
חוקה אזרחית – פרק ב': ערכי המדינה, פסקה II: ערכי הביטחון, סעיף 35:
35 ערך התגמול
35.1 ערך התגמול מבוסס על יכולתה של המדינה להמחיש לתוקפן את אי הכדאיות שבמעשה התנכלות שיצא לפעול חרף קיומם של מאמצי הרתעה, מניעה וסיכול.
35.2 תכליתה של המחשת אי הכדאיות היינה כאמור בערך ההרתעה, לייצר הרתעה ברף חדש וגבוה מההרתעה הקיימת, כזו שתרתיע את התוקפן מפני כל כוונת מעשה תוקפונות או מעשה תוקפנות עתיידיים אל נוכח המחיר שאותו נדרש התוקפן לשלם בגין מעשה המוציא לפועל את כוונתו שכן התגמול מעמיד בספק את יכולתו לשאת במעמסת שאיפתו המניעה את תוקפנותו ומערער את נחישותו ותקוותו להגשים שאיפה זו בדרך תוקפנית.
35.3 על מידת התגמול להיות גדולה בעיני התוקפן ממידת ההישג כפי שהוא מצטייר בעיניו או ממידת המחיר שהוא נכון לשלם קרבן להישגיו.
35.4 אומדן הכדאיות הצפויה למעשה התגמול, שתעשה על בסיס התוצאות הצפויות של התגמול כפי שהן יצטיירו בעיני התוקפן, יוערך על פי מיטב שיפוטו ומכוח מומחיותו של הגורם המוסמך כחוק להעריך את הליכות התוקפן.
35.5 הגורם המחליט על ביצוע התגמול יקבל את חוות דעתו של גורם ההערכה על מתווה תגמול שעומד במבחן העקרונות הבאים:
35.5.1 תאימות עם ערך מוסר המלחמה בבחירת יעדי תגמול שיהיו המשמעותיים ביותר בנשיאת מסר החשיבות שמייחסת המדינה להיפגעותה מהתוקפנות ושיקוליה חפים מכל שיקול שאינו השבת גמול לתוקפן על פריצת מחסום ההרתעה.
35.5.2 תגמול בלתי מידתי בעוצמתו, בעל יתרון מובהק בסדר הגודל העוצמתי של התגמול כנגד סדר הגודל של מעשה ההתנכלות לשם המחשת קנה המידה של עוצמה שתופעל כנגד כל התגרות קטנה כגדולה.
35.5.3 הפעלת התגמול במרחב שבו תושג האדרה מירבית של התגמול.
35.5.4 הפעלת התגמול בזמן שבו לא חלה עדיין תפוגה ביכולת להפגין הֶקְשֶר מובן מאליו בין מעשה ההתנכלות לבין תגמולו בעיניו של התוקפן ושל כל מתבונן אחר בעל עניין ונגיעה לעניין.
נא לשלוח הערות