ערכי המדינה – 2 ערך החינוך

2 ערך החינוך

 

2.1     חינוך הוא תהליך שבאמצעותו מעצבים גורמים מחנכים בעלי ידע וניסיון, דפוסים עקרוניים של מחשבה ומעשים גשמיים ורוחניים, הנובעים מערכים רווחים ומקובלים שאותם רוכשים חניכים חסרי ניסיון,  ההופכים דפוסים ערכיים אלה להרגלי חיים.

2.2     החינוך לחוקת המדינה, יסודותיה וערכיה הוא המסד לקיום חברה תקנית במדינת ישראל שבה הניגודים בין מרכיבים ניצים באוכלוסייתה הם בעלי כוח מתמיד לחולל מחלוקות המנוונות את כושרה של המדינה להגשים את מהותה ומערערות את יכולת המדינה לעמוד במבחני הזמן שמציבים בפניה באופן מתמיד גורמים מסכני קיום בסביבה בה היא מתקיימת.  

2.3     ייעודו של החינוך ליסודות וערכי מדינה היינו לעצב ולשמר תרבות ישראלית המונחלת לתושביה ומהווה ממשק משותף למגוון אורחות החיים במדינה המתאם בין ניגודיהם ויוצר ביניהם מכנה משותף של חיים אזרחיים בצוותא. 

2.4     תכליתו של החינוך ליסודות וערכי המדינה הוא להטמיעם בקרב תושבי המדינה אשר בבוא זמנם להיות אזרחים או תושבים האחראיים על פי חוק למעשיהם, ידעו את זכויותיהם ויפעלו באופן מושכל ושקול לממשן ויהיו מיומנים במילוי חובותיהם כאזרחים וכתושבים. 

2.5     מטרותיו של החינוך ליסודות וערכי המדינה היא להטמיעם ללא צרימות במסכת הערכים הכללית שנושא עמו כל פרט מציבור תושבי המדינה ולהשיג את ידיעתו והבנתו בחוקת המדינה ואת הזדהותו עם ערכיה  וכן להקנות לו מיומנויות טרומיות במעשים הנדרשים למילוי חובותיו האזרחיות על פי ערכים חוקתיים. 

2.6     חובה על כל תושב מדינת ישראל הבוחר להיות אזרח להשיג את מטרות החינוך לחוקת המדינה כתנאי להיותו בעל מעמד של אזרח מדינת ישראל.  

2.7     החובה לחנך לערכים של חוקת המדינה תחול על כל מוסד חינוכי הפועל מתוקף החוק לחינוך חובה. 

2.8     תכנית החינוך והחניכה תתוכנן ותתבצע על פי תקנות החוק באחריות ובסמכות המשרד בממשלת ישראל שיתמנה לכך והיא תוחל כמערכת לחינוך אזרחי אחידה בכל רחבי המדינה ועל כל מגזרי האוכלוסייה ללא הבדל למעט השימוש בשפה העברית והשפה הערבית כשפת לימוד עיקרית או משנית לפי החלטת מועצת השלטון במחוזות הלאומיים. 

2.9   יסודות החינוך לערכים החוקתיים יהיו לימוד עיוני, הכשרה מעשית ותרגול תהליכי חיים בהם באים הערכים לידי ביטוי. 

2.10     החינוך לערכים של חוקת המדינה ישתרע על פני כל תקופת החניכה של התושב ויתפתח על פי הקצב ומגמות התפתחותו הצפויים של החניך עד הבשלתו לקבלת אזרחות. 

2.11     לבד מחינוך לערכי חוקת המדינה תישא מערכת החינוך האזרחית באחריות להקניית  כישורי חיים בסיסיים באמצעות חניכה והוראה באופן שיציב כל חניך בתום תקופת החניכה בעמדת שוויון להתמודד על פי כישוריו הנרכשים על מעמדו כבגיר עצמאי המסוגל לנהל אורח חיים באיכות ורמת חיים תקניים ולהיות אחראי לגורלו ולגורל התלויים בו. 

2.12     בסמכותם של הממשלה או מועצות השלטון במחוזות הלאומיים לקבוע בתחום שלטונם, עדיפות למתן חינוך שמגמתו לפתח בקרב ציבור החניכים כישורים בעלי חיוניות לקיומם של ערכים חוקתיים שאינם מתפתחים מאליהם במידה הדרושה, למי מהחניכים שימצא מתאים או נזקק לחינוך זה ויביע את רצונו להסתייע בעדיפות הניתנת.

2.13     כל תושב כשיר המקבל מעמד של אזרח יחויב לקבל מטעם המדינה השלמה חינוכית מעשית שמשכה ותוכנה יקבעו בחוק ותכליתה להעניק לכל אזרח כישורים מעשיים להשתתף במימוש ערכים החיוניים לקיום המדינה בכל עת שבה תקלע המדינה למצוקה ביכולתה לעשות כן והיא תזדקק לגיוס אזרחים כדי להיחלץ מהמצוקה בתהליך שיקבע על פי החוק. 

2.14     ערכי המדינה שעבורם יוכשרו תושבים כשירים בהליך של חניכה לרגל קבלתם למעמד אזרחים הם ערך החינוך, ערך בטחון המדינה וערך רווחת העם והנושאים בהם יקבל האזרח הכשרה יקבעו בצווי חוקה ותקופת ההכשרה עבורם תכלול גם תקופת שירות שתקבע בחוק שבה ישרת כל אזרח מוכשר במעמד של מתמחה במקצוע אותו ירכוש ותקופת שירות זו תיקרא תקופת שירות חובה אזרחי ותחליף כל תקופה של חובת שירות אחרת המוטלת על אזרחים מתוקף חוקים שנחקקו לפני היות החוקה. 

2.15     כל אזרח יהיה רשאי לבחור כרצונו את ערך המדינה בו יקבל הכשרה ובתחומו ישרת שירות חובה והמדינה תהיה רשאית לסרב לרצונו רק בהתקיים מצב מיוחד שאינו מותיר למדינה ברירה אלא להכשירו ולגייסו לשירות לתחום שאינו על פי רצונו וזאת יעשה לפי אמות מידה שיקבעו בחוק. 

2.16     מחלוקות בגין אי הסכמה בין המדינה לבן האזרח בדבר הצבתו כחניך או מתמחה המוכשר לשרת ערך כלשהו מערכי המדינה או כמתמחה במקצוע כלשהו המשרת אחד מערכים אלה  יוכרעו על ידי בית המשפט לחוקה ואזרחות. 

 

נא לשלוח הערות