ערכי המדינה – 20 ביטחון האישי

20 ביטחון האישי

20.1    ביטחון אישי הוא מצב המתקיים מתוקף השמירה על שלומו של נתין המדינה והגנתו מפני אפשרות של היפגעות על ידי איתני הטבע או מאפשרות של היפגעות או סכנת  היפגעות הנגרמים לגופו או לנפשו או לרכושו של הנתין ולכל היקר לו, ממעשיו או כוונותיו של זולתו בגבולות המדינה בין שהאיום או ההיפגעות נעשים במכוון ובין שלאו. 

20.2   האחריות לקיומו של ביטחון אישי מוטלת על רשויות המדינה וכן על כל נתין בר דעת כהגדרתו בצו החוקה. 

20.3    אחריותו של כל נתין בר דעת לביטחון האישי מתבטאת בחובתו לשמור על ביטחון זולתו ועל ביטחונו הוא ולא לעשות כל מעשה האסור על פי חוק ומסכן בכוח או בפועל את הביטחון האישי ולא להתכוון לעשות מעשה שיש בו משום איום על הביטחון האישי. 

20.4    כאשר נגלה לעיניו של נתין בר דעת, מעשה האסור על פי חוק המופנה בפועל כלפיו או כלפי מי מהתלויים בו או כלפי זולתו הנמצא בסכנת נפשות הוא חייב להגן על הביטחון האישי ולסכל את המעשה והוא רשאי לשם כך להשתמש באמצעים שמתיר החוק. 

20.5    נתין בר דעת המקיים את חובתו להגן על הביטחון האישי ומסכל מעשה האסור על פי חוק שעל פי ראות עיניו של אותו נתין מפר בעליל את הביטחון האישי והסיכול נסמך על קיום נסיבות סבירות על פי מיטב שיפוטו ואת החלטותיו לוקח הנתין המסכל בתום לב והוא חדל ממעשה הסיכול מיד בהעלם סיבתו אזי, בהינתן כל אלה, לא ייתן הנתין את הדין על תוצאות מעשיו כלפי עושה הרע שאת מעשיו סיכל גם אם יתברר בדיעבד שמעשה הסיכול בטעות יסודו או כי נגרם לעושה הרע נזק בכל מידה שהיא.   

20.6    כאשר נגלית לעיניו של נתין בר דעת, כוונה או סכנה בכוח לעשיית מעשה האסור על פי חוק המופנה בפועל כלפיו או כלפי מי מהתלויים בו או כלפי זולתו שביטחונו האישי נמצא מאוים, הוא חייב למנוע את התממשות האיום בין שיזום פניה מיידית לרשויות המדינה המוסמכות למנוע התממשות סכנות לביטחון האישי ובין שיזהיר את המתכוון או המאיים לעשות מעשה כנגד הביטחון האישי ובין שיזעיק לעזרה נתינים נוספים אשר נוכחותם המשותפת תרתיע את המתכוון או מאיים לעשות מעשה כנגד הביטחון האישי, מלממש את כוונתו או איומיו. 

נא לשלוח הערות