יוזמה לכונן חוקה

אוגוסט 2021

שלום לך אדוני שר המשפטים,

 הנדון: כינון חוקה אזרחית למדינת ישראל.

 כולי תקווה שפנייתי זו תמצא את דרכה אליך ותזכה לתשומת לבך כראוי לחשיבותו ועקרוניותו
של העניין שבו היא עוסקת.

 

·     מיום הקמת המדינה משתרשת בקולקטיב הישראלי התובנה שכינון חוקה אזרחית הוא טאבו שאין
לגעת בו.

·     מקובל להניח שכינון חוקה יתקע בהכרח טריז בין עליונות תורת משה העומדת ביסוד הזהות של
בני האומה היהודית לבין עליונותה של חוקה אזרחית, שבעיני החרדים היא חוקה "חילונית",
המאיימת על הזהות היהודית וגוזרות עליה שמד רוחני.

·     כתחליף לצורך בתקנון חוקתי שנועד לעצוב את אורח החיים במדינת ישראל נתקבעה מוסכמה שצבר
חוקי יסוד הנחקקים מעת לעת על פי צורכי השעה ישמש "לפי שעה" מנגנון חוקתי בתקווה שברבות הימים הוא יומר לחוקה תקנית.

·     די להיות אזרח פשוט שאינו מוכה בסנווריה של אמונה דתית עיוורת כדי להבחין שלא מיני ולא מקצתי, מוסכמת חוקי היסוד אינה צולחת את המבחן של מציאות חיינו.

·     די למנות את מקצת חסרונות "השיטה" כדי להפריך את אשליית החוקתיות של אסופה אקראית של חוקי יסוד שנחקקו עד כה, שאך מדגישים את חסרונה המשווע של חוקה אזרחית שכל מרכיביה אמורים לפעול אך ורק מכוחה הקוהרנטי של תכלית הקמתה של מדינת ישראל.

·     את החלל ממלא לעת הזו שיפוט אד-הוק הנסמך על תבונתם הרבה של שופטי "העליון" שהסמכתם אמנם מעוגנת בהליך מינוי תקין חוקית אך שיקול דעתם אינו נשען על תקנון חוקתי בר תוקף שתכליתו להגשים את תכלית הקמתה של מדינת ישראל.

·     תכלית הקמתה של המדינה היא מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בציון, תכלית המסתכמת
במילה אחת: ציונות.

·     אם צריך להוסיף לגורם הציוני עוד גורמים קוהרנטיים שמבטאים במקשה אחת עם הציונות את מהות המדינה, צריך להוסיף שניים:

א.       מדינה בשלטון העם (רפובליקה)

ב.        מדינה בעלת משטר חיים מדינתי המושתת על בחירה חופשית (דמוקרטיה)

·     באין תקנון חוקתי מסדר הנשען על שלושת הגורמים הקוהרנטיים המבטאים את ההוויה של המדינה דהיינו:
"רפובליקה ציונית ודמוקרטית", אנו עדים לכאוס השלטוני שמעוללים גורמים שעניינם עומד בפועל, בניגוד עניינים עם תכלית הקמת המדינה או רע מכך, עם עניינם הפרטי.

·     גורמים אלה שאינם תומכי ציונות או אינם תומכי שלטון העם או אינם תומכים בסייגים של חופש הבחירה המבדילים בין דמוקרטיה לאנארכיה, מצליחים לצבור כוח פוליטי ולהשפיע על הטיית משאבי המדינה וגורלה לתועלתם בתהליכים שתקינותם מפוקפקת ותוצאתם מאיימת על קיום המדינה וכל אשר בה ברוח ובחומר.

·     אין מקום לצפות שתגיע עת שבה חרדים יסכימו לקבל מרצון את עולה של חוקה אזרחית גם אם זו
לא תיפגע כהוא זה באורח חיים שיתנהל במרחבים ותחומים ייחודיים משלהם עפ"י דקדוקי תורת משה בנאמנות לאמונתם.

·     אין מקום לצפות שתגיע עת שבה בני האומה הערבית תושבי ישראל יסכימו לקבל מרצון חוקה אזרחית המבוססת על הציונות גם אם זו לא תפגע כהוא זה באורח חיים שיתנהל במרחבים ותחומים ייחודיים משלהם המשמרים אורח חיים נאמן למורשתם הדתית והלאומית.

·     הכרה במציאות חיים זו צריכה להוליך רק למסקנה מעשית אחת: יש לכונן חוקה מכוחו של הרוב המוחלט שיש לציונים ותומכי הציונות בקרב ציבור הבוחרים שהם הריבון במדינת ישראל.

·     חוקה אזרחית המכוננת כהלכה היא מנגנון שביכולתו לסנתז בהרמוניה את הניגודים הלאומיים, הדתיים, העדתיים והאידאולוגיים המקטבים את עם הארץ במדינת ישראל ולאפשר למרכיביו לקיים זה לצד זה אורחות של חיים אוטונומיים המספקים שאיפות של הגדרה עצמית במרחבים ותחומים ייחודיים בחסות אורח חיים אזרחי משותף המכיל את שונותם וחל על התחומים המשותפים במרחב הציבורי של ריבונות המדינה.

·     זהות ישראלית המוענקת אוטומטית לתושבי המדינה הזכאים לאזרחות, אינה נתפשת כמחייבת למי שאינם בוחרים בה מרצונם כזהות אזרחית העומדת בראש מדרג הזהויות הפרטיות שלהם.

·     רק זהות אזרחית ישראלית העומדת בתוקף חוקתי בראש מדרג הזהויות של מרכיבי העם בישראל, המוצעת לתושבי המדינה הזכאים לאזרחות ונרכשת על-ידם מרצון כתנאי לקבלת מעמדם האזרחי, תיצור לכידות אזרחית טבעית שתאפשר למדינת ישראל להתמודד ביעילות ובהצלחה עם משברי הקיום וקשיי החיים הנכפים על המדינה וכל אשר בה.

·     אין זמן נכון יותר מעכשיו לכונן חוקה אזרחית כאשר לפתחנו חוברים יחדיו

א.         הסחף של המשברים שיוצרים איתני טבע האדישים לגורלנו

ב.          ההתעצמות והנחישות של גורמים המתנכלים לקיומנו המדיני כישות ציונית

ג.          הכירסום שחל בקרב הציבור הציוני בדחף להגשים את הציונית כערך קיומי עליון ולהעדיפו על פניו את ערך "החיים הטובים".

·     באין חוקה אזרחית מלכדת, שלושת אלה מאיימים להפוך את גורלנו על פניו ומנגאלים המקיימים ריבונות מדינית נשוב להיות גולים בארצנו המתקיימים בחסדי זרים.

·     הסכנה אינה אורבת מעבר לפתח, היא כבר כאן.

·     ועולות תמיהות ונשאלות שאלות:

–       האמנם אפשרי בכלל להניע יוזמה של כינון חוקה אזרחית?

–       ואם אפשר להתניע יוזמה כזו כיצד תוכל חוקה להכיל בהרמוניה את ניגודי הזהות בעם והמחלוקות העממיות שבהם הוא שרוי?

–       האם יוכלו לדור בכפיפה חוקתית אחת ציונות ודמוקרטיה?

–       האם יוכלו להתקיים בצוותא חוקתית אחת הקדושה של האחד עם הטומאה של מה שבעיני האחר היא
הקדושה?

–       ואיך ימצא תואם חוקתי בין קפיטליזם וסוציאליזם?

–       מאין תשאב החוקה את היסודות התקנוניים למבנה, לארגון, לאופני הפעולה ולדרכי האיוש של
מוסדות המדינה?

–       מאין תשאב החוקה יסודות תקנונים להסדרת היחסים בין המדינה לנתינים?

–       ומי יכונן את החוקה ומי ינצור את החוקה?

 

רבים וטובים ועיקרם מעולמות המשפט, עוסקים ללא הרף בגיבוש חוקה אזרחית ובאקדמיה מלמדים
משפט קונסטיטוציוני בתקווה שתבוא עת של חסד שבה האבולוציה המדינית של מדינת ישראל תגרום להבשלת התנאים לכונן חוקה.

 

גם אני, הח"מ, עוסק בכך כבר שנים ואף ניסחתי טיוטת חוקה אזרחית למדינת ישראל.

 

בשונה ממרבית האחרים העוסקים בחוקה, אינני בא מעולמות המשפט ואינני שואל את היסודות לתפישת התקנון החוקתי מתקדימים של תקנונים כאלה בתולדות האנושות ובתולדות עם ישראל או מתקנונים חוקתיים הרווחים כיום ברחבי העולם.

 

אין תחליף לחזון חוקתי אלא זה המושתת על ייחודיות גורלה של האומה היהודית שבאופן תקדימי, בלעדי ומתועד בעיקרו, מתנהלת אלפי שנים בין עבדות לחירות ובין גולה לגאולה ומנסה לקומם ולשחזר אחרי דורות רבים את ריבונותה בערש מולדתה כיחידה מדינית בסביבה עוינת שעולה עליה בגודלה עשרות מונים וחותרת ללא לאות להביא לחדלונה של המדינה כישות ציונית.

 

מאלה ומאלה בלבד, יש לשאוב את ההנחיה לעיצוב חוקה למדינת ישראל.

 

דרכי שלי בגיבוש תפישה לחוקה אזרחית מבוססת על התובנה שהתקנון החוקתי נועד למצוא פתרונות ייחודיים לצרכי הקיום הייחודים והבלתי תקדימים של מדינת ישראל ולדרוש שהתכונות של פתרונות אלה יכוונו לתכלית הקמתה הציונית של המדינה ולמהותה כרפובליקה דמוקרטית החותרת למרות הכול, להתקיים בביטחון ובאיכות ורמת חיים תקניות.

 

גישתי זו שואבת מנסיון רב שנים ובקני מידה ותחומים שונים, של ייזום מענים לצרכים קריטיים והגדרת התכונות הנדרשות לפתרונם והפיכת הדרישות לתוכניות יישומיות המפיקות את הפתרונות לצרכים.

 

בקישורים המצורפים תמצא משנה סדורה של המניעים, ההנמקות והדרכים לכונן חוקה אזרחית למדינת ישראל עפ"י הדגם שמשרטטת טיוטת החוקה הנותנת מענה תקנוני לצורך וגם לכל התמיהות והשאלות על דרך כינונה וישומה.

 

בכבוד רב,

עודד פלום

 

קישורים:

א.    סרטון מצגת "חוקה ישראלית" בקישור: https://youtu.be/lq-NFFMm5Xo   (38 דק') המנמק את הצורך בחוקה, מאפיין את עקרונות המבנה והתוכן של החוקה, מציג בראשי פרקים טיוטה לחוקה ומציע דרכים ליישום המהלכים לכינון החוקה.

ב.     אתר חוקה ישראלית המציג טיוטה של חוקה אזרחית למדינת ישראל ואת האסמכתאות הרעיוניות להגייתה.

ג.       אודות עודד פלום היזם של מסמך זה וחיבור ההצעה לחוקה אזרחית למדינת ישראל

ד.    "שיטת הסבב" שיטה להקמת קואליציה ציונית כתנאי לכינון חוקה אזרחית