ערכי המדינה – 4 ערך הריבונות

4 ערך הריבונות

4.1  ריבונותו המדינית של הלאום היהודי מתממשת מכוחו של הריבון הציוני בעל חזקת הרוב במדינת ישראל להחיל בתחום שלטון המדינה אורח חיים אזרחי שעיצובו המתחדש ברוח הזמן, נאמן למורשת הריבונות של ממלכות העם העברי ומורשת תקומת ישראל המגשימה את ריבונות העם היהודי הנגאל מגלותו בארץ מולדתו. 

4.2  לאומי הארץ שאינם בני העם היהודי השותפים לריבונות המדינית בחזקת מיעוט, מקיימים בחסותה את ריבונותם הלאומית החלה במחוזותיהם ומאפשרת להם לקיים אורח חיים לאומי שאינו סותר את החוקה ומציית לסמכותה של הריבונות המדינית. 

4.3  קהילות דתיות, עדתיות וחברתיות מקיימות ריבונות רוחנית במקומות מגוריהן וזו מאפשרת לקהילות לקיים אורחות חיים דתיים, עדתיים וחברתיים על פי תפישות עולמם באופן שאינו סותר את החוקה ומציית לסמכותה האזרחית של הריבונות המדינית.      

4.4  ערך העצמאות וערך אי התלות הם תנאים חיוניים לקיום הריבונות שהיא יסוד חיוני בחזון הישראלי  המכיל את החזון הציוני והחזון לחיים רב לאומיים בצוותא אזרחי בקרב עם ישראל. 

4.5  יכולתה של מדינת ישראל לקבל בעצמאות החלטות הנוגעות לקיומה כישות מדינית ציונית ויכולתה לממש את החלטותיה באופן בלתי תלוי בכל  דבר מה אחר אלא בשיקוליה הענייניים בלבד , הן יכולות המפתח להגשמת החזון הישראלי במשמעותו הציונית והרב לאומית. 

נא לשלוח הערות