מתווה הציבור
התייצבות ציבור הבוחרים להצלת קיומה של מדינת ישראל על פי תכלית הקמתה
- מצע בחירות של הציבור הציוני
- קווי יסוד להקמת ממשלה
- שיטות לקבלת הכרעות דמוקרטיות
I מצע הבחירות של הציבור הציוני:
המפלגות הציוניות יתחייבו לפעול כקואליציה לפתרון הסוגיות הקריטיות שיעמדו ביסוד עבודתה המשותפת של הקואלציה:
1. קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל בסמכות חוקתית של משאלי עם.
(קישור למתווה החלופות לגבולות קבע ביו"ש)
2. קביעת תנאי יסוד ישראליים לקיום הסדרים מדיניים המבוססים על הכרה בריבונותה של מדינת ישראל בגבולות הקבע שנקבעו בסמכות חוקתית.
(קישור להצגת תנאי יסוד לקיום מו"מ על הסדרים מדיניים)
3. פיתוח והפעלת אסטרטגיה של יוזמה מונעת בטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית כנגד איומים ומעשי תוקפנות המופנים נגד מדינת ישראל והוויתה הציונית וכנגד כל אשר בה כאשר יעדה של האסטרטגיה הוא להביא לכלל יאוש את האוחזים בתקווה לסכל את תכלית הקמתה של מדינת ישראל או לגמדה לתת מסה קריטית החיונית לקיומה הריבוני במתכונת ציונית (קרי: הבאת חדלון על הישות הציונית)
(קישור להסברת האסטרטגיה המונעת)
4. תכונן חוקה אזרחית למדינת ישראל שתגדיר את היסודות הבאים לקיום המדינה
(קישור לטיוטת חוקה אזרחית לישראל):
4.1 הגדרת תכלית הקמת המדינה
4.2 הגדרת זהות המדינה
4.3 הגדרת הזהות המשותפת של אזרחי המדינה
4.4 הגדרת המהות השלטונית של המדינה
4.5 הגדרת התשתית המוסדית של המדינה
4.6 הגדרת מערכות יחסים:
4.6.1 בין המדינה ומוסדותיה לבין תושבי המדינה
4.6.2 יחסי התושבים בינם לבין עצמם
4.6.3 יחסי המדינה עם הקהילה הבינ"ל
4.6.4 היחסים של תושבי המדינה וכל אשר בה עם סביבת המחיה שלהם
4.7 הגדרת תבנית אורח חיים אזרחי שתשמש כממשק המחבר בתואם את מכלול הזהויות של כל מרכיבי העם במדינה
4.8 הגדרת אופן תיפקוד החוקה ככתב אמנה המקבע את ברית האמונים שבין האזרח למדינתו.
5. הנחה העומדת ביסוד הקמת הממשלה הינה שהממשלה הנבחרת תפעל כאיש אחד על פי מצע הבחירות של הציבור.
6. בנוסף, תפעל כל מפלגה בענינים שמחוץ למצע הבחירות של הציבור באופן הראוי לשיטתה לטיפול ממשלתי או לחקיקה בכנסת.
7. מתווה הציבור יגדיר שיטות לקבלת הכרעות דמוקרטיות במקרים של מחלוקות בין מרכיבי הקואליציה באשר לאישור דרכי פעולה ואופן הוצאתן לפועל.
II קווי יסוד להקמת ממשלה
(קישור לשיטת "סבב" להקמת ממשלת קואליציה ציונית לפי תוצאות הבחירות ללא מו"מ קואליציוני)
1. הממשלה תמנה 14 משרדי ממשלה ראשיים וכל משרדי הממשלה שהם בעלי זיקה מקצועית ומנהלית למשרדים הראשיים ונוספו לאורך השנים כדי לשרת צורך הפוליטי, יסופחו כאגפים או מחלקות או בכל צורה אירגונית דרושה למשרדי הממשלה הראשיים כדי להבטיח טיפול ממשלתי נאות בנושאים שבסמכותם.
2. הכנסת תפעיל ועדות קבע בתואם עם מספר משרדי הממשלה הראשיים ועם נושאי הטיפול שבסמכות כל משרד ממשלתי.
3. כל מפלגה תפרסם לפני הבחירות את רשימת מועמדים וכישוריהם למלא תפקיד שרים או יושבי ראש לועדת קבע של הכנסת, כדי לאפשר לאזרחים להעריך את איכותן של רשימות המועמדים לכנסת ולממשלה.
4. לא יתמנה מועמד לתפקיד שר אלא למשרת שר אחת.
5. לאחר הבחירות ישובצו השרים לתפקידיהם בשיטת הסבב (דרפט) בסדר ובכמות שיקבעו תוצאות הבחירות מהמפלגה הגדולה לקטנה.
6. שרי הממשלה, למעט ראש הממשלה המחויב עפ"י חוק להיות ח"כ, לא יהיו חברי כנסת ובכך יוכלו להתמסר במלואם לעבודת משרדם.
III שיטות לקבלת הכרעות דמוקרטיות
1. משאל עם הוא כלי לקבלת החלטות שבו משתתפים כל אזרחי ישראל ללא הבדל של זהות ושיוך פוליטי והוא שיטה דמוקרטית גנרית וא-פוליטית לקבלת החלטות מכריעות בעניני מדינה שהם הרי גורל.
2. שני ענינים כאלה הם ליבת העילה להקמת קואליציה הציונית:
2.1 קביעת גורל הריבונות ביהודה ושומרון שהוא הנושא בעל הקדימה העליונה לשליטה בתהליך העימות עם הפלסטינים שהוא המאבק המוביל את העימות עם ישויות אנטי ציוניות בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ותומכיהם בקהילייה הבינלאומית.
2.1.1 קיימות שלוש חלופות עיקריות להחלטה על גורל הריבונות הידועות בשם "ארץ ישראל השלמה" "ריבונות מחולקת ישראלית פלסטינית ביהודה ושומרון" "חזרה לגבולות הקו הירוק" ולכל אחת מהחלופות עשויות להיות חלופות משנה.
2.1.2 כדי שאזרח יוכל לקבל החלטה מושכלת ולקבוע מהי החלופה הנבחרת עבורה יצביע במשאל העם, תציג כל מפלגה ציונית החברה בקואליציה את הצעתה הנבחרת לכלל ציבור הבוחרים והצעה שתזכה לרוב קולות האזרחים תהיה החלופה הנבחרת שלמימושה תפעל הקואליציה תחת משמעת קואליציונית ללא סייג.
2.1.3 כדי לאפשר מהלך בחירה כזה תפעל הקואליציה במשותף לחקיקת חוק משאלי עם שיאפשר בחירה מתוך הצעה מרובת חלופות.
2.2 כינון חוקה אזרחית לישראל הוא נושא בעל עדיפות עליונה ובאופן ניסוח החוקה תלויה יכולתה לאחות שסעים בחברה הישראלית ולהעניק לאזרחי המדינה זהות הגמונית אחודה שבחסותה יתממשו בתואם זהויותיהם הנבדלות של כלל תושבי ישראל ומאידך יעוצבו אורחות חיים אזרחים משותפים עפ"י תקנון אחיד ושיוויוני שיעניק למדינה את זהותה וצביונה.
2.2.1 הייחודיות של תולדות האומה היהודית ובכללן תולדות הציונות ותולדותיה של מדינת ישראל וכן תכלית הקמתה מחייבים כינון חוקה מקורית המותאמת לקיום המדינה על פי צו המורשת ההיסטורית של מייסדי הציונות ומייסדי המדינה וגם מתוקף הנסיבות שבהן מתקיימת ועתידה להתקיים המדינה ככל שניתן לחזות מראש ובאופן מושכל את נסיבות העתיד ולפועל על פיהן באופן מבוקר.
2.2.2 ביסודה של חוקה ישראלית מקורית צריכה לעמוד תכלית הקמת המדינה כגורם קוהרנטי לכל העקרונות הערכיים המנוסחים בה, שהם מקבילים בערכיותם לחוקי יסוד וברבות הימים יחליפו אותם.
2.2.3 נוסחיה של חוקה צריכים להכיל הגדרות יסוד של מרכיביה כגון:
א.הגדרת תכלית הקמתה של המדינה
ב.הגדרת התכלית לכינונה של חוקה אזרחית למדינת ישראל
ג. הגדרת מעמדם של אוכלוסי המדינה.
ד.הגדרת עקרונות יסוד לתיפקודי המדינה ככלי שרת לקיימות ולרווחה של נתיני ריבונות המדינה ולקיימותה של המדינה וכל אשר לה.
ה.הגדרת רשויות המדינה, אופן כפיפותם לריבון המדינה והממשקים שבין הרשויות.
ו. עקרונות האירגון והתיפקוד של מוסדות המדינה
ז. עקרונות האיוש של מוסדות המדינה בנציגיו הנבחרים של הריבון.
ח.עקרונות לחיים קהילתיים ייחודיים וממשקים בין קהילתיים וממשקי קהילות / מדינה
ט.קביעת עקרונות ערכיים (חוקי יסוד = ערכי מדינה) המעצבים את אורח החיים האזרחי במדינה (כגון: ערכי הפרט, חינוך, ביטחון, איכות חיים, רמת חיים, יחסים מדיניים)
י. קביעת עקרונות להגדרת קשר אינהרנטי בין ערכי המדינה.
יא.עקרונות הממשק שבין ריבון המדינה לבין חוקת המדינה
3. קבלת החלטות ממשלה השנויות במחלוקת בין תפישות מפלגתיות שונות (להבדיל ממחלוקות בין משרדיות של משרדי הממשלה) תתקבלנה בהכרעת רוב של בחירות חשאיות שתערוך הממשלה בין שריה שתחייבנה את השתתפות כולם בהצבעה וזאת כדי לאפשר לשרים הצבעה מצפונית ומשוחררת מלחצים של משמעת מפלגתית ואימת "אופנת השעה" בדעת הקהל ולחץ הנאמנות לדעה קדומה מצד הבוחרים.
4. הצעות חוק ממשלתיות שתובאנה להחלטת הכנסת תחייבנה את חברי קואליציה להשתתף בהצבעה ולהצביע בעדן בהצבעה גלויה.
5. הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת המוסכמות על סיעות האופוזיציה תחייבנה משמעת קואליציונית בהצבעות גלויות עליהן.
6. הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת השותפים לקואליציה שאינן מוסכמות על כלל סיעות הקואליציה תובאנה להצבעה חשאית בפני הכנסת וזאת כדי לאפשר לחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, הצבעה מצפונית ומשוחררת מלחצים של משמעת סיעתית ומאימת "אופנת השעה" בדעת הקהל ולחץ הנאמנות לדעה קדומה מצד הבוחרים.
חזון ישראלי 
2 תגובות בנושא “מתווה הציבור 2022”