מנגנון ניהול מצבי חירום

מנגנון חוקתי לניהול מצבי חירום ומשברים לאומיים

תמצית

הבעיה: העדר מנגנון חוקתי לניהול מצבי חירום ומשברים לאומיים

הסטטוס: המנגנון הנוכחי מופעל ע"י מערכת פוליטית אשר שולטת ברשות המבצעת וברשות המחוקקת ובהפעלה גחמתית של המנגנון וללא מניעה חוקתית, המערכת הפוליטית מנטרלת בקרה שיפוטית, משביתה ומסיטה את תיפקודי המנגנון מיעודו  וגורמת להעצמת משברים והחרפת מצבי החירום.

הצורך: קיים צורך במגנון חוקתי לניהול מיטבי של משברים ומצבי חירום לאומיים ולניטרול גחמות של המערכת הפוליטית בהפעלה של המדינה ומשאביה בעיתות חירום ומשברים.

תכונות הנדרשות למנגנון: 

• יכולת להתנהל באופן מבוזר והוליסטי המעניק למנגנון מקדמים גבוהים של יעילות, יתירות ועמידות.
• יכולת לתכלל את הטיפול במצבי חירום ומשברים בכל הממדים המשפיעים על משק המדינה ואורחות חייה (ביטחון, כלכלה, חברה, יחסים בינ"ל)
• יכולת לתכלל את משאבי המדינה לטיפול במצבי חירום ומשברים.
• יכולת לעבור ממצבי שיגרה למצבי חירום ומשבר באופן מיידי ויעיל תוך התבססות על תקורות, תשתית אירגונית ומשטרי עבודה דו-תכליתיים עם משתנים של  "זמן אמת" בהספקי עבודה של המנגנון ובמשאבים הנדרשים לתיפקודי המנגנון בהתאם לחומרת המצב וגודל המשבר.
• יכולת לאפשר למערכת בקרה חוקתית להפעיל בזמן אמת בקרה שיפוטית אפקטיבית על עמידת המנגנון לניהול מצבי חירום ומשברים לאומיים במשטר העבודה המוגדר בתקנון, שעל פיו מתפקד המנגנון.

פתרונות

• הרכבת קואליציה שלטונית שתכלית כל מעשיה הוא קיום מדינה ציונית המתקיימת תחת שלטון העם במשטר דמוקרטי עפ"י עקרונות המותווים ע"י ציבור המצביעים לכנסת לפני הבחירות ומיושמים הלכה למעשה ע"י המפלגות הציוניות המתחייבות למתווה הציבור לאחר הבחירות. 
• לקיים את התחייבות שותפי הקואליציה הציונית במצעי הבחירות, לכונן בקדימה מיידית עם היבחרם, אסטרטגיית-על מדינית/ביטחונית לאבטחת הקיום, היחלצות ממשברים, מניעת משברים ושליטה בעימותים עפ"י עקרונות מתווה הציבור.
• למסד מנגנון שלטוני בעל תכונות הנדרשות לטיפול במצבי חירום ומשברים לאומיים 

תפריט התוכן:

• תמצית
• מבוא
• הצורך
• השתלשלות הלקחים מאירועי חרום ומשברים
• לקחי הקורונה (תופעות ומסקנות)
• לקחי "חרבות ברזל" (תופעות ומסקנות)
• הצורך הציבורי המשותף לכל מצבי החירום (פריטים)

מבוא

לפני הבחירות לכנסת ניתנת לציבור הבוחרים הזדמנות ממשית ובלתי חוזרת לעצב מערכת שלטונית נקייה מפוליטיקה פגומה שכל מאמציה אחרי הבחירות לכנסת יתמקדו אך ורק במה שבאמת חיוני עכשיו ובעתיד להמשך קיומה של המדינה על פי תכלית הקמתה ולהיחלצותה ממשברי ההווה ומוכנותה לאתגרי העתיד.

מתווה הציבור קורא לכלל אזרחי המדינה התומכים בציונות ובפרט לבוחרי המפלגות הציוניות להצטרף למתווה ולקחת לידיהם ביחד וללא הבדל בעמדות הפוליטיות, את השליטה בקווי היסוד של הקמת הממשלה ועבודת הממשלה והכנסת לאחר הבחירות.

מתווה הציבור מציג פתרונות לא פוליטיים לארבעה בעיות כרוניות שהמערכת הפוליטית במתכונתה הנוכחית אינה מצליחה להתגבר עליהם ואנחנו, בעלי זכות הבחירה, נתווה לפוליטיקאים את הדרך ליישם
את הפתרונות.

מתווה הציבור מציב פתרונות לארבע סוגיות יסוד שפתרונן חיוני לקיום המדינה:

· הכשלים בניהול מצבי חירום והיחלצות ממשברים לאומיים

· העדר קונצנזוס פוליטי לפתרון סוגיות יסוד 

· קיטוב בעם

· גורל הסיכסון האירידנטי עם העולם הערבי / מוסלמי באמצעות החלטה על גורל הריבונות באיו"ש וקביעת גבולות קבע למדינת ישראל כתנאי יסודי להסדרים מדיניים.

הצורך במנגנון חוקתי לניהול מצבי חירום לאומיים ומשברים נלווים

הקדמה: לקראת בחירות לכנסת מתווה הציבור מציג למערכת הפוליטית  מנגנון חוקתי לטיפול במצבי חירום לאומי ובמשברים שנגרמים בעטיים באופן שיעקר את היכולת של המערכת השלטונית הנבחרת להחיל שיקולים בעלי עניין זר או שגוי על תהליך ההתמודדות עם מצבי חירום ומשברים לאומיים.

מסמך זה מפרט מה הצורך במנגנון חוקתי המטפל במצבי חירום לאומיים ומשברים נלווים ולאילו הישגים נדרשת המערכת השלטונית להגיע באמצעות המנגנון כדי להתמודד עם האתגרים של מצבי החירום והמשברים ולעמוד בתוך כך ביעדים שלשמם הוקמה המדינה.

רקע: מצבי חירום לאומיים עלולים להיגרם במימדים שונים של שיגרת חיי העם בישראל.
המימד הביטחוני הוא זירת ההתרחשות השכיחה ביותר של מצבי חירום אליהם מלווים לעתים משברים כלכליים, חברתיים או מדיניים הנוצרים עקב מצב החירום שלעתים הם קיימים ממילא אבל מתעצמים בהשראת המצב ועלולים להתפתח לכשעצמם לדרגה של מצבי חירום.

מימד אסונות הטבע הוא פחות נפוץ אבל איתני הטבע הם בעלי פוטנציאל הרס שעוצמתו הקיצונית יכולה לבוא לידי ביטוי שאין יכולת לעמוד בפניו אך בהערכות נכונה ניתן למנוע או לצמצם נזקים באופן שיקל על שיקום המפגעים.  

בריאות העם היא זירה שבה עלולים להתרחש מצבי חירום לאומיים בשני המימדים:

• במימד הביטחוני עלולים להתרחש מצבי חירום לאומיים במהלך התמודדות עם תוקפנות קונבנציונאלית ובלתי קונבנציונאלית הגורמת לפגיעות בגוף ובנפש בממדים של מגיפה רבתי.
• במימד אסונות הטבע עלולים להתרחש מצבי חירום לאומיים כמו למשל בהתמודדות עם מגיפת הקורונה 2020 הכלל עולמית וחסרת המענה התרופתי ובתחילתה חסרת מענה חיסוני שיצרה מצב שבאופיו הוא בעל תכונות של מצב החירום לאומי.

מיום היווסדה מדינת ישראל למודת מצבי חירום והניסיון שנצבר תורגם לעיצוב מנגנון של מערכי חירום לאומיים שאותם מובילים פיקוד העורף ורשויות השלטון המקומי הנתמכים בחקיקה שמגדירה את אופני הפעלתם בהתנהלות כלפי האוכלוסייה ואופן הכוונתם ע"י השלטון המרכזי וכן מגדירה החקיקה את האופן שבו מתנהל השלטון המרכזי כלפי האוכלוסייה וכלפי משאבי המדינה המושקעים באופן חריג מתקציב המדינה בהינתן מצב חירום.

אלא שבאופן חוזר ונשנה ובעיקר בניהול משברים הנגרמים בעטיו של מצב חירום הפורץ אל שיגרת חיי המדינה בהפתעה, המדינה נמצאת בלתי מוכנה לקדם את המצב במלוא עוצמתה שמאפשרת לה, התמודדות מוצלחת עם גורם החירום הלאומי באופן המונע התהוות והתפתחות משברים או מונע מהמדינה את האפשרות המיטבית להיחלץ מהמשברים כאשר התרחשותם היא בלתי נמנעת.

היקפם הקיצון של מצבי חירום לאומיים שיש  להיערך לקראתם הוא מעבר ליכולתה המתמדת של מדינת ישראל להיערך לקראתם במצבה מלאה של אמצעים ויכולות ועליה להתאים את עצמה למעבר מהיר בין
היערכות מוגבלת המותאמת למגבלת משאביה לבין היערכות מלאה בהינתן מצב חירום, באופן שיבטיח את הצלחת ההתמודדות עם מצב החירום מבלי למצות את משאביה באופן המסכן את עתידה.

כך נגזר על המדינה לנהוג בכל מצב חירום לאומי בין שמקורו בהתפרצות אלימה של איתני הטבע האדישים לקיום המדינה כגון רעשי אדמה, מזגי אוויר או מגיפות ובין שהוא התפרצות אלימה של ישויות אלימות העושות שימוש בכוח מכוון כנגד אושיות קיומה של המדינה ותכלית הקמתה ונוקטות בשיטות של תוקפנות קונבנציונאלית או בלתי קונבנציונאלית או נוקטות בתוקפנות בממדים של יחסים בינ"ל, חברה וכלכלה.

הצורך: הצורך במנגנון חוקתי לטיפול במצבי חירום לאומיים נובע  מהפגמים בהערכות למצבי חירום וניהול משברים שאף על פי שנלמדו לאורך השנים, רבים מלקחיהם הקריטיים אינם מיושמים בפועל והם מהווים עדיין נקודות תורפה לטיפול במצבי חירום.

חוקתית היא תכונה שיש בה צורך הכרחי למנגנון החירום כיוון שחוקה בעיקרה, היא תקנון פרוטוקולי שמרני, המבוסס על ערכים גנריים שיש ליישמו מנדטורית באופן אוטומטי והוא אינו סובלני לשינויים שנגרמים ע"י גחמות בשיקולי דעת המופעלים בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת, הזמן שבו יש חובה לבצע מהלכי אל-כשל  בתגובה מיומנת למאפייני מצב החירום.

מתווה הציבור דורש התחייבות מהמערכת הפוליטית להקים מנגנון חוקתי לטיפול במצבי חירום על בסיס הלקחים מאירועי מלחמת תשפ"ד שפרצה ב 07/10/2023 ומאירועי מגיפת הקורונה שנמשכה לאורך תקופה של 3 שנים 15/03/2020-05/05/2023 והמשברים שהתפתחו על רקע מצב המדינה במישורי הביטחון, היחסים הבינ"ל, בריאות הציבור, הכלכלה והחברה, לקחים מאירועים שאליהם נחשף הציבור בגופו ולקחים שנסקרו באמצעי התקשורת ע"י מקורות בגוף ראשון או ע"י מומחים ופרשנים שהביעו את דעתם.

השתלשלות הלקחים מאירועי חרום ומשברים

במסמך זה תוצג השתלשלות הלקחים שהופקו משתי תקופות של מצבי חחירום ומשברים לאומיים:

א. תקופת הקורונה

ב. תקופת "חרבות ברזל"

1. בתקופת הקורונה

תופעות

א. מנגנוני החירום המבוזרים של מדינת ישראל האמונים על טיפול במצבי חירום לאומי לא הופעלו ובמקומם הופעלו מנגנונים חלופיים מרכזיים שהצטיינו בתהליכי קבלת החלטות הפכפכים על הפעלת מהלכים אקוטיים שנתבררו כלא מיטביים ובראשם סגרים כלליים שעד כה, נכשלו במבחן התוצאות לעומת תוצאות שהושגו בקבוצת ביקורת של "מדינות אי".

ב. המנגנון הממשלתי המרכזי לניהול מצב החירום פעל בשני מקצבים:

1) בתקופת ממשלת המעבר, ניתן היה להפעיל תהליכי תגובה בזמני אמת עם אפשרות להשיג מניעה אפקטיבית של התפתחות נזקי מצב החירום והמשברים הנלווים אליו, אפשרות שכאמור לא נוצלה.

2) בתקופת הממשלה הפריטטית ועם כניסת הדיסציפלינה של הכנסת לחוג קבלת ההחלטות, הסתרבל התהליך והפעלת תהליכי תגובה להתפתחות המגיפה חרגו ממסגרת "זמן אמת" ובכך הפכו להיות בלתי ענייניים במניעת התפשטות המגיפה.

ג. הפעלת המנגנונים המבוזרים של פיקוד העורף, קופות החולים ומגן דויד מאפשרים קצב חיסונים מיטבי וניצול מיטבי של מלאי החיסונים בשיעור העולה לפחות בסדר גודל אחד  על זה של קבוצת הביקורת הכלל עולמית ולפיכך תורם באפקטיביות מירבית למניעת המגיפה והכלתה כמחלה אנדמית.

ד. לכל אורך המגיפה לא הוכרז במדינת ישראל על מצב חירום ולא הופעלו נוהלי חירום מתוכננים מראש וכתחליף לכך הופעלה סדרה של נהלים מאולתרים שעוצבו באלתור של מעין עבודת מטה לטיפול בהתנעת תהליכי התגובה הממשלתיים לבלימת התפשטות המגיפה ולמניעתה שכללו את הצעדים הבאים:

1) השבתה חלקית של משק המדינה.

2) הגבלה חלקית של חופש התנועה של תושבי המדינה

3) תגבור יכולות האשפוז של מערכת הבריאות הארצית

4) תגבור יכולת האכיפה של תהליכי התגובה הממשלתיים

5) תגבור יכולת מערכת החינוך לספק שירותי חינוך והוראה במעטפת היתרי הבריאות.

ה. הופעלו מנגנונים פיננסיים למימון התהליכים הממשלתיים להתמודדות עם המגיפה שניכרו במאפיינים הבאים:

1) הציבור לא שימש כמקור פיננסי למימון ההוצאות המיוחדות.

2) המימון שגויס למימון ההוצאות המיוחדות הוענק לפלחי אוכלוסיה באופן גורף בלי התאמה לצרכים ריאליים ייחודיים.

3) כל הניהול הפיננסי של כספי המדינה נעשה ללא בקרה תקציבית וללא תכנון תקציבי טנטטיבי שנועד לקדם התפתחויות צפויות של עומס פיננסי על אוצר המדינה כאפקט נלווה להוצאות החריגות שהמקורות האפשריים האחרים  לאיזונם הם מלוות ממוסדות פיננסיים או הדפסת כספים שבשניהם קיים איום על מאזן הכספים של המדינה והיסודות הכלכליים עליהם מושתת קיומה:

· גרעון במאזן התשלומים עד כדי סכנת חדלות פירעון.

· אינפלציה הגורמת למטבע הישראלי פיחות עד כדי אובדן כל ערך.

4) לא נוצלו משאבי כ"א מושבתים שהשבתתם מומנה ע"י המדינה לתגבור והרחבת שירותי המדינה באמצעות, מנגנוני גיוס כגון הצבא, למתן פתרונות לבעיות של התמודדות עם מצב החירום והמשברים הנלווים אליו כגון:

· תמיכה בשירותי סעד

· תמיכה בשירותי רווחה

· תמיכה בשירותים רפואיים

· תמיכה בשירותי אכיפה

· תמיכה בשירותי תעשייה חיוניים

5) לא נעשו פעולות ממשלתיות להקפאת חיובים ושמיטת חובות למניעת תהליכי שחיקה של ההון
הפרטי לשם מניעת קריסתם של עסקים ועצמאים כתוצאה מתהליכי התגובה הממשלתיים שנועדו לבלום את התפשטות המגיפה וליצירת אפשרות למניעתה והפיכתה למחלה אנדמית שתאפשר חיי שיגרה בנוכחות המחלה.

מסקנות

א. פעילותה של ההנהגה השלטונית הנבחרת של מדינת ישראל בממשלה ובכנסת מפגינה התנהלות הסוטה
במידה קיצונית ולעתים סוטה לחלוטין מהנדרש כדי לעמוד באתגר המגיפה והמשברים הנלווים הכרוכים בהתמודדותה של ההנהגה עם בלימת ההתפשטות של מגיפת הקורונה ומזעור קורבנותיה בנפש ונזקיה לבריאות הגוף והרוח של האוכלוסייה ופגיעתה האנושה בקניין ובמעמד הפרטי של שכבות מתושבי המדינה הרגישות לשינויים קיצוניים בתשתית הכלכלית המחושבת שעליה מבוססת פרנסתם.

ב.הסטייה צורמת בעיקר אל נוכח התנהלותו המיטבית של מבצע חיסון כלל אוכלוסיית המדינה מפני
הנגיף.

ג.נותר רק להצר על כך שאילו התנהלה המערכת השלטונית הנבחרת באופן מושכל ומיטבי בעניין
בלימת המגיפה כפי שמתנהל חיסון האוכלוסייה למניעתה, יש להניח שהפנדמיה הייתה מכה בישראל בעוצמה של אנדמיה או כמו שנהוג להתבטא במקומותינו: "מכה קלה בכנף".

ד.אפשר לייחס את התפקוד הלקוי של ההנהגה השלטונית הנבחרת באבחון הלקוי של תגובות ואמצעי
התגובה נכונים ומיטביים, באחד או יותר מהגורמים הבאים:

· מניעים פוליטיים או אישיים שעומדים ביסודם של שיקולים זרים שמנחים את תהליכי קבלת ההחלטות.

·חוסר ניסיון  או כישרון ונטייה לריכוזיות שלטונית שעומדים ביסודם של שיקולים שגויים
שמנחים את תהליכי קבלת ההחלטות

ה.קיים חסם לכושרה של הממשלה להגיב בזמן אמת לצרכים אקוטיים שמציב מצב החירום. החסם הניצב בפני הדרג המבצע להוציא לפועל החלטות היא מערכת של פרוטוקולים מחייבים ומסורבלים הקובעים שהחלטות הממשלה דורשות אישור ובנוסף, בחינה של עמידתן במגבלות החוק של החלטות חריגות המתקבלות לצורך הנעת יוזמות חיוניות לסיכול יעילותו של הנגיף ובלימת התפשטות המגיפה והכלתה.

ו.הפעלתה של מעטפת משאבי המדינה שמספקת תמיכה קריטית לטיפול במצבי חירום לאומיים ותופעות הלוואי שלהם חייבת להיות עניין תורתי.   תורת הפעלת משאבי המדינה במצבי חירום לאומיים צריכה להיות ממוקדת ומושתתת על היסוד הקוהרנטי שהגדרתו:

"מכלול עקרונות למיצוי כלכלי מיטבי של עתודות משאבים נשלטים וזמינים המושקעים למען הצלחה מיטבית של התמודדות עם מצב חירום קונקרטי ותוצאותיו".

במקרה זה המצב הקונקרטי היא מגיפת הקורונה וסיכול אפשרויות ההדבקה ובאמצעותם בלימת התפשטות המגיפה ואז הכלת המגיפה באמצעות בידוד הנגיף וכשזה מתאפשר,  מניעת המגיפה באמצעות חיסון. 

אין לאפשר התנהלות דומה לזו של התנהלות ההנהגה השלטונית בתקופת הקורונה 2020 שהתאפיינה  בגיבושה של מדיניות התמודדות עם המגיפה בזמן האמת של התרחשותה תוך התבססות על תבונתם האינטואיטיבית של מנהיגים פוליטיים המוטים ע"י אידיאולוגיות ומניעים פוליטיים אשר מהווים תשתית תורתית לדעותיהם, תשתית שאינה תואמת בהכרח את מצב החירום הקונקרטי.

כמו כן, אין לאפשר להנהגה להסתמך על מומחים מקצועיים המתמנים אד הוק לתפקידי יועצים ללא ניסיון מוקדם במצב החירום הקונקרטי ולפיכך הם מונחים ע"י אידיאולוגיות אקדמיות המהוות תשתית תורתית אינטואיטיבית להמלצותיהם שאינה תואמת בהכרח לנדרש לניהול מצב החירום הקונקרטי בעוד ההנהגה השלטונית מסתמכת על המוניטין הכללי של היועצים כגושפנקא לסמכותם גם אם נרכש בתחומים שאינם קשורים בהכרח לניהולו של מצב החירום הקונקרטי .

2. תקופת "חרבות ברזל"

תופעות

א. מנגנון ההתרעה הלאומי כשל במתן התרעה על התפרצות אקוטית של תוקפנות רבתי כלפי מדינת ישראל, תוקפנות העתידה לפרוץ ומחייבת הפעלה אקוטית של שרשרת תגובתית המכילה דרכי פעולה למניעת התוקפנות והכלתה בשטח האויב ו/או סיכול מהלכי תוקפנות עם התרחשותם ו/או התאוששות ומעבר מתגלגל לתגמול מונע.

ב. המרכיב הכושל במנגנון ההתרעה היה הגורם האנושי של דרג העליון בפיקוד הביטחוני הממונה על תהליך קבלת ההחלטות במימד המודיעין והערכת המצב הלאומית, דרג שהוא שותף כיועץ לדרג העליון בפיקוד הביטחוני, בקבלת ההחלטות להפעלה אקוטית של כוח מבצעי, הפעלה שתכליתה להכיל בשרשרת תגובתית של פעולות מנע, סיכול ותגמול את התוקפנות המשתמעת מהתרעת מודיעין אקוטית.

ג. מנגנון הפעלת הכוח המבצעי נכשל בחוסר מוכנות לקדם התפרצות  של תוקפנות אשר מפתיעה בעיתויה ככל שתהיה, התוקפנות התרחשה במיתאר צפוי שהתבסס על חלופות שהוצגו בפניו בהערכות מצב מטרימות כבעלות פוטנציאל לגבור על היערכות של כוח מבצעי מופחת שאינו תואם את הצורך הצפוי לבצע שרשרת תגובתית לתוקפנות.  

ד. המרכיב הכושל במנגנון הפעלת הכוח המבצעי היה הגורם האנושי בדרג העליון של הפיקוד הצבאי הממונה על תהליך קבלת החלטות מבצעיות המפעילות הפעלה אקוטית את הכוח המבצעי לשם הכלת תוקפנות כמשתמע מהערכות מצב מטרימות, ע"י התנעת שרשרת תגובתית סדורה של כוח הנותן מענה לתוקפנות אקוטית גם בהעדר התרעת מודיעין אקוטית.

ה. החל מתחילת העשור השני של המאה ה 21 וביתר שאת מתחילת "חרבות ברזל" המנגנון השלטוני הנבחר כושל באי קבלת החלטות על יוזמות מכריעות ובקבלת החלטות בלתי ענייניות ושגויות ואלה וגם אלה נעשות על בסיס צר אופקים של אינטואיציה מנהיגותית ושיקולים זרים ל"טובת המדינה" הנשקלים ע"י הדרג המדיני הממונה על קבלת החלטות המעצבות את מדיניות המדינה בעתות שגרה ובעתות משבר וחירום.

ו. המנגנון הפועל לקבלת החלטות בלתי ענייניות מההיבט של "טובת המדינה" הוא מנגנון פוליטי לגיטימי אך בלתי ראוי הניכר בכך שהוא מאפשר לראש ממשלה מכהן לקבל החלטות יחיד ולהוציאן לפעול תחת מסווה של החלטת רבים ריבונית ובמקרה הקונקרטי של תקופת "חרבות ברזל", שיקוליהם של שותפי הקאוליציה בדרג קבלת החלטות, לקבל החלטות מוסכמות ביניהם, מונעים ע"י אינטרסים אנוכיים של "טובת המגזר" ו"הנאה אישית" המקבלים משקל מכריע במעשה של קבלת החלטות גורליות או במחדל של אי קבלתן. 

ז. מימוש האינטרס השלטוני האנוכי של מנהיג מפלגת הרוב, עסקני המפלגה ונבחריה לכנסת נעשה על בסיס של ברית אינטרסים עם מפלגות קיצון מגזריות, ברית שדחקה הצידה את "טובת המדינה" שעיקרה הוא הגשמת החזון הציוני במסגרת מדינה בעלת משטר דמוקרטי המתנהלת בשלטון עם הארץ.

ח. מינוי נהנים בלתי כשירים מטעם שותפי הקואליציה לתפקידי מפתח של הנהגה ולתפקידי ניהול וחקיקה בממשלה ובכנסת נעשה בתמורה לנאמנות קואליציונית של המתמנים ומפלגותיהם לאיטרסים האנוכיים של השותפים ל"קואליציית האינטרסים" ואלה מצידם מאיישים כפיפים לתפקידי מפתח בשירות הציבורי מאותם שיקולים של נאמנות לאינטרסים אנוכיים (להבדיל מ"טובת המדינה" שהוא אינטרס זולתני).

ט. אי כשירות של המתמנים לתפקידי מפתח  בניהול השירות הציבורי וביצוע מטלותיו וחתירתם לספק אינטרסים מגזריים בתואנות של "רצון העם", גבתה את המחיר באובדן תיפקוד נרחב של השירות הממשלתי אשר בתוספת לריכוזיות המוחלטת של קבלת החלטות בידיו של ראש ממשלה, שיתקו את השירות הממשלתי ואת יוזמתו להתאושש מתוצאות התוקפנות ולפתח יוזמות לתפיסת שליטה במצב והטיית מגמת התבוסה  למגמת ניצחון ואילמלא התגייסות המונית וספונטנית בקרב הציבור של יחידים וקבוצות שהתארגנו אד-הוק  "להציל את המצב" ספק אם היה ניתן לייצב את המצב עם פוטנציאל התאוששות מתוצאות התוקפנות המסלימה. 

הצורך הציבורי המשותף לכל מצבי החירום

כפי שעולה מהמסקנות, קיים צורך ציבורי במנגנון חוקתי שינחה תורתית את הטיפול בכל מצבי החירום הלאומיים משלב הכנת תשתית קבועה לקידום פני המצבים, דרך ניהול המצבים ועד תום ההיחלצות מהם.

עיקרי הצורך הם:

א.ניסוח חוק יסוד שיגדיר מנגנון חוקתי לטיפול במצבי חירום ולהכפיף להיתריו וסייגיו כל סייג או
היתר העולים מכל חוק יסוד אחר.

ב.להגדיר מנגנוני בקרה אוטומטיים של הרשות המחוקקת והרשות השופטת על החלטות הממשלה ופעולותיה שיפעלו בכל סטטוס קבוע או זמני של סמכות שלטונית, מחוץ לשרשרת ניהול מצב החירום באופן שיאפשר לממשלה הפעלת יוזמות או תגובות בזמן אמת כדי להתמודד באפקטיביות עם מצב
החירום ולהפעיל אמצעים חריגים ללא עיכובים וכל זאת תוך כפיפות התוקף של מעשי הממשלה להחלטות מנגנוני הבקרה מרגע שינתנו.

ג.להגדיר הרכבי קבינט לכל סוג עקרוני של משבר ולאיישו בשרים רלבנטיים ובאנשי מקצוע מתוך
משרדיהם לתפקידי ייעוץ וקישור ולתרגל את הקבינטים באופן שיגרתי באמצעות סימולציות של מצבי חירום וחקר ביצועים של הקבינט במהלך התרגול באופן שייתן אפשרות להפיק לקחים ולשפר את תפקוד הקבינט.

ד.להגדיר ארגון ושיטות לגיוס משאבים לטיפול מיטבי במצבי חירום וניצול מיטבי של המשאבים עד תום ההיחלצות ממצב החירום ומשבריו וכל זאת בתוך מסגרת של תקציב מדינה שחובה על הממשלה והכנסת לוודא את קיומו הרצוף בכל עת ולעדכנו טנטטיבית במהלך מצב החירום בהתאם להוצאות החריגות הנדרשות להתמודדות עם מצב החירום. העקרונות של גיוס המשאבים צריכים לעמוד ביעדים  הבאים:

1) להימנע ככל האפשר מהגדלת החוב הלאומי כלפי מוסדות פיננסיים וגופי מימון עסקיים באופן
שיאיים על יכולת פירעון החובות של המדינה או יעמיס עול של מסים והיטלים על הציבור
במידה בלתי סבירה.

2) להימנע מצעדי מימון הנובעים מהזרמת כספי מדינה שאינם מגובים בהכנסות מדינה ועלולים לגרום לפיחות בלתי מבוקר במטבע הישראלי עד כדי אובדן ערכו.

3) לגייס הון רב ככל האפשר מהציבור במלוות חובה המוטלים על הציבור באופן דיפרנציאלי עפ"י פרמטרים המחשבים את רמת ההכנסה הפנויה בתקופת מצב החירום ואת יכולת התשלום של הנישום בהתאם לרמת התחייבויותיו.

ה. להגדיר שיטה להקפאת חובות ושמיטת חובות לתושבי המדינה וישויות הרשומים כנישומים ברשויות המס שמקורות ההכנסה שלהם הושבתו כתוצאה ממצב החירום ולחייב את אוצר המדינה לבוא בנעליהם ולשאת בעול חובותיהם במקרים שבהם אין אפשרות לדחות את החוב או לשמוט את החוב כל עוד מצב ההשבתה שלהם נמשך. 

ו.להגדיר מנגנון תקשורת ממוחשב שבהינתן מצב חירום יקשר בין מאגרי הממשלה ומאגרים חוץ ממשלתיים שמכילים פרטי מרשם על אוכלוסיית המדינה וישתף ביניהם שדות רשומה שיוגדרו כחיוניים להפעלת זמן אמת של פעילות הקשורה להתמודדות במצב החירום וניהול משבריו.

ז.להגדיר מחדש את  המסגרת המשלבת ומכפיפה את הגופים האחראיים על תפקודי המדינה במצבי חירום ולנסח את אופני תפקודה במצבי שיגרה ובמצבי חירום לדרגותיהם השונות מכל היבטי התפקוד:

1) מבנה ארגוני ותחומי האחריות והסמכות של הארגון ושל מרכיביו.

2) כלים ושיטות לעבודה המשולבת של הארגון ומרכיביו

3) התנאים והאופנים להתנעת ארגון החירום הלאומי ודרגות פעילותו בהתאם לדרגת החירום של המצב

4) האופנים להכשרתו ושמירת כשירותו של ארגון החירום הלאומי

5) לפתח תורת מדינה להתמודדות עם מצבי חירום לאומיים ומשברים הנלווים אליהם שתהיה בעלת תוקף מנדטורי של חוק מדינה המחייב את הנהגות השלטון הנבחרות לפעול על פיה בהיקרות מצבי חירום לאומיים.

הדרישה הציבורית

מתווה הציבור לכנסת ה 26 ציג למפלגות את הדרישה להתחייב שבמהלך תקופת כהונתה של הכנסת  יוקם מנגנון חוקתי לניהול מצבי חירום לאומיים ומשברים נלווים  וביחד עם 3 הדרישות הנוספות שדורש מתווה הציבור מהמפלגות הציוניות תקבל מטלה זו עדיפות ראשונה בעבודת הממשלה והכנסת.