לקראת בחירות 2022

בחירות בשער…

 צו השעה

 בחירות לכנסת היא ההזדמנות שלנו, ציבור הבוחרים, להכריע בשאלה מה יהיה גורלנו!!!

 יש להגיע להכרעה ציבורית קודם לבחירות כדי לוודא שהמערכת הפוליטית תנהג אחריהן בדיוק לפי הכרעת הציבור ללא כחל של הבטחות שווא וסרק של חלקת לשון מפי סוחרי קולות שיתבדו אחרי הנחת הפתק בקלפי.

 במסמך יוסבר איך יכולים כל אזרחית ואזרח לבחור בכל מפלגה כלבבם ובלבד שמפלגתם תציית בהתחייבות משפטית לצו משותף של ציבור הבוחרים שיתאחד, למרות חילוקי דעות עקרוניים סביב הדבר האחד שאין עליו חולק ושאותו נכשלים הפוליטיקאים לשים בראש מעייניהם פעם אחר פעם:

קיומה של מדינת ישראל על פי תכלית הקמתה!

 כפי שיוסבר אין צורך בחקיקות או שינויים בסדרי עולם כדי לעקוף את השיטה הפוליטית ולאכוף אפקטיבית את רצון הציבור על הפוליטיקאים.

 כל מה שנדרש מכל אזרח ואזרחית הוא הצטרפות בחתימה לפני הבחירות להצהרת הציבור שביחד עם פתק הבחירות יממשו אחרי הבחירות את רצון הבוחר/ת.

 

האתגר

 האתגר הניצב בפני הבוחרים: להגשים את תכלית הקמתה של מדינת ישראל למען השגת ביטחון קיומי בכל מימדיו לעם בישראל.

 בלעדי ביטחון קיומי כל הישג חברתי או כלכלי או ביטחוני או מדיני הוא בעל ערך של בניית ארמון קרח בלב מדבר יוקד מחום.

 

מהי תכלית הקמתה של המדינה שאותה יש להגשים?

 

מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בציון, מולדת הממלכתיות העברית, כרפובליקה דמוקרטית, קרי: ציונות!!!

 

I.      מבוא

1. הציונות מאחדת מעל 70% מציבור הבוחרים בישראל במסגרת המפלגות הציוניות.

2.  המפלגות הציוניות אינן מצליחות לאחד כוחות כדי להביא להגשמה ציונית המבטיחה ביטחון יציב ויצירת תנאי שלום לחיים בסביבה קיומית העוינת לציונות גם מבית וגם מחוץ!!!

3. למרות שגשוגה הכלכלי והטכנולוגי של מדינת ישראל תהליך קיומה על פי תכלית הקמתה, נוטה למגמת התפרקות ולהבאת חדלון על הציונות ועל ההגשמה הציונית שהם מעטפת הביטחון הקיומי לעם יהודי ריבוני הנגאל מגלותו חסרת הישע המסכנת את הקיום היהודי באשר הוא.

4.   באמצעות קונצנזוס ציוני ניתן להבקיע את חסמי תהליך ההגשמה הציונית על ידי הפעלת יוזמות פורצות דרך.

5.   יצירת קונצנזוס ציוני הוא צו השעה כתנאי ליצירת יוזמות מכריעות שיטו את מגמת הקיום של הציונות מחדלון להגשמה!!!

 

II. מצב הציונות והשלכותיו הפוליטיות

1.  קיום הציונות הוא מצב המותנה בארבעה תהליכים המיצבים אותו כמצב בר-קימא ובלעדיהם קורסת הציונות ועמה תכלית הקמתה של המדינה:

א.   קיבוץ גלויות העם היהודי בארץ ישראל

ב.    קוממיות העם היהודי בארץ ישראל במדינה ריבונית היושבת ללא עוררין בגבולות של קבע.

ג.    מיזוג גלויות העם היהודי ומיזוג הלאומים היושבים בארץ והטמעתם אלה ואלה ברובד של זהות משותפת כאזרחי מדינת ישראל שאליה מסורה נאמנותם בנפש חפצה על פני כל רובדי זהות אחרים אשר בם הם מחזיקים ואותם הם ימשיכו לקיים באין מפריע.

ד.   לידם של אזרחי ישראל מסורה הסמכות של ריבוני המדינה שלמען הגשמת הציונות מחייבת חזקת רוב קבועה של הלאום היהודי בריבונות האזרחית בכל גבולה של מדינת ישראל בתואם חוקתי עם זכויות אדם ואזרח שוויוניות של כלל מרכיבי העם בישראל כדי לשמור על מהות המדינה כרפובליקה דמוקרטית.   

2.  מאז הקמת המדינה נעדרת מאורח חיינו הגמוניה של אזרחות ישראלית אחודה המושרשת בתודעתם של כלל אזרחי המדינה, אזרחות המעוצבת במתכונת החזון הישראלי שלפיו תתקים הציונות במצב בר קיימא.

3.  העדר הגמוניה של זהות אזרחית אחודה למדינה ולכל אשר בה, מחולל מאבק שבו נאבקות ביניהן זהויות לאומיות, דתיות, עדתיות וחברתיות על הגמונית רוב בחזקה על הריבונות במדינת ישראל ועל עיצוב אורח חיי המדינה וכל אשר בה באיצטלת זהותם שלהם שאותה מנסים מרכיבי העם בישראל להשליט על זולתם.

4.  העימות המתמיד המתפתח למאבק יצרי קיצוני בין הזהויות החברתיות, העדתיות והדתיות בקרב בני העם היהודי, אזרחי מדינת ישראל, מונע יצירת קונצנזוס ציוני שרק באמצעותו ניתן להשלים את ארבעת התהליכים המיצבים (קיבוץ גלויות, קוממיות, מיזוג גלויות ולאומים, רוב ריבוני יהודי בר-קיימא) הדרושים להגשמת החזון הישראלי שעניינו ישום הציונות וקיומה, ישום שהוא תכלית הקמתה של המדינה.

III. גורמים לשחיקת המומנטום הציוני ועצירתו

1.  מה למדנו בארבעת מערכות הבחירות האחרונות?

א.  קיימים שני גושים ציוניים "ימין" "שמאל" שאינם מגיעים לקונצנזוס שלטוני עקב ניגודי עניינים ביניהם בשאלת מעמדם של אזרחים במדרגי השלטון, החברה והכלכלה על-פי

•     השתייכות עדתית (אשכנזים – ספרדים [מזרחיים])
•     אמונה דתית (חילונים – דתיים)
•     מדרג חברתי (מיוחסים [פריבילגים] – מקופחים).

ב.   נוצרו סטיגמות המגדירות כיום את זהות גושי הציונות:

·     שמאל: "מיעוט אשכנזי ליברלי שתלטני מיוחס ונצלני"

·     ימין: "רוב מזרחי מסורתי מדוכא מקופח ומנוצל "

ג.    בשונה מהסטיגמות אפשר למיין את האוכלוסיה הציונית עפ"י מאפייני דמוגרפיה של חברת מהגרים באופן הבא:

·     שמאל: אזרחים בעלי זהות ישראלית שעוצבה על ערכי הציונות שעליהם הוקמה המדינה אשר רכשו את זהותם מלידה או בעקבות הבשלת תהליך שיחבור של מהגרים והטמעתו בזרם המרכזי של גוף האוכלוסיה הציונית הקולטת עד ל"מהפך" שחל בבחירות לכנסת ב 1977.

·     ימין: אזרחים בעלי זהות ישראלית שעוצבה על ערכי ציונות שהם לעומתיים לערכי הזרם המרכזי של דור מייסדי ומגשימי הציונות, החל מתחילת הציונות ועד להקמת המדינה או אזרחים שהיגרו למדינה וזהותם הישראלית עוצבה כזהות לעומתית ע"י תהליך קליטה שלא צלח כתוצאה מכשל בשיחבורם לגוף האוכלוסייה הקולטת וכתוצאה מכך נוצרה חבירתם לאוכלוסייה הלעומתית האידיאולוגית והזדהותם הפוליטית עם אותה אוכלוסייה לגוש פוליטי שגם בהיותו בשלטון שומר על צביון לעומתי כנגד אחיזתם המתמשכת לכאורה של יריביו בתשתית האנושית של השירות הציבורי וכנגד סדרי שלטון לקויים בהשראה ברת קיימא של היריבים.

הערה: בשל תכונתו הלעומתית המתמדת של הימין הוא מהווה מוקד משיכה של אוכלוסייה יהודית לעומתית והיא נאמנה למנהיגותו גם מחוץ לציבור הציוני ובכך הופך את הימין שאחרי "המהפך" לגוף בעל המשקל האלקטורלי הגדול יותר בציבור הציוני.

ד.   נקודות המחלוקת המוצהרות בין גושי הציונות:

·     גבולות הקבע של המדינה

ימין – א"י השלמה

מרכז (שהוא "שמאל" בעיני הימין ו"ימין" בעיני השמאל) – ריבונות מחולקת ביו"ש 

שמאל – גבולות "הקו הירוק" 

·     הזהות הכלכלית חברתית של המדינה

שמאל – משטר סוציאל דמוקרטי 

ימין – משטר של קפיטליזם ליברלי 

·     מעמד היהדים במדרג הריבוני ביחס ללאומים ודתות מיעוט המשתייכים לעם הארץ

ימין – מדינת הלאום היהודי

שמאל – מדינת כל אזרחיה 

 

ה. כדי להקים קואליציות שלטוניות "עצמאית" תלוי כל גוש ציוני במפלגות לא ציוניות שתכלית הקמת המדינה זרה לעניינן הדתי (חרדים ומוסלמים) והלאומי (ערבים).

ו. שותפות עם מפלגות לא ציוניות משתקת יוזמות פורצות דרך להתנעת התהליכים החיוניים להגשמה ציונית, יוזמה שהיא מנוגדת לעניינים של המפלגות הלא ציוניות ששאיפתן לקיים "מדינת הלכה" או "מדינת שריעה" או "מדינת כל אזרחיה" המפקיעה מכוח הדמוגרפיה את אחיזת הרוב הציוני, הדמוקרטי והרפובליקני בריבונות הישראלית.

ז. שותפות עם מפלגות לא ציוניות מעניקה להן כוח פוליטי המעורר תקוות בלב ציבורים לא ציוניים להגשים את שאיפתם לשלוט בריבונית הישראלית ומעודד תהליכי פריקת עול של ציבורים לא ציוניים כלפי סמכות ממסד המדינה המונעים ע"י יצרים לאומניים ודתיים המשמשים גם כעילה לעימותים עם ציבורים מתנגדים וגם כמנופי סחיטה פוליטית של המפלגות הלא ציוניות כנגד הגוש הציוני שבשלטון בבואם לשיתוף פעולה קואליציוני ובעוצמה משותפת של פריקת עול וסחטנות פוליטית מאיצים את התפרקות החזון הציוני שכנגדו הם  מופעלים.

 

ח. לא ניתן לסמוך על תבונתה של המערכת הפוליטית במציאת דרכים ליצירת שלטון יציב המסוגל להתמודד בעקביות ולאורך זמן באופן פעיל עם בעיות יסוד המעצבות את גורלה של ישראל בנוכחות כוחות חברתיים המכרסמים ביתרונות הכלכלה וכוח המגן הישראלי המשמשים מאז הקמת המדינה כמעטפת ביטחון קיומית המבוססת על זמן שאול שהולך ואוזל אל נוכח סגירת פערי היתרון הישראלי בהון אנושי, בייצור והטמעת טכנולוגיות מתקדמות וייחודיות בתעשייה ובמערכות הביטחון, המטים עדיין את הכף לטובת ישראל בזירות מאזן הכוח הצבאי והמאזן המסחרי.

ט. מעל כל אלה מרחפת אמונתם המיסטית והקנאית של מיואשים חסרי תקווה בכריזמה אישית של מנהיגים שעל פי אמונתם יצמיחו להם ישועה מתוקף תבונה ויכולות של מנהיגים שהן לכאורה על אנושיות עד כדי ניצוצות של נגיעה בכוחות עליונים השולטים בגורל ומכאן תמיכתם העיוורת והצבעתם כאזרחים ללא תנאי בבחירות
עבור המנהיג ומחנהו באופן שמרוקן מתוכן את חופש המחשבה האישי שהוא ערך יסוד דמוקרטי ובכך גורמים לבחירת שלטון והכרעות שלטוניות בלתי שקולים המוטים לתועלתו החומרית וסיפוקו הרוחני של המנהיג וקיום מנהיגותו ולא בהכרח לענייני המדינה ותכלית הקמתה שהיא יסוד מוסד להוויית קיומה.

2. את השיעורים האלה, למדנו בשנים של מערכות בחירות בלתי ענייניות שלא הגיעו להכרעה או שהולידו קואליציות קצרות ימים ובלתי ענייניות בזמן שהעימותים הפנימיים בחברה הישראלית מתעצמים.

 3. כך גם העימותים עם אויבים חיצוניים בעוד המדינה נוטלת גלולות הרגעה של הסדרים מדיניים וביטחוניים והפעלת כוח הרתעה צבאי שקונים תקופות של שקט ביטחוני ושגשוג מדיני וכלכלי.

 4. אלא שהסדרים מדיניים שאינם מבוססים על הכרת האויבים בהווה וגם אויבים לשעבר, בציונות כתכלית הקמת מדינת ישראל יכולים בגחמת רגע להפוך את הקערה על פיה וכפי שקרה בהיסטוריה של מדינת ישראל "בעלי ברית" הופכים ליריבים ואף לאויבים של ממש השוקדים על סגירת פערי היתרון הישראלי במאזן הכוח, במאזן המסחר ובמאזן המדיני ומפנים מאמץ לנטרל את ישותה הציונית של המדינה בזמן שישראל מתפרקת מבפנים בעודה חיה באשליית שקט, ביטחון ושגשוג כלכלי ומדיני.

 5. בנסיבות אלה, התפרקות מהחזון הציוני משנה את צביונה הציוני של המדינה ונוצרת מהדורה מקומית של אומה גולה בארצה שקיומה, הן כלאום יהודי והן כפרטים בעלי זהות יהודית, תלויים לקיומם בחסדיהם של ריבון והמון זרים ובמידת התועלת שיביאו היהודים כבני חסות להגמוניה זרה השולטת בחייהם.

 

IV. מסקנות עד כאן

1  כדי לשלוט בגורל המדינה ולבסס את קיומה על תכלית הקמתה הציונית כרפובליקה דמוקרטית, יש לבלום את המגמה הנוכחית של התהליכים הפנימיים והחיצוניים המוליכים לכיליון ישותה הציונית של מדינת ישראל, הישות שאותה מותווה החזון הישראלי.

2  כדי למנוע את כיליון הציונות ולהגשים את תכלית הקמת המדינה יש להסיר את החסמים הבולמים את שנים מהתהליכים ההיסטוריים והקריטיים להגשמת הציונות:

2.1 מיזוג גלויות העם היהודי ולאומי עם הארץ לתבנית הגמונית של אזרחות ישראלית אחודה שבכפיפתה מוטמעות הזהויות הלאומיות, הדתיות, העדתיות והחברתיות של כלל מרכיבי העם בישראל.

2.2  לנצור חוקתית חזקת רוב קבועה של הלאום היהודי בריבונות האזרחית בכל גבולה של מדינת ישראל בתואם עם זכויות אדם ואזרח שוויוניות של כלל מרכיבי העם בישראל.   

3  כדי להתניע את התהליכים הקריטיים יש לאלץ את המפלגות הציוניות להקים קואליציה שלטונית שתכלית הקמתה תהיה הסרת החסמים הבולמים את התהליכים הקריטיים להגשמת תכלית הקמתה של המדינה הפועלת לקבלת החלטות ענייניות שאינן נגועות בשיקולי כוח פוליטי ותועלות בלתי ענייניות לנבחרי ציבור.

4 יש לאלץ את המפלגות הציוניות להקים קואליציה שאינה מותנית בשיטה הקיימת של  ניצול הכוח הפוליטי לרכישה והאדרה של כוח שלטוני למען מטרות מגזריות ואנוכיות בשיתוף פעולה עם כוחות פוליטיים לא ציוניים שמטרתו לסכל יריבים פוליטיים ציוניים וזאת גם במחיר של וויתור על  עקרונות חיוניים להגשמת החזון הישראלי.

5 כדי לאכוף על המפלגות התנהלות עניינית וממוקדת בתכלית הקמת המדינה,  יש להפעיל תהליך בחירות המפקיד בידי אזרחי ישראל, שהוא הגוף הריבון במדינה את היכולת הישירה להתוות למפלגות הציוניות את התשתית להפעלת המערכת השלטונית:

5.1 קווי יסוד להקמת ממשלה ציונית

5.2 מצע בחירות ציבורי המתווה את אופן קבלת החלטות בנושאים קריטיים לקיום הציוני

5.3 אופן הוצאתו לפועל של המצע הציבורי כתוכניות להסרת חסמים מתהליכי הגשמת הציונות ושל תוכניות למימוש התהליכים הקריטיים להגשמה הציונית.

6 כדי שלציבור הבוחרים של המפלגות הציוניות תהיה מסה משותפת שבכוחה לאלץ את המפלגות לקבל את המתווה על הציבור להצהיר על הסכמה משותפת על בסיס העקרונות הבאים:

6.1 המפלגות הציוניות יתאחדו לקואליציית שלטון ציונית על בסיס מצע הבחירות של הציבור הציוני כתנאי שכל בוחר יקבל על עצמו מראש להצביע רק עבור מפלגה שתצטרף לקואליציה ותיתחיב משפטית מראש לפעול בממשלה ובכנסת על-פי מתווה הציבור.

ביאור: מתווה הציבור כולל מצע בחירות של הציבור הציוני, קווי היסוד להקמת ממשלה, תקנון לעבודה משותפת של הקואליציה בממשלה ובכנסת.

6.2 המפלגות הציוניות יתחייבו משפטית לפעול למשך תקופה שלמה (ארבע שנים) של כהונת כנסת במשמעת קואליציונית כמתחייב על-פי מתווה הציבור ובמהלך תקופה זו לא יקיימו כל מגע להקמת חלופה שלטונית לקואליציה הציונית.

6.3 המפלגות הציוניות יתחייבו משפטית לקיים את קווי היסוד להקמת הממשלה למשך תקופת כהונת הקואליציה ובכללם אופן שיבוץ שרי הממשלה וראשי הוועדות הקבועות בכנסת לתפקידיהם, שיבוץ שיעשה באופן אוטומטי על-פי תוצאות הבחירות המבטאות ישירות את רצון הבוחר וללא מו"מ קואליציוני וכן יקבלו המפלגות את מבנה הממשלה כפי שיותווה במתווה הציבור.

6.4 המפלגות הציוניות יתחייבו משפטית לתכנן ולהוציא לפעול במהלך כהונת הקואליציה הציונית ועל פי מתווה הציבור, יוזמות להתנעת תהליכים המייצבים את הקיום הציוני כמצב בר-קיימא על ידי בחירת פתרונות לסוגיות השנויות במחלוקת ציונית ויישומן.

מתווה הציבור

 

V.  מצע הבחירות של הציבור הציוני:

המפלגות הציוניות יתחייבו לפעול כקואליציה לפתרון הסוגיות הקריטיות שיעמדו ביסוד עבודתה המשותפת
של הקואליציה:

1.      קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל בסמכות חוקתית של משאלי עם.

2.      קביעת תנאי יסוד ישראליים לקיום הסדרים מדיניים המבוססים על הכרה בריבונותה של מדינת ישראל בגבולות הקבע שנקבעו בסמכות חוקתית.

3.     פיתוח והפעלת אסטרטגיה של יוזמה מונעת ביטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית כנגד איומים ומעשי תוקפנות המופנים נגד מדינת ישראל והווייתה הציונית וכנגד כל אשר בה כאשר יעדה של האסטרטגיה הוא להביא לכלל ייאוש את האוחזים בתקווה לסכל את תכלית הקמתה של מדינת ישראל או לגמדה לתת מסה קריטית החיונית לקיומה הריבוני במתכונת ציונית (קרי: הבאת חדלון על הישות הציונית)

4.    תכונן חוקה אזרחית למדינת ישראל שתגדיר את היסודות הבאים לקיום המדינה:

4.1    הגדרת תכלית הקמת המדינה

4.2    הגדרת זהות המדינה

4.3    הגדרת הזהות המשותפת של אזרחי המדינה

4.4    הגדרת המהות השלטונית של המדינה

4.5    הגדרת התשתית המוסדית של המדינה

4.6    הגדרת מערכות יחסים:

4.6.1 בין המדינה ומוסדותיה לבין תושבי המדינה

4.6.2 יחסי התושבים בינם לבין עצמם

4.6.3 יחסי המדינה עם הקהילה הבינ"ל

4.6.4 היחסים של תושבי המדינה וכל אשר בה עם סביבת המחיה שלהם

4.7     הגדרת תבנית אורח חיים אזרחי שתשמש כממשק המחבר בתואם את מכלול הזהויות של כל מרכיבי העם במדינה

4.8    הגדרת אופן תפקוד החוקה ככתב אמנה המקבע את ברית האמונים שבין האזרח למדינתו.

2.  הנחה העומדת ביסוד הקמת הממשלה הינה שהממשלה הנבחרת תפעל כאיש אחד על פי מצע הבחירות של הציבור.

3.   בנוסף, תפעל כל מפלגה בעניינים שמחוץ למצע הבחירות של הציבור באופן הראוי לשיטתה לטיפול ממשלתי או לחקיקה בכנסת.

4.   מתווה הציבור יגדיר שיטות לקבלת הכרעות דמוקרטיות במקרים של מחלוקות בין מרכיבי הקואליציה באשר לאישור דרכי פעולה ואופן הוצאתן לפועל.

 

VI.  קווי יסוד להקמת ממשלה

1.  הממשלה תמנה 14 משרדי ממשלה ראשיים וכל משרדי הממשלה שהם בעלי זיקה מקצועית ומנהלית למשרדים הראשיים ונוספו לאורך השנים כדי לשרת את הצורך הפוליטי בהענקת סמכויות ממשלתיות לשותפות זוטרות בקואליציות ובכך לרכוש את כוחן הפוליטי, יסופחו כאגפים או מחלקות או בכל צורה ארגונית דרושה כדי להבטיח טיפול ממשלתי נאות בנושאים שבסמכותם, במבנה ארגוני שיפורסם במתווה הציבור.

2.  הכנסת תפעיל ועדות קבע בתואם עם מספר משרדי הממשלה ועם נושאי הטיפול שבסמכות כל משרד ממשלתי.

3.  כל מפלגה תפרסם לפני הבחירות את רשימת מועמדיה ואת כישוריהם למלא תפקיד שרים או יושבי ראש לוועדת קבע של הכנסת.

4.  לא יתמנה מועמד לתפקיד שר אלא למשרת שר אחת.

5.  לאחר הבחירות ישובצו השרים לתפקידיהם בשיטת הסבב (דרפט או ריצ'רץ') בסדר ובכמות שיקבעו תוצאות הבחירות מהמפלגה הגדולה לקטנה.

6. שרי הממשלה, למעט ראש הממשלה המחויב עפ"י חוק להיות ח"כ, לא יהיו חברי כנסת ובכך יוכלו להתמסר במלואם לעבודת משרדם.

 

VII. שיטות לקבלת הכרעות דמוקרטיות

1. משאל עם הוא כלי לקבלת החלטות שבו משתתפים כל אזרחי ישראל ללא הבדל של זהות ושיוך פוליטי והוא שיטה דמוקרטית גנרית וא-פוליטית לקבלת החלטות מכריעות בעניני מדינה שהם הרי גורל.

2. שני עניינים כאלה הם ליבת העילה להקמת קואליציה הציונית:

2.1 קביעת גורל הריבונות ביהודה ושומרון שהוא הנושא בעל הקדימה העליונה לשליטה  בתהליך העימות  עם הפלסטינים שהוא המאבק המוביל את העימות עם ישויות אנטי ציוניות בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ותומכיהם בקהילייה הבינלאומית.

2.1.1 קיימות שלוש חלופות עיקריות להחלטה על גורל הריבונות הידועות בשם "ארץ ישראל השלמה" "ריבונות מחולקת ישראלית פלסטינית ביהודה ושומרון" "חזרה לגבולות הקו הירוק" ולכל אחת מהחלופות עשויות להיות חלופות משנה.

2.1.2 כדי שאזרח יוכל לקבל החלטה מושכלת ולקבוע מהי החלופה הנבחרת עבורה יצביע במשאל העם, תציג כל מפלגה ציונית החברה בקואליציה את הצעתה הנבחרת לכלל ציבור הבוחרים והצעה שתזכה לרוב קולות האזרחים תהיה החלופה הנבחרת שלמימושה תפעל הקואליציה תחת משמעת קואליציונית ללא סייג.

2.1.3 כדי לאפשר מהלך בחירה כזה תפעל הקואליציה במשותף לחקיקת חוק משאלי עם שיאפשר בחירה מתוך הצעה מרובת חלופות.

2.2 כינון חוקה אזרחית לישראל הוא נושא בעל עדיפות עליונה ובאופן ניסוח החוקה תלויה יכולתה לאחות  שסעים בחברה הישראלית ולהעניק לאזרחי המדינה זהות הגמונית אחודה שבחסותה יתממשו בתואם זהויותיהם הנבדלות של כלל תושבי ישראל ומאידך יעוצבו אורחות חיים אזרחים משותפים עפ"י תקנון אחיד ושוויוני שיעניק למדינה את זהותה וצביונה.

2.2.1    הייחודיות של תולדות האומה היהודית ובכללן תולדות הציונות ותולדותיה של מדינת ישראל וכן תכלית הקמתה מחייבים כינון חוקה מקורית המותאמת לקיום המדינה על פי צו המורשת ההיסטורית של מייסדי הציונות ומייסדי המדינה וגם מתוקף הנסיבות שבהן מתקיימת ועתידה להתקיים המדינה ככל שניתן לחזות מראש ובאופן מושכל את נסיבות העתיד ולפועל על פיהן באופן מבוקר.

2.2.2    ביסודה של חוקה ישראלית מקורית צריכה לעמוד תכלית הקמת המדינה כגורם קוהרנטי לכל העקרונות הערכיים המנוסחים בה, שהם מקבילים בערכיותם לחוקי יסוד וברבות הימים יחליפו אותם.

2.2.3 נוסחיה של חוקה צריכים להכיל הגדרות יסוד של מרכיביה כגון:

א.      הגדרת תכלית הקמתה של המדינה

ב.       הגדרת התכלית לכינונה של חוקה אזרחית למדינת ישראל

ג.      הגדרת מעמדם של אוכלוסי המדינה.

ד.       הגדרת עקרונות יסוד לתפקודי המדינה ככלי שרת לקיימות ולרווחה של נתיני ריבונות המדינה
ולקיימות המדינה וכל אשר לה.

ה.      הגדרת רשויות המדינה, אופן כפיפותם לריבון המדינה והממשקים שבין הרשויות.

ו.      עקרונות הארגון והתפקוד של מוסדות המדינה

ז.     עקרונות האיוש של מוסדות המדינה בנציגיו הנבחרים של הריבון.

ח.      עקרונות לחיים קהילתיים ייחודיים וממשקים בין קהילתיים וממשקי קהילות / מדינה

ט.      קביעת עקרונות ערכיים (חוקי יסוד = ערכי מדינה) המעצבים את אורח החיים האזרחי במדינה (כגון: ערכי הפרט, חינוך, ביטחון, איכות חיים, רמת חיים, יחסים מדיניים)

י.     קביעת עקרונות להגדרת קשר אינהרנטי בין ערכי המדינה. 

יא.   עקרונות הממשק שבין ריבון המדינה לבין חוקת המדינה

 

3.  קבלת החלטות ממשלה השנויות במחלוקת בין תפישות מפלגתיות שונות (להבדיל ממחלוקות בין משרדיות של משרדי הממשלה) תתקבלנה בהכרעת רוב של בחירות חשאיות שתערוך הממשלה בין שריה שתחייבנה את השתתפות כולם בהצבעה וזאת כדי לאפשר לשרים הצבעה מצפונית ומשוחררת מלחצים של משמעת מפלגתית ואימת "אופנת השעה" בדעת הקהל ולחץ הנאמנות לדעה קדומה מצד הבוחרים.

4.  הצעות חוק ממשלתיות שתובאנה להחלטת הכנסת תחייבנה את חברי קואליציה להשתתף בהצבעה ולהצביע בעדן בהצבעה גלויה.

5. הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת המוסכמות על סיעות האופוזיציה תחייבנה משמעת קואליציונית בהצבעות גלויות עליהן.

6.  הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת השותפים לקואליציה שאינן מוסכמות על כלל סיעות הקואליציה תובאנה להצבעה חשאית בפני הכנסת וזאת כדי לאפשר לחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, הצבעה מצפונית ומשוחררת מלחצים של משמעת סיעתית ומאימת "אופנת השעה" בדעת הקהל ולחץ הנאמנות לדעה קדומה מצד הבוחרים.

  

סיכום

VIII.  סיכום

נראה שכל חיי המדינה וחייהם של תושבי המדינה מתנהלים בפקעת סבוכה ובלתי ניתנת להתרה של משברים מתמידים והמערכת הפוליטית של נבחרי ציבור מאכזבת במחזוריות ובהתמדה את ציבור הבוחרים ביכולתה להוציא לפעול מרפא למשברים שתוצאתם המצטברת מאיימת על תכלית הקמת המדינה וקיומה כישות מדינית ציונית שבמהותה היא רפובליקה דמוקרטית ועל ביטחונם הקיומי, רווחתם ושלוותם של תושבי ישראל היהודים בכללם וגם על אחרים מתושבי ישראל שהם תומכי ציונות.

 

יש דרך אחת שבלי צורך בחקיקה או החלטות ממשלה אפשר באבחה אחת של חתימת ידו של האזרח לפני הבחירות לכנסת יכולים היא והוא (את ואתה) לנטרל את שיטת הבחירות הקלוקלת שהתפתחה לארך השנים ולהציל את המצב.

אפשר לעשות את זה על ידי הצטרפות להצהרת הציבור הציוני שמתפרסמת באינטרנט שבה הינך מצהיר/ה כי תצביע/י רק עבור מפלגות שיצטרפו לקואליציה ציונית ותתחייב לפעול ללא סייג על פי מתווה הציבור לבחירות למען פריצת דרך שתפשיר את הקיפאון שחל בהגשמה הציונית בדרך שתוביל למימוש חזון ישראלי של מדינה שמקיימת שלטון רפובליקני ומשטר חיים דמוקרטי בחסות ריבונות בעלת צביון אזרחי המעוצב ברוח המסורת של האומה היהודית ושומרת על ביטחונם הקיומי, רווחתם ושלוותם של תושביה כנגד כל אויב מבית ומחוץ המתנגד למהות המדינה ותכלית הקמתה וכנגד כל גורם אחר המאיים על קיום המדינה.