
חוקה אזרחית – פרק ב': ערכי המדינה, פסקה I: ערכי יסוד, סעיף 3:
3 ערך הציונות
3.1 ציונות היינה מימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית בציון.
3.2 הלאומיות היהודית היא שאיפה המשותפת לכל היהודים החפצים בכך, לחיות בארצם ובקרב בני עמם ולעצב בעצמאות אורח חיים הנובע ממורשת אבותיהם ותואם את משאלתם לקיים חיים תקניים עפ"י רוח הזמן והמסורת תוך הבטחת צורכי הקיום.
3.3 ריבונות היא כוחה העצמאי והבלתי תלוי של ישות שלטת הנקראת ריבון, להחיל אורח חיים נבחר בתחום שלטונה.
3.4 הריבון הציוני הם כלל בני העם היהודי הבוחרים בהגשמה הציונית כבסיס של קבע לדרך חייהם ובהנחלתה של הציונות כמורשת לצאצאיהם.
3.5 ציון הוא כנוי לחבל ארץ שבחלק ממנו נתחמת ונחתמת מדינת ישראל בגבולות מדיניים המבדילים אותה מישויות מדיניות שכנות ובתוכם של גבולות אלה, נחלקת המדינה למחוזות הכפופים לריבונותה וחוסים באצטלתה ובידם סמכויות שלטון המואצלות מחוקתה.
3.6 שאריתו של חבל הארץ המכונה ציון, שאינו בריבונות מדינת ישראל, הוא תחום של עניין לציונות בהיותו בית הגידול של העם העברי וממלכותיו והמקור שממנו יונקת הציונות את מורשתה.
3.7 הגבולות של "ציון" משתרעים על פני כל חבלי הארץ שעליהם הוחל אי פעם שלטונם של ממלכות העם העברי ועליהם שרתה ריבונותו למעט חבלי ארץ שבהם מתקיים כלל זה של החלת ריבונות אך לא התקיימה בהם התיישבות קבועה של בני העם העברי וצאצאיו המזוהים עמו.
3.8 מדינת ישראל רשאית להחיל את ריבונותה על שטחי ארץ החורגים מתחום הריבונות של ממלכותיו הקדומות של העם העברי אך גובלות ישירות בגבולה באם הריבון למעשה של אותם חבלי ארץ כיוון כוונות התנכלות כלפי מדינת ישראל שאיימו על יסוד מיסודות קיומה ואף אסר מלחמה על מדינת ישראל ובמהלכה כבשה מדינת ישראל במלחמת מגן את אותם שטחים מידי אותה ישות מתנכלת.
3.9 גבולות מדינת ישראל אשר טרם עוגנו בהסכמים הדדיים בינה לבין ישויות מדיניות הגובלות בה או גבולות שנקבעו אך תוקפם הופר ע"י כל ישות הגובלת בישראל, דינם להיקבע מראשית או מחדש עפ"י צורכי הקיום כפי שיוכתבו על ידי הגורמים הבאים:
3.9.1 גורם הקשר לארץ:
הקשר לארץ שיקבע מכוח נוכחותם הפיזית וההיסטורית של סמלי מורשת האבות והריבונות הממלכתית של העם העברי וצאצאיו המזוהים עמו במרחב "ציון", סמלים המעידים על זיקתו השורשית של העם העברי לארצו, אשר היו והווים משאת נפשם המשותפת של בני העם היהודי במקום גלותם והממחישים בכל הווה ועתיד למגשימי הציונות את מחויבות העם ובניו לרעיון הציוני ואת הגמול המשותף לכללם על הגשמתו "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים".
3.9.2 גורם ההתיישבות בארץ:
ההתיישבות בארץ המתבטאת בריכוזי אוכלוסיה ומגמות של התפתחות במאזן הדמוגרפי שבין אוכלוסיות התומכות בציונות לבין אוכלוסיות המתנגדות לציונות והאיום שיוצר המאזן על קיום מאליו של הציונות בחלקיה השונים של הארץ.
3.9.3 גורם הביטחון:
חלקי ארץ החיוניים להקמת מערכות ומנגנוני בטחון יעילים להרתעה, מניעה וסיכול של פעילויות כוחניות החותרות כנגד אושיות הקיום הציוני.
3.9.4 גורם משאבי הקיום:
חלקי ארץ שבהם מצויים משאבי קיום חיוניים להגשמת הציונות.
3.10 הציונות היא תהליך מתמיד המתנהל במקצבים שונים ובערוצי יישום שונים בקרב עדותיו של הלאום היהודי במדינה ובתפוצות והתהליך אינו תם כל עוד מדינת ישראל מתקיימת ומקיימת את מהותה ובהגשמתו המתמדת של התהליך תלויה תכלית קיומה של ישראל כישות מדינית וריבונית.
3.11 בכל ערוץ מערוצי יישומה, הציונות מתרחשת בשלבים עוקבים, כאשר ביצוע של כל שלב משלבי התהליך שאינו נאמן בישומו לתכלית קיומה של המדינה או שאינו מתבצע כלל, מסכן את הגשמת הציונות ובמשתמע את קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאומיות היהודית.
3.12 אלה הם שלביו של התהליך הציוני:
3.12.1 קיבוץ גלויות העם היהודי בכל עת וללא סייג לביתם הלאומי במדינת ישראל
3.12.2 מיזוג יוצאי גלויות העם היהודי ע"י הרכשת זהותו של אזרח ישראל לכל יהודי בעל זכות לאזרחות על פי הקבוע בחוקה.
3.12.3 מיזוג לאומים המתגוררים בארץ על ידי הרכשת זהות של אזרח ישראל לכל אדם המשתייך לאחד הלאומים היושבים בארץ שהינו בעל זכות לאזרחות ישראלית על פי הקבוע בחוקה.
3.12.4 הגשמת חזקת הרוב של הלאומיות היהודית בריבונות על מדינת ישראל, אבטחתה ושימורה בהתמדה.
3.13 הגשמת החזון הציוני מותנית בהגשמת החזון של חיים בצוותא אזרחי של כל הלאומים, הדתות, האמונות והעדות היושבים בארץ מתוקף זכותם הטבעית והמוכרת במורשת העם היהודי ושאיפתה המתמדת של הציונות היא למזג לחזון ישראלי את החזון הציוני עם חזון החיים בצוותא של הלאומים בישראל.
נא לשלוח הערות