטע 1.

 

מניתוח תוכן המקטעי מגילת העצמאות הראשון, השני והשלישי עולות המסקנות הבאות:

1.     מגילת העצמאות הינה מסמך היסטורי המסמל את מעמד הפיכתו של הישוב היהודי בארץ ישראל למדינה.

2.     המסמך נוסח בחופזה תוך כדי סערת מאבק הישוב בכוחות המאיימים באופן מיידי על אפשרות המדינה להתקיים ועיקרה של המגילה מכוון להשיג לגיטימציה ויחסי גומלין חיוביים עם גורמים חיצוניים המשפיעים על גורלה.

3.     בנוסח המגילה אמנם נקבעה התחייבות לכונן חוקה אך לבד מכך ניתנה הדעת במשורה לעקרונות המנגנון התקנוני שיש להנהיגו כתנאי  מעשי למימוש תכלית הקמתה של המדינה.

4.     על כן, מגילת העצמאות ראויה לשמש רק במידה מוגבלת כמקור השראה לייסודה של מערכת חוקתית ולעשות זאת בעיקר תוך הסתמכות זהירה על הפסקה המגדירה את מהות המדינה מבלי לקדשה בכללותה.