מלחמת הקוממיות

• מלחמת הקוממיות תמשך כל עוד אין השלמה ערבית / מוסלמית עם קיומה של מדינת ישראל בתנאים של שלום אמת ללא תנאיו של ה"פתרון הפלסטיני" שהם נדבך בדרך למיטוט מוחלט של הישות הציונית כמשמעו:.

1. נסיגה מלאה לגבולות 67'

2. זכות השיבה לפליטי 48' הערביים

3. ירושלים בירת פלסטין

4. פירוז ישראל מנשק גרעיני

• מלחמת הקוממיות תמשך גם אם המנהיגות הערבית / מוסלמית מציגה פסאדה של "הדרך לשלום" דרך שעשויה מהסדרי שלום חוזיים של ישראל עם המנהיגויות המדיניות של אויביה המסורתיים.

• מלחמת הקוממיות תמשך כי הסדרים מדיניים וביטחוניים שנחתמים בין ישראל לאויביה אינם
הופכים את אויביה, לאויביה לשעבר.

• מלחמת הקוממיות תמשך כי לא בשלה הכרה עממית בארצות האויב בזכותה של מדינת ישראל
להתקיים כישות ציונית.

• מלחמת הקוממיות תמשך כי אין מנהיג ערבי / מוסלמי שיכול להנהיג את עמו גם אם רצונו
בכך, כנגד "רוח העם" הנושבת מתוך ביתו פנימה וכנגד "רוח אחוות הדת
והלאום" הנושבת מכלל אומת האיסלם והעולם הערבי.

• מלחמת הקוממיות תמשך כי מלחמה יכולה להתקיים גם "במעמד צד אחד" הצד
המניע את יוזמת המלחמה הערבית / מוסלמית ביוזמה הנמשכת ומתעצמת.

• מלחמת הקוממיות תמשך כל עוד מדינת ישראל מושיטה יד לשלום ומתבצרת במגננה שלעתים מסכלת ולעתים סופגת אבל אף פעם לא שמה קץ לתקוות האויבים שבפעם הבא זה יצליח.

• מלחמת הקוממיות תמשך כי שלום מתרחש רק "במעמד כל הצדדים".

מדוע נמשכת המלחמה ללא הפסקה:

• בדרך שבה היא מפעילה את כוחה לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל לא שולטת במלחמה .

• במאמציה לפנות לדרך מדינית מדינת ישראל לא שולטת במלחמה .

• כל קריאה להפסקת מלחמה ופניה לדרך מדינית היא חסרת תוחלת.

• כל פרטנר אפשרי למו"מ, מבין אויביה, רואה בדרך המדינית מנוף להגשמת מאווייו ולהכחיד את הציונות בשיטת ה"סלאמי" ולרשת את הארץ ועל כן הפניה לדרך מדינית היא חסרת תוחלת .

• כל פרטנר לשיח מדיני מבין אויבי ישראל רואה בדרך המדינית אמצעי לכבילת מדינת ישראל בכבלים מדיניים וניצולה לתועלתו הכלכלית, הביטחונית והמדינית עד להתפוררות הישות
הציונית וריבונותה בכל חלק מחלקיה של ארץ ישראל רבתי.

• כל פרטנר לשיח מדיני מבין אויבי ישראל חותר לפשרה שמתכונתה המקלה היא החזרת בני האומה היהודית למעמדם כבני חסות, הדום לרגלי אדוניהם ריבוני הארצות ומשסה לבני עמם.

• במקביל, ממסדי אויב המקיימים עם ישראל יחסי גומלין מדיניים מתוקף הסכמים הדדיים, מפעילים בגלוי או בסמוי תמיכה בארגוני לחימה בלתי סדירים המאתגרים את ביטחונה של המדינה ומערערים את "נפש האומה" באמצעות טרור

כך עוצרים את המלחמה:

• כדי לשלוט במלחמה ולהביא לקיצה ישראל חייבת לבצע תפנית תפישתית:

א. באופן לחימתה

ב. באופן השימוש בכלים המדיניים העומדים לרשותה.

• מדינת ישראל יכולה לשלוט בלחימה ובתוצאותיה כפי שהוכח בכל מערכות המלחמה שהתרחשו במהלך קיומה של המדינה

• באופן הצלחותיה של מדינת ישראל לגבור תמיד על אויביה (ברצותה) היו בלתי תלויות האם ישראל היא המגיבה או היוזמת של הלחימה.

• מדינת ישראל יכולה להחליט ולהילחם באופן שיכניע את יכולות הלחימה של אויביה.

• מדינת ישראל יכולה להילחם ביכולות הלחימה של כל אויביה הפעילים באופן שיטתי שיביא להשבתתם המתמדת בשני שלבים משלימים המופעלים ברצף:

א. השמדה ישירה של מערכי מלחמה של האויבים עד כדי שיתוקם במהלך מערכות מלחמה עצימות, יזומות או מתפרצות.

ב. מניעת יכולתם של מערכי לחימה של האויבים להשתקם בתהליך רצוף המבוצע בעצימות כירורגית
מבוקרת המופעלת לשימור המצב בכל מחיר וללא מגבלות זמן ומרחב או התחשבות במנופי
השפעה מכל סוג שהוא שמנסים לבלום את התהליך.

• אסור למדינת ישראל להסתמך על הרתעה כגורם שמאפשר פסקי זמן בהוצאה לפועל של מניעת יכולות
הלחימה מהאויב

• אסור למדינת ישראל להסתמך על הרתעה קונבנציונאלית כתמריץ העשוי להסיט את האויבים מכוונתם להכחיד את הישות הציונית.

• אסור למדינת ישראל להסתמך על הרתעה כגורם המספק שקט ביטחוני המאפשר שיגרת חיים של שלום מבית ומחוץ מבלי שבמקביל תתרחש התעצמות של האויב המחבלת בתהליך המניעה הישראלי שנועד להביא לייאוש מהתקווה להכחדת הציונות.

• מדינת ישראל יכולה להביא לייאושם של אויביה מהתקווה לבנות את כוחם ובכך להביא בכוח הזרוע להכחדת הישות הציונית וזאת רק אם ישראל תפעיל תהליך אל-כשל נחוש של מניעת האויבים מבניין כוחם.

• מדינת ישראל יכולה לייאש את אויביה מחסימת האפשרות לבניין הכוח או הפעלתו האפקטיבית מבלי שיסוכל ובכך לנתב את אויבי ישראל להשלמה עם קיומה ללא פשרות מדיניות לבד מפשרות שתעשה ישראל מרצונה ולצורכי קיומה והבאת שלום מבית ומחוץ.

למה המלחמה לא נעצרת

• כדי לצלוח לאורך שנים רבות את אתגר הבאת השלום באמצעות לחימה נחושה ואדישות לפיתויי סרק מדיניים חייבת מדינת ישראל להניח תשתית אידיאולוגית שתאפשר שינוי תפישתי של הנהגות המתוות את דרכה של המדינה.

• כדי להתמקד בלחימה מונעת כנגד אפשרות לבניין כוח של יכולות לחימה מצד אויביה ,שומה על ישראל להימנע ממעורבות מדינית בזירות הלחימה שמחוץ לגבולותיה.

• כדי להימנע ממעורבות מדינית בזירות הלחימה ולשמר באופן ממוקד, מיטבי, יעיל ואפקטיבי את הישגי הלחימה המונעת על ישראל להבין את העובדות הבאות:

א. בזירות המלחמה אין בנמצא יסודות שלטוניים ומסה קריטית של ציבור התומך בהם שאינם חדורי הנעה להכחיד את הישות הציונית כל עוד לא אבדה תקוותם להגשים את שאיפתם זו.

ב. ניסיונות לאלץ יסודות שלטוניים שיהיו סובלניים להגשמה הציונית נידונים לכישלון מראש, כל עוד לא השיגה הלחימה המונעת לאורך שנים את השינוי בתודעת ההנהגות והמסה הקריטית של ציבור התומך במשטר המדיני בזירות המלחמה.

ג. כל יסוד שלטוני בזירות הלחימה בין שמדובר בארגון טרור מובהק ובין שמדובר ארגון מדיני בעל נאמנות מוצהרת לערכי מוסר "מקובלים" חד המה.

ד. כל האויבים נמדדים באותה מידת מסוכנות עד שיחול בקרבם ובקרב בני עמם מהפך תודעתי בעקבות הלחימה המונעת והם יקבלו ברוב ייאושם בהשלמה וללא תנאי את קיומה של ישות ציונית.

ה. נוכחות קבע ישראלית על הקרקע בזירות הלחימה יוצרת הזדמנויות לפעילות מרדנית שעצם התרחשותה מחוללת תקווה בלב האויב וקוטעת את רצף הישגים של הלחימה המונעת החותרת להטיית תודעה ברת קיימא אצל האויב.

ו. האסטרטגיה של הלחימה המונעת חייבת להתבסס בעיקרה על "לחימה מנגד" ובמקרים של הכרח לבצע חדירה עליה להיות מתוכננת לעילא ומבוצעת ללא דופי ובמקרה של כישלון יש להפעיל תגובה מיידית ומתוכננת מראש של שימוש בכוח בלתי מידתי וכירורגי כדי למזער נזקים

החסמים לעצירת המלחמה

• החסם האקוטי להפעלת לחימה מונעת אפקטיבית בכלל זירות הלחימה (יו"ש, סוריה, לבנון, אירן, תימן, עזה) נעוץ במצב המתמשך של ניצחון החמאס במלחמת ה7 באוקטובר שאינו מתפוגג.

• ניצחון החמאס משתמר למרות מפלתו הצבאית כתוצאה מהגורמים הבאים:

א. מהלכי לחימה שגויים בזירת עזה המנוגדים לאסטרטגיית לחימה מונעת נכונה התואמת את מאפייני הצורך להגשים את מטרותיה.

ב. מהלכי ניהול שגויים של מעטפת ההתנהלות המדינית הישראלית התומכת בלחימה השגויה בזירת עזה.

• כשלון ישראל בלחימה בעזה למרות הצלחותיה הצבאיות מקרין על חוסר יכולתה לפתח את הלחימה המונעת בזירות שבהם היא עדיין לא הותנעה כהלכה (עזה, אירן, תימן)

• היסוד לגורמי החסימה היא המדיניות של ממשלת ישראל הנשלטת ע"י קואליציה של קנאים קיצוניים הדבקים בשאיפות בעלות עניין זר ליסודות הקיום של הישות הציונית ותומכים זה בזה מהמניעים הבאים:

א. ראש ממשלה המבקש למלט עצמו מאימת המשפט המעמיד בפועל אינטרס זה בראש סדרי הקדימה והעדיפות.

ב. מפלגת שלטון שנבחריה ושרי ממשלה הממונים מטעמה, המונעים מאופורטוניזם פוליטי המשרת את תועלתם האישית.

ג. מפלגות חרדים המונעים מההזדמנות להטות את משאבי המדינה לביצור שלטונם בעדותיהם והחלת האידאולוגיה האמונית על הלאום היהודי היושב בארץ תוך אדישות והתנגדות לאידאולוגיה הציונית.

ד. מפלגות לאומנים המבקשים להחיל ריבונות יהודית בכל רחבי א"י בשתי גדות הירדן תוך נקיטת צעדים גזעניים לשלילת זכויות של גויי הארץ הנובעת מתפישה אמונית המנוגדת לאידיאולוגיה הציונית.

ה. מפלגת בני עדות המזרח המשלבת אידיאולוגיה של מקופחים החותרים לשוויון חברתי עם דתיות חרדית ומנצלים את משאבי המדינה לצורכי אפליה מתקנת לנאמנים להם, ללא התחשבות בצרכי המדינה ובצרכים של תושבי המדינה "הפריבילגים" אשר לשיטתם הם כל מי שאינו שייך למחנה הקואליציה.

הבקעת החסמים לעצירת מלחמת הקוממיות בניצחון מוחלט (שלום).

• החסם האקוטי העיקרי לניהול לחימה מונעת אפקטיבית הוא מצב הלחימה בעזה בו שולטות גחמות "רציונאליות" של ממשלת נתניהו.

• במצב זה יחול שינוי שיאפשר לחימה מונעת אפקטיבית בכלל הזירות בשני אופנים:

א. ע"י ממשלת נתניהו כתוצאה מאילוצים של לחצים בינ"ל ופנימיים שיחייבו בלית ברירה שינוי במדיניות הפעלת הכוח הנוכחית והשגת מטרותיה.

ב. הדחת ממשלת נתניהו והקמת ממשלה חלופית שתהיה מוכנה ובשלה לבצע מהפך שלטוני שיאפשר, לצד שיקום שלטוני ומשטרי, מעבר ללחימה מונעת אפקטיבית במגמת שליטה בתהליך מלחמת הקוממיות והתכנסותה ארוכת הטווח לכיוון שיאלץ את אויבי ישראל להשלים בלית ברירה עם קיום הישות הציונית

• החלפת שלטון במדינת ישראל חייבת להיעשות רק באמצעות ממשלה שכולה ציונית ללא שיתופים קואליציוניים עם סיעות לאומניות, דתיות ועדתיות

• ממשלה ציונית היא תנאי כדי להבטיח מכנה משותף קוהרנטי (ציונות) לעיצוב שלטון ומשטר בעלי צביון אתי שיאפשר להגשים את החזון הישראלי ולהביא שלום על בסיס ביטחון אמת שבמסגרתו תתאפשר אמנציפציה סיעתית לכל מרכיבי עם הארץ

• הדחת ממשלת "ימין על מלא" הוא צעד ראשון הכרחי להחלפת השלטון שחייב להיעשות באופן בלתי תלוי באופן שבו תסתיים המערכה הנוכחית בעזה.

• ממשלת "ימין על מלא" תודח מכהונתה רק עקב אחד מהשניים:

א. ע"י הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי של רוב רגיל בכנסת

ב. בזמן הבחירות לכנסת ע"י ציבור אזרחי ישראל התומכים במפלגות הציוניות

• אזרחי ישראל יחתמו על "מתווה ציבור" משותף שיכריז על הצבעת החותמים רק למפלגה ציונית כלשהי ובתנאי שהמפלגה תצטרף למתווה הציבור ותצהיר על כך לפני הבחירות באופן מחייב משפטית.

• כדי להחליף שלטון בעיצומם של משברי קיום עוצמתיים נדרשות המפלגות הציניות שבאופוזיציה לתפקד כשלטון חלופי מגובש המוקם כממשלת צללים

• על ממשלת צללים לפעול ברוח "מתווה הציבור" ולבצע מיידית פעולות כינון של תשתית שלטונית ולתכנן תוכניות לטיפול בסוגיות אקוטיות המכרסמות במרקם הקיום של הישות הציונית בכל הממדים של אורחות החיים במדינה.

האחריות לקיום המדינה

• האחריות העיקרית לעתידנו נתון בידינו אזרחי מדינת ישראל הציוניים.

• אנחנו חייבים לבצע מהפך תודעתי ולהבין:

א. אנחנו, כלל אזרחי ישראל, אנחנו הריבון.

ב. אנחנו מכתיבים את אורח החיים הישראלי

ג. אנחנו מכתיבים את עקרונות הקיום הישראלי

ד. אנחנו קובעים את כללי הקיום והחיים במדינה על בסיס החזון הציוני.

ה. אנחנו נאמנים לעקרונות החזון הציוני

ו. אנחנו מקדשים את ריבונות העם היהודי בגבולות המדינה

ז. אנחנו מקדשים את שלטון עם הארץ במדינה

ח. אנחנו מקדשים משטר חיים דמוקרטי במדינה

ט. אנחנו קובעים את תורת המדינה

י. אנחנו בוחרים נציגים להנהגת המדינה על פי דרכנו המקיימת

יא. חובה על נציגי הציבור לשלוט על-פי צווי הריבון ללא שיקול זר

יב. חובה על נציגי הציבור לכונן את פועלה של המדינה על-פי צווי הריבון

יג. חובה על נציגי הציבור לתכנן את מעשי המדינה על פי צווי הריבון

יד. חובה על נציגי ציבור להוציא לפעול את פעולות המדינה על-פי ציוויי הריבון

טו. חובה על נציגי הציבור לבקר את מידת פעולות השלטון בהתאמה לצווי הריבון

טז. חובה על נציגי הציבור להביא לתיקון מעשי שלטון שנעשים בסטייה צווי הריבון

איך מממשים את האחריות להקמת המדינה?

לחצו על הקישור לדף המתווה את הדרך לאחדות ושינוי 2.0 המכיל 3 מדורים:

מדור א' – הגשמת החזון הציוני

מדור ב' – יוזמות להבקעת החסמים להגשמת החזון הציוני

מדור ג' – כינון ממשלת הצללים

לשתף

קשור

כתיבת תגובה לבטל