האמת המרה
מה שהיה הוא שיהיה
בתמצית:
- "יחד ננצח" הוא גרסה חדשה לסיסמה מניפולטיבית ישנה של "אנחנו" ו"הם".
- כל עוד צה"ל מנצח, הגזלייטר מתחזק ואיתו הקיטוב בעם וחוזקת התקווה של אויבי המדינה ונועזות מעשיהם להביא כליה על ה"ישות הציונית" והסכנה לקיומנו.
- גורלנו תלוי בהתפכחות של כולנו מהנטייה לפעול כ"אידיוטים שימושיים" של הקהילייה הבינ"ל ולסנג'ר את "ידידנו ובני בריתנו" ולהתפשר בעסקאות עם אויבינו הגלויים והסמויים, ותחת זאת לפעול תחת קריאת הקיימות Israel first.
- ועוד, גורל האחדות הציונית תלוי בהתפכחות תודעת ח"כים מהליכוד מתפקודם כ"אידיוטים שימושיים" בהשפעת גזלייטינג של מנהיג ש"גורלו תחילה" ומשימוש באופורטוניזם פוליטי והתייצבות באחדות ציונית לשם הקמת קואליציה להתמודדות על הצלת וניצחון הקוממיות בנתיב תקומה.
כבר עכשיו אפשר לקבוע "ביחד ננצח" היא קריאת קרב דו-משמעית:
- בשדה הקרב כל מי שציון בליבם ניצבים ביחד כתף אל כתף ומנצחים יחד את האויב.
- בשדה הפוליטי כל מי שהם "אנחנו" ניצבים בעמדתם וקוראים ל"הם": 'אחינו הצטרפו למחנה שלנו כדי שיחד ננצח "אותם" צוררינו'.
ככה זה כבר עכשיו בעוד התותחים רועמים נבחרים ועסקנים האוחזים בשלטון נאחזים בו לתועלתם
ולו יהי מה.
ככה זה רוחש כבר עכשיו בקרב הבוחרים הציוניים בין שהם "רוב דומם" או "ציבור מחאה" זאת לדעת,
- לא משנה לאן תוליך המלחמה האם היא תתפתח למערכה אזורית או תתחם למלחמת עזה.
- לא משנה מה יהיו התוצאות, "ניצחון" או "מפלה" או "משבר" ומה יהיה מחיר המלחמה בגוף, בנפש, ברכוש או באיזה ממד ביטחוני, כלכלי, חברתי או מדיני תתרחש התוצאה.
כשיגיע "יום הבוחר" מה שיקבע תהיה מידת ההתייצבות בקלפי של בוחרי הציבור הציוני שהוא רובו ועיקרו המכריע של ציבור הבוחרים.
את המאזן בין "מרכז שמאל" לבין "ימין על מלא" יכריע הצד שימצה בקלפי יותר מהאחר את הפוטנציאל של כוחו האלקטורלי.
בפעם הקודמת התייצב ציבור ה"ימין" הציוני לבחירות במלוא כוחו האלקטורלי ו"מרכז שמאל" הציוני התייצב ברפיון ונוצח.
בפעם הבאה כתוצאה מטלטלת המלחמה בעזה ונגזרותיה, ה"מרכז שמאל" יתייצב במלוא כוחו וינצח
אלא שלמרבה מפח הנפש מה שיקבע לא יהיה איזה גוש ינצח בבחירות אלא האם ההרכב הקואליציוני יתאים לביצוע מהלכים גנריים שהכרח לבצעם כדי להיחלץ מהמפלה שמנחילה המלחמה בעזה לתהליך הקוממיות של מדינת ישראל.
רק קואליציה ציונית נקיה מקיצונים ונאשמים ללא שותפים מגזריים תתאים למשימה שתכלול:
- כינון חוקה שתכונן זהות אזרחית ישראלית מנדטורית שתאחד את כלל מרכיבי העם בישראל.
- כינון חד צדדי וחוקתי של גבולות הקבע של מדינת ישראל שיחרוץ את גורל הריבונות ביהודה שומרון ועזה ושאיפת ערביי ארץ ישראל לכונן מדינה ריבונית בשטחה.
- כינון תנאי סף להסדרים מדיניים המבוססים על גבולות קבע חוקתיים של מדינת ישראל ושוללים חזרה לגבולות 1949, שוללים זכות שיבה לפליטים ערביים שעזבו ב-1948וצאצאיהם, שוללים הכרה בירושלים כבירת ישות מדינית כלשהי לבד ממדינת ישראל, שוללים אפשרות של פירוז איזשהו שטח ריבוני של מדינת ישראל מכוחות ואמצעי לחימה ישראליים.
- כינון אסטרטגית קבע מדינית ביטחונית המפעילה יוזמות מניעה לכל כוונה ומעשה תוקפניים בכל ממד שהוא כלפי מדינת ישראל ואושיות קיומה באיזון מיטבי עם כלל צרכי קיומה בהתאם לנסיבות הזמן.
למרבה הצער למרות טלטלת המלחמה בעזה, קיבעון העמדות הפוליטיות מתוגבר במומנטום שיוצרות הצלחות כוחות הביטחון מעניק לראש הממשלה, השולט בשיח הציבורי מנוף ולגיטימיות בעיני תומכיו המסורתיים המתחזקים באצטלתו, להעמידו גם אחרי יום הבוחר בראש מפלגתו ובכך למנוע הקמת קואליציה ציונית נקייה מסייגים של קיצוניות ואינטרסים מגזריים.
התקווה היחידה להסרת מכשול בדמות רוה"מ גזלייטר, מהדרך להצלת המדינה מהכרסום המתרחש בגורלה ומאיים להכחידה כישות ציונית הוא קומץ ח"כים בליכוד שיתפכחו מהיות "אידיוטים שימושיים" לגחמות רוה"מ ואנשי חצרו וימנעו את הפיכת שארית היהודים תושבי המדינה ללאום גּוֹלֶה בארצו באחת מהשתיים
- הצטרפות להצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי שתאפשר לגוש האחדות והשינוי להקים ממשלת קואליציה בכנסת הנוכחית ללא זעזועי בחירות שתשרת את המדינה עד תום המלחמות העצימות והבחירות לכנסת הבאה.
- הדחת רוה"מ מראשות הליכוד ומועמדות לכנסת והתחברות למפלגות ציוניות להקמת קואליציה ציונית ללא לאומנים קיצוניים לאחר בחירות שיערכו בהקדם.
לו יהי
חזון ישראלי 