העימות עם איראן

 

רקע

בשלהי ההתפרצות של מגיפת הקורונה בישראל ובשיאה בשאר חלקי העולם, ובעיצומו של המשבר הפוליטי והערכי החמור ביותר בתולדות ישראל ועל רקע אדישותו של העם בישראל לכל מה שסובב אותו, למעט התקווה הנוסטלגית "לחזור לחיי שגרה טובים וחסרי דאגות (?) כמו פעם…" מתנהלת ברקע "המערכה שבין המלחמות" (מב"מ) שהיא בעיקר אך לא רק, מלחמת ההתשה שמנהלת איראן באמצעות שלוחיה ותשתית איראנית נגד ישראל.

בהקשר זה ולאחר שנודע על פיצוץ צנטריפוגות במתקן העשרת אורניום בנתנז מפרסם רון בן ישי מאמר שכותרתו: "מה ידוע על התקדמות איראן לגרעין ואיך השפיע הפיצוץ"
במאמר הוא נסמך על קטע מהערכה של משרד המודיעין הלאומי האמריקאי שכותרתו: " פעולות
התגרות איראניות" 

 זה הרקע לכתיבת המאמר שמציג את תהליך ההתחמשות הגרעינית של איראן כמניע קריטי בעימות בין ישראל לאיראן ומעריך את מגמת העימות ותוצאותיו האפשריות.

 

הגדרות יסוד

I. "ציון" – הוא ביטוי המסמל את ארץ המולדת ומשכן הריבונות הממלכתית של האומה העברית ושל האומה היהודית והישראלית שירשו את הממלכה העברית.

II. "ציונות"  – היא מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בציון.

III. תכלית הקמתה של מדינת ישראל היא להגשים את הציונות.

IV. "מדינת ישראל ציונית" היא במהותה רפובליקה דמוקרטית.

 

תמצית

א. ליבת השאיפות של השלטון הדתי באיראן היא להחיל הגמוניה שיעית מעצמתית במרחב האזורי בו
שוכנת איראן.

ב. לטעמו של השלטון הדתי באיראן, הגשמת השאיפה מותנית בעליונות כוחה הצבאי של איראן על פני אויביה באזור.

ג. לטעמו של השלטון הדתי באיראן התחמשות בנשק גרעיני היא המפתח להשגת עליונות במאזן הכוחות
מול א ויביה ויישום העליונות להשלטת הגמוניה דתית ומדינית של איראן באזור.

ד. הדבקות הקנאית של איראן בשאיפתה להגמוניה הופכת את החתירה האיראנית להתחמשות בנשק גרעיני לבלתי ניתנת להרתעה ולפיכך בלתי ניתנת לעצירה באמצעי הרתעה.

ה. הדרך למנוע את ההתחמשות האיראנית בנשק גרעיני היא השבתה ע"י הרס שיטתי, מתמיד
ובכוח גלוי של כל מרכיבי היכולת האיראנית לפתח, להצטייד ולהשתמש בנשק גרעיני עד
אובדן תקוותה של איראן להשיג את יעד ההתחמשות בנשק גרעיני.

ו. הקהילייה הבינ"ל לא מזהה בפעילות הגרעין האיראנית סכנה ברורה ומיידית לשלומה והיא בוחנת את הכוונה האיראנית להתחמשות גרעינית בכלים שאין בכוחם למנוע את מימוש הכוונה ומתוך ספקנות וסלחנות לאפשרות שהתחמשות גרעינית של איראן אכן תוגשם.

ז. הצלחת ההתחמשות של איראן בנשק גרעיני תהיה תחילתו של מרוץ חימוש באזור והיא תסמן את קץ
עליונותה הצבאית הכמעט מוחלטת של  ישראל במאזן הכוחות בינה לבין ישויות באזור המתנגדות לישותה הציונית שהיא תכלית הקמתה של מדינת ישראל, מאזן כוחות המבוסס בעיקרו על הרתעה גרעינית.

ח. התחמשות גרעינית אזורית היא המפתח להפיכת מאזן הכוחות האזורי על פניו לטובת ישויות אנטי ציוניות ובחסות המהפך, הטיית תהליך הקיום של המרכיב הציוני במהותה של מדינת ישראל אל חדלונו והפיכת הלאום היהודי היושב במדינה לעם גולה בארצו.

ט. דרכה של ישראל לשמר את יתרונה במאזן הכוחות האזורי ובכך לשמר את קיומה על פי תכלית הקמתה הציונית, היא ליזום מהלכי כוח שתכליתם להשבית כליל כל גילוי של יכולת באזור ובכללם יכולתה של איראן, להתחמש גרעינית ולעשות כך עוד לפני ההתממשות של יכולת
התחמשות גרעינית.

י. ישראל תהיה לעולם בודדה במערכה הזו וממלחמת התשה סמויה לא תבוא לה ישועתה.

יא. זמנה של ישראל קצוב עד להתחמשותה של איראן בפועל ומחיר המלחמה הבלתי נמנעת עם איראן על קיומה של ישראל כישות ציונית עולה באופן מעריכי ככל שנוקף הזמן.

 

הנחות

 1. אפשר להניח ללא ספק שאיראן נמצאת בעיצומו של תהליך התחמשות בנשק גרעיני.

2. עוד אפשר להניח ללא ספק שתכליתה של ההתחמשות משרתת את שאיפותיו ההגמוניות של השלטון האיראני, להחיל את שלטון אמונתו השיעית במרחב האזורי המוסלמי שבו שוכנת איראן ובו שוכנות גם מדינות מוסלמיות, שעיקרן משתייכות לאומה הערבית.

3. היעד של השלטון באיראן הוא להטות את המדינות "הסוטות" אל "דת האמת" בהנהגתו הרוחנית של השלטון הדתי באיראן.

4. כל משטר של מדינה מוסלמית שכופר באמונה השיעית וכל משטר של מדינה שבסיס האמונה הדתית שלה כופר באסלאם נחשבים למשטרים אויבים אם הם ניצבים בדרכה של איראן להפיץ את בשורתה במרחב האזורי.

5. כנגד אויבים אלה על איראן להשיג עליונות במאזן הכוח הצבאי על מנת לכופפם לשלטון חסותה הדתית.

6. על פי תפיסת השלטון הדתי באיראן, יש להטות את אמונתם של עמי הארצות המוסלמים שאינם
שיעים, אל האמונה השיעית.

7. מי שכלל אינם מוסלמים הינם משוללי זכות לריבונות מדינית בארצות מגוריהם.

8. לשלטון במדינת ישראל יש מעמד של אויב בפועל מארבעה טעמים:

8.1 היותו של השלטון הישראלי מבוסס על היהדות כדת הכופרת בכל האמונות הדתיות שאינן יהדות ובכללם האסלאם בכלל והשיעה בפרט בגלל "קיצוניותו".

8.2 היותו של השלטון הישראלי "ציוני" קרי: שלטון "קולוניאלי" המבוסס על הריבונות של האומה היהודית ב"ציון" שהוא חבל ארץ קדוש לאסלאם ומרחב שנועד להיות נתין של ריבונות מוסלמית

8.3 היותו של השלטון הישראלי מבוסס על כוח צבאי שהוא בעל יכולת מוכחת המופעלת כדי לשבש את הגשמת שאיפתו של השלטון האיראני להחיל את המשילות של האמונה השיעית בכל מרחב האזור.

תובנות

9  איראן נחושה להגשים את שאיפתה להגמוניה דתית מעצמתית ונותנת לכך עדיפות עליונה.

10 איראן חותרת להשגת יעד זה באמצעות התחמשות גרעינית והתעצמות קונבנציונלית משוכללת ומשעבדת לשם כך את משאביה.

11 את "ההסכמה" העממית לשעבד את משאבי המדינה כדי להגשים את השאיפה הדתית מבססת איראן על נאמנותם העיוורת של קנאי הדת השיעית בקרב האוכלוסייה האיראנית שהם "בסיס הכוח" של המשטר ועל חוזק ידו הצבאי ועומק חדירתו של שלטון הדת לכל רובדי האוכלוסייה ורשות הפרט המשליט טרור ומדכא מגמות התנגדות למדיניות השלטון המרכזי שנועדה להגשמת שאיפתו.

12 יכולתה של איראן להגשים את שאיפתה להגמוניה דתית אזורית בחסות כוחה הצבאי נשענת על הרתעת אויביה מפני פעילות תוקפנית כלפיה באופנים הבאים:

12.1     הרתעה באמצעות יכולת גרעינית שתאזן יכולות גרעיניות של אויביה ותותיר את המאבק הצבאי על כיבושן הדתי של מדינות האזור לאמצעי מלחמה קונבנציונאלית.

12.2     הרתעה באמצעות יכולתה הגרעינית שתאיים על גורמים מעצמתיים ותמנע מהם לפגוע צבאית באינטרסים "קיומיים" (קרי: יכולותיה הגרעיניות) של איראן על אדמתה.

12.3     הרתעה באמצעות הקמת והפעלת בסיסי כוח צבאי של נאמני איראן על הגבולות או במובלעות של המדינות המוגדרות כאויבות

13איראן עוסקת בהשגת שלוש מטרות המשרתות את בניין יכולתה הגרעינית אל נוכח ההתנגדות החיצונית של אויביה להגשמת שאיפתה:

13.1     העשרת אורניום באופן מבוזר במתקנים המוגנים מפני תקיפה ע"י ביצורם והיותו של האורניום המועשר המופק מהם "רעיל" ומוגן מלכתחילה מפני תקיפה העלולה לגרום לזיהום רדיו-אקטיבי סביבתי ומנוגדת לחוק הבינ"ל שאליו כפופים אויביה.

13.2     פיתוח ובניית התקן לחימה גרעיני שיעניק לכוחה הצבאי את הערך המוסף שיידרש לאיראן לממש את תכלית התחמשותה (ראו: סעיף 2 דלעיל)

13.3     פיתוח ובניית אמצעים להולכת התקני נפץ גרעיניים לכל יעד שבו איראן תבחר. 

14 איראן יוזמת ארבעה מהלכים אסטרטגיים המשרתים את מטרתה להבקיע את חסמי ההתנגדות למאמציה
להחיל שליטה דתית ומדינית במרחב האזורי:

14.1     גיוס ממשלים או הנהגות של ארגונים בדלניים או מורדים באזור, הניתנים להשפעה באמצעות אחווה דתית או סיפוק צרכים קיומים וטובות הנאה שאינם בהישג ידם, כדי להקים על אדמתם בסיסי כוח ולהפעילם כנגד מדינות אויב הגובלות עמם.

14.2     גיוס מליציות של נאמני איראן הפועלות בהרשאת הממסדים המגויסים לבצע באופן סמוי או גלוי
פעולות טרור ומעשי תוקפנות חתרניים בארצות אויב כדי לערער את יציבות המשטרים ולעורר תקווה רדומה בקרב אוכלוסיות מקופחות ומתנגדי משטר שתביא ביחד עם הלחץ האיראני להפלת המשטרים ולהקמת משטרים אוהדי איראן המבוססים על אוכלוסיות שיעיות ואוהדי איראן.

14.3     הפעלת בני ברית אינטרסנטיים בקהילייה הבינ"ל לתמיכה במהלכים שאיראן  נוקטת במוסדות בינ"ל במטרה להעניק חזות לגיטימית ולקבל  הכשר לפעילותה הגרעינית ובמטרה ליצור דה-לגיטימציה ליוזמות הננקטת כנגד התעצמותה.

14.4     הפעלת יוזמות טרור סמוי ואיומים בהפעלת תגמול בלתי מידתי הניזון מתדמית הטרור כדי להרתיע את השלטונות ודעת הקהל בקהילייה הבינ"ל מעידוד או הזדהות עם יוזמות הננקטות כנגד התעצמותה הגרעינית של איראן וכנגד הפעלת כוחם של שלוחיה בעימותי כוח עם מדינות אויב באזור.

14.5     הפעלת יוזמה איראנית בררנית לביצוע פעולות תגמול נבחרות, עצמאיות  וראוותניות שאינן ניתנות לייחוס, כנגד אויבים אשר להם מייחסים האיראנים פגיעה ישירה בכוחותיהם ובנכסיהם.

 

הפעילות לבלימת איראן

15בלימתה של איראן מהתחמשות גרעינית מתבטאת באופנים הבאים:

15.1     הכלי הבינ"ל לבלימת התחמשותה הגרעינית של איראן הוא הסכם המעצמות המטיל הגבלות לזמן קצוב על ההספק שבו מותר לאיראן להעשיר אורניום ועל רמת העשרתו בשיעורים שיתאימו לייצור אורניום מועשר "לצורכי שלום" מתוך ההנחה שעמידת איראן בתנאי ההסכם עד לפקיעתו היא הוכחה לכנות כוונותיה להפיק אנרגיה גרעינית "לצורכי שלום".

15.2     בהתאם להסכם המעצמות מוטלות על איראן סנקציות על חריגה מתנאי ההסכם שנועדו להרתיעה מחריגות "למטרות התחמשות גרעינית" אם ידווח על כאלה למעצמות (החברות
הקבועות במועצת הביטחון והאיחוד האירופאי) ע"י פקחי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה גרעינית.

15.3     ההנחה הסמויה של הסכם המעצמות היא שפניה של איראן מופנות לשימוש באנרגיה גרעינית "לצורכי שלום" ושההסכם הוא רק גושפנקא שתצדיק מתן הכשר לאיראן לעיבוד עצמאי של חומר הגלם הגרעיני וליצור עצמאי של מתקנים להפקת האנרגיה (כורים גרעיניים למחקרם ולייצור אנרגיה חשמלית).

15.4     בהינתן ההנחה על כוונות השלום של איראן, הסכם המעצמות אינו נותן דעתו על המרכיבים הנוספים של ההתחמשות הגרעינית:

15.4.1 ייצור אמצעי לחימה גרעיניים

15.4.2 ייצור פלטפורמות לשיגור ונשיאה של אמל"ח גרעיני למטרות

15.5     יזמי הסכם המעצמות רואים באיראן מקור חשוב לאנרגיה ולהשקעות הון בארצותיהם וכן שוק חשוב למוצרי התעשיות שלהם ולכן, למרות הסתייגותם העקרונית מהתחמשות גרעינית (מלבד זו שלהם עצמם) הם אינם תופסים את איראן כמאיימת ישירות עליהם ומעריכים כי ביכולתם לסכל בכל זמן נתון ובאמצעות סנקציות, הצטיידות איראנית עצמאית בחומר בקיע בכמות ובאיכות שיאפשרו פיתוח עצמאי של אמל"ח גרעיני.

15.6     יש להניח שהמאמצים של הקהילייה הבינ"ל למנוע התחמשות איראנית בנשק גרעיני לא יחרגו משימוש באמצעי הרתעה בלתי צבאיים כפי שהדבר נעשה היום.

15.7     מדינת ישראל היא היחידה המנסה להרתיע את איראן מהתחמשות גרעינית באמצעות אמצעי לחימה בארבע חזיתות עיקריות:

15.7.1 לחימה בתהליך המחקר והפיתוח האיראני העצמאי לפתח תשתית ולייצר נשק גרעיני.

15.7.2 לחימה בתהליך העשרת האורניום.

15.7.3 לחימה בהיערכות האיראנית למלחמה נגד ישראל מבסיסי כוח של איראן ונאמניה בסמיכות לגבולות ישראל.

15.7.4 לחימה בפעילות טרור וחבלה ביוזמת איראן כנגד מטרות ישראליות ויהודיות בכל מקום בעולם.

15.8     הפעילות הישראלית מונחת ע"י הפעלת מדיניות הרתעה כלפי איראן המיושמת ע"י הפעלת כוח מבוקרת כדי למנוע הסלמה למלחמה כוללת וכן כדי למנוע הפעלת סנקציות בינ"ל כנגד ישראל על פגיעות "בלתי מידתיות" או "מתגרות" באיראן המזיקות לאינטרסים המעצמתיים.

15.9     הפעילות הישראלית מושתת על שלושה יסודות:

15.9.1 סיכול הפעילות ההתקפית האיראנית הנעשה ע"י הפעלת אמצעי הגנה ישראליים "בכוח סביר" וכן ע"י  הפעלת תגמול ישראלי גלוי בהתאם למידת ההכלה הנדרשת כדי למנוע מלחמה כוללת.

15.9.2 ייזום פעילות התקפית כלפי איראן שתכליתה לשבש ולעכב את התחמשות איראן בנשק גרעיני ולהיערך ללחימה על גבולות ישראל.

15.9.3 הפעלה מבוקרת של היוזמות ההתקפיות המביאה תוצאות מיטביות של נזקים למאמץ האיראני תוך ניצול בררני של נקודות תורפה בהגנה האיראנית והזדמנויות לפעולה הניתנת להכחשה כנגד נקודות התורפה של איראן.

הערכת מצב

16 על בסיס ההנחות והתובנות המובאות במסמך, ניתן להעריך שכל מאמצי הבלימה של התחמשות איראן בנשק גרעיני במתכונתם הנוכחית, הן מצד הקהילייה הבינ"ל והן מצד ישראל לא יישאו פרי אל נוכח דבקותו הדתית והקנאית של השלטון האיראני להשיג יכולת גרעינית ובאמצעותה להצליח בהשלטת הגמוניה אזורית שיעית ואיראנית באזור בו שוכנת איראן.

17 מה שיוכל להביא לגניזת השאיפה היומרנית של השלטון הדתי באיראן הוא שימוש בכוח צבאי בוטה שישבית לפחות את תשתית הגרעין האיראנית (העשרת אורניום, ייצור נשק גרעיני, פלטפורמות לנשיאת נשק גרעיני) ויתחזק את ההשבתה לאורך זמן ובכך יביא לאובדן התקווה האיראנית להשיג הגמוניה אזורית של האמונה השיעית המבוססת על הרתעה גרעינית.

18 לישראל אין בני ברית שיפעילו למענה או ביחד עימה את הכוח הנדרש להשבתה ברת קיימא של תשתית הגרעין האיראנית.

19 תמונת המצב הנוכחית מראה שאיראן מתקדמת בהתמדה לקראת מימוש כוונתה להצטייד בנשק גרעיני והיערכות להפעלתו ומציבה בפני ישראל שתי ברירות מעשיות:

19.1     "ברירת מחדל" – ישראל יכולה להעריך שאין ביכולתה למנוע התחמשות איראנית בנשק גרעיני אך למצער, יש ביכולתה "לדחוק את הקץ".

מהלך כזה יכול להיעשות מתוך תקווה "שמשהו יקרה" כגון: הפיכה שלטונית באיראן, הצטרפות בן ברית מעצמתי לישראל, החלטה של הקהילייה הבינ"ל למנוע מאיראן בכוח התחמשות גרעינית.

הערכה:

19.1.1 אין בסיס ריאלי לתקווה ש"הזמן יעשה את שלו ויפעל לטובתנו"

19.1.2 התחמשות גרעינית של איראן תגרום להחלפת מעמדה של ישראל ממדינה בעלת יתרון "מוחלט" במאזן הכוחות האסטרטגי מול הישויות אנטי ציוניות למעמד של יריבה "מוגבלת" שבו היא תלוהק כעוד שחקנית ב"מאזן האימה הגרעיני" שיאיץ את תהליך כניעתה הבלתי נמנעת של ישראל לאסטרטגיה האנטי ציונית

19.2     "ברירת מעשה" – ישראל תעריך שיש ביכולתה להשתמש בכוחה הצבאי להשבתת תשתית הגרעין האיראני ולהתמיד ולהשתמש בכוחה כדי לשמר מצב זה לאורך זמן עד לגניזתה של השאיפה האיראנית להתחמש גרעינית תוך התמודדות מקבילה עם משברים כגון:

19.2.1 התלקחות של מלחמה רבתי עם נאמני איראן המוצבים בבסיסי כוח סמוך לגבולות ישראל או בטווח הגעה אליה.

19.2.2 התמודדות עם מאמצים בינ"ל לבלום את הלחימה ולמנוע ממדינת ישראל להשיג את מטרות המלחמה (השבתת תשתית הגרעין האיראנית, השבתת בסיסי הכוח של נאמני איראן הפועלים נגד ישראל)

19.2.3 עמידות החברה הישראלית ומשק המדינה בהתמודדות לאורך זמן עם פגעי המלחמה ועם סנקציות אפשריות ולחצי דעת קהל של הקהילייה הבינ"ל כנגד מדינת ישראל.

הערכה:
"ברירת המעשה" היא למעשה ברירת המחדל הישראלית לשלוט בעימות עם איראן וגם עם כלל העימות עם הישויות האנטי ציוניות לרבות העימות הכרוני עם הפלסטינים ולהביא הקואליציה האנטי ציונית לייאוש מהתקווה לגרום לחדלון של "הישות הציונית" ובאחריתו של תהליך לגניזת העימות כזיכרון היסטורי.

סיכום

20  ברירת הקיום של מדינת ישראל היא לצאת למלחמה במלוא כוחה הצבאי כנגד כל ניסיון של התחמשות
גרעינית באזור בו שוכנת ישראל כפי שעשתה בעבר וקל וחומר שעליה לעשות זו גם נגד כל ישות מדינית כגון איראן שבנוסף לכך מצהירה שיש להשמיד את "הישות הציונית".

אם יש מלחמת "אין ברירה" זו היא האחת!