ערכי המדינה – 22 ערך הכבוד

22 ערך הכבוד

 

22.1     כבוד היינו ייחוס ערכי שמוענק לישות שתדמיתה נתפשת כראויה לאשראי ערכי על פי תכונות ומעשים בעלי ערך המיוחסים לאותה ישות כאשר משקלם של המעשים והתכונות קובע את ערכה היחסי של הישות בעניינים שבהם היא מעורבת ביחסים עם סביבתה. 

22.2     כבוד האדם הוא כבוד אשר לו ראוי כל אדם באשר הוא אדם ובהיותו בחסות החוקה וההאצלות שניתנות מטעמה, אין כל אדם או רשות הרשאים לגרוע ממעלת כבוד זו ובגין כך לשלול מכל אדם כל זכות חוקתית לרבות זכויות והגבלותיהן המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומקרים של הפרת כבוד האדם הינם דברי עברה ברת עונשין על פי החוק והיא תטופל על פי סדרי הדין הקבועים לטיפול בעבירה ממין פגיעה בכבוד האדם, בעובר העבירה ובנפגע העבירה ותביעות בגין עבירה של פגיעה בכבוד האדם יובאו לדיון בפני בית המשפט לחוקה ואזרחות. 

22.3     כבוד הזולת הוא כבוד  הבא לביטוי ביחסו המעשי והיומיומי של היחיד כלפי זולתו הן היחיד והן הכלל והוא עומד ביסודו של ערך השלום הפנימי.

22.4      כלפי הזולת היחיד, החולק עם האדם היחיד אורח חיים ישראלי מתבטא כיבוד הזולת באופנים שבו היחיד מאפשר לזולתו לממש את זכויותיו החוקיות: 

22.4.1   על היחיד להיות מודע לזולתו וערני לזכויותיו החוקתיות בכל עת ובכל אתר שברשות היחיד ורשות הרבים 

22.4.2   על היחיד לאפשר לזולת לממש את זכויותיו החוקתיות, במידה סבירה וברוחב לב, גם קודם למימוש זכויותיו החוקתיות שלו עצמו וכלל זה יש ליישם בכל שטחי החיים ובייחוד אם אדם נקלע למצב המעורר את הצורך לפעול בסדר קדימה ולבחור בין שתי אפשרויות העומדות בפניו שהאחת היא מימוש זכויותיו שלו עצמו והאפשרות השנייה לתת קדימה לזולת לממש את זכויותיו הוא, כגון:

22.4.2.1  סדר קדימה למעבר בדרכים

22.4.2.2  סדר קדימה בהמתנה לקבלת שרות או דבר מה

22.4.2.3  סדר קדימה בניצול זכות הדיבור והמעשה

22.4.3 על היחיד לנהוג בדבר מימוש הזכויות החוקתיות של הזולת על פי הכללים הבאים:

22.4.3.1      אין לשלול או למנוע מהזולת את מימוש זכויותיו החוקתיות

22.4.3.2      יש לאפשר לזולת לממש את זכויותיו החוקתיות בשוויון מלא

22.4.3.3      אין לפסול כבלתי קבילות את אפשרויות הזולת לממש זכויות חוקתיות מכל טעם שהוא ובעיקר מטעמים של אפליה על רקע השתייכות לאומית או דתית או עדתית או טעמים של תפישת עולם ואמונה

22.5  כלפי הכלל זולתו מתבטא כיבוד הזולת באופן שבו היחיד ממלא את חובותיו החוקתיות אשר משרתות את הכלל ובאופן שבו נמנע היחיד משלילת אפשרויות הכלל לממש את זכויותיו החוקתיות 

22.6  על היחיד בין שהינו פועל מטעם עצמו ובין שהינו פועל מטעם רשות או ישות משפטית כלשהי, לנהוג כבוד בזולת על פי הכללים הבאים: 

22.6.1  אין הוא מתנה את מילוי חובותיו החוקתיות שהן מיסודן ובעיקרן חובות כלפי הכלל, במימוש זכויותיו שלו עצמו

22.6.2  אין הוא מתנה את מילוי חובותיו החוקתיות שהן מיסודן ובעיקרן חובות כלפי הכלל, בכך שאי מי מכלל הציבור זולתו ימלא תחילה את חובותיו חוקתיות. 

22.6.3  אין הוא מתנה ואינו נותן ידו להתניה של מימוש זכויות חוקתיות של ציבור כלשהו שהוא היחיד אינו נמנה עליו בקבלה תחילה או בכלל של זכויותיו שלו עצמו או בקבלה תחילה או בכלל של זכויות הציבור שהוא נמנה עליו. 

22.7  מעלה עליונה של חילול כבוד הזולת נגזרת ממורשתו של העם היהודי כמיעוט גולה שחי בחסות ריבונויות זרות ובחסדיהם של עמי הארצות אשר אלה וגם אלה נהגו לעתים בגזענות כאשר גזרו על העם היהודי שניכר על פי מוצאו, שמד רוחני וגופני בשל תכונות שיוחסו לו ובני העם היהודי ניכרו על פיהן בין שניכרות התכונות והן עצמן היו דמיוניות ובין שהיו ממשיות.

22.8  גזענות היא כל מעשה וכוונת מעשה פוגעניים כלפי הזולת, יחיד או ציבור, הנעשים או מובעים בהתייחסות אל מוצאו הגזעי או האתני של הזולת ואל התכונות המיוחסות למוצא הזולת המשמשים כעילת מעשה או כוונה פוגעניים. 

22.9  אין להחיל את הגזענות על אבחנתם של יחידים או קבוצות כבעלי שיון לקבוצות לאומיות ועל המשתמע מכך לגבי מעמדם האזרחי כאמור בחוקה. 

22.10  גזען הוא כל מי שיוזם גזענות בין שהוא פועל מטעם עצמו ובין שהוא פועל מטעם אחרים ובכללם רשות מדינה או כל ישות משפטית אחרת. 

22.11  כלפי גזענות יש לנהוג על פי הכללים הבאים: 

22.11.1   גזענות אסורה במדינת ישראל

22.11.2   אסור לנהוג זילות במושג הגזענות על פי משמעו בחוקה ולהחילו על קבוצות או יחידים הפועלים על פי ערך השלום הפנימי ומייחדים את עצמם ואינם מביאים בקהלם או בחברתם את מי שזר להם. 

22.12  זילות כבוד הזולת הוא דבר עברה ברת עונשין על פי החוק והיא תטופל על פי סדרי הדין הקבועים לטיפול בעבירה ממין פגיעה בכבוד הזולת, בעובר העבירה ובנפגע העבירה ותביעות בגין העבירה יובאו לדיון בפני בית המשפט לחוקה ואזרחות. 

 

נא לשלוח הערות