
חוקה אזרחית – פרק ב': ערכי המדינה, פסקה II: ערכי הביטחון, סעיף 19:
19 השלום הפנימי
19.1 מהות השלום מוגדרת בערך הבאת השלום ומצב של שלום השורר בין כל הישויות המרכיבות את החברה הישראלית, הוא יסוד לקיום מדינת ישראל כמדינה רב לאומית ורב תרבותית שבה לבני הלאום היהודי חזקת רוב בריבונות המדינית וכל תושבי המדינה ואזרחיה חיים בה ומקיימים בצוותא אורח חיים ישראלי וברוח ובלשון חוקת ישראל מקיימים בחופש האמונה, המחשבה, הדיבור והמעשה, אורחות חיים על פי צו מצפונם ומגשימים את שאיפותיהם ובלבד שאין בכוונה מכוונותיהם המצפוניות או במעשה ממעשיהם המצפוניים משום קריאת תיגר בכל דרך שהיא לרבות דרך תוקפנות או דרך איבה או הדרך עוינות או דרך התרסה או דרך הסתה או דרך הכחשה, המופנית כלפי כל זכות מזכויותיהם החוקתיות והחוקיות של תושבים אחרים של מדינת ישראל אם משום לאומיותם או משום דתם או משום אמונתם או משום דעתם.
19.2 בבואו של תושב מדינת ישראל לממש את זכותו לאזרחות המדינה, נחתמת בריתו האזרחית בשבועת אמונים לחוקה ובכך מצהיר התושב על כוונתו לחיות בשלום בקרב בני עם ישראל והוא גונז כל כוונה להגשים איזו שהיא שאיפה משאיפותיו שיש בה משום איום או סיכון של יסוד מיסודות הלאומיות או הדת או האמונה או הדעה או אורחות החיים החוקתיים והחוקיים של מי מעמיתיו האזרחים.
19.3 שבועתו של האזרח לחוקת ישראל הוא מביע את אמונו בטוהר כוונותיו ומעשיו של כל אחד מעמיתיו האזרחים לחיות בשלום עמו.
19.4 בשבועת האמונים של התושב המתאזרח לחוקת ישראל, היא האמנה בין המדינה לתושביה, מביע התושב, הכורת ברית אזרחות עם המדינה ועם עמיתיו האזרחים, את אמונו בסמכותה של המדינה לשמור על השלום בקרבה ולפעול כנגד כל מי שכנתין המדינה מפר את השלום בקרבה ואין האזרח נוקם ונוטר על כל עוולה שעשה אי מי מתושבי המדינה כלפי השלום שביניהם אלא שם מבטחו ברשויות המוסמכות של המדינה שימצו את הדין עם כל מי שהפר את השלום.
19.5 הפרת השלום היא הפרת ברית האמונים בין האזרח לעמיתיו האזרחים ובין האזרח למדינה והיא תחשב למעשה בגידה אשר, ככל מעשה בגידה כהגדרתו בחוק, יובא לדין בפני בית המשפט לחוקה ואזרחות.
19.6 ואלה כללים המתקיימים באורח החיים הישראלי ותכליתם לשמור על השלום הפנימי:
19.6.1ביצוע פולחנים, טקסים וכנסים ציבוריים המתבצעים מטעמים לאומיים או דתיים או אמוניים או רעיוניים , יתבצעו במקומות ובזמנים שייוחדו למטרות אלה על ידי רשויות המדינה, בצנעת הלאום או קהילה או העדה או כל קבוצה המוכרת כחוק ולפיכך רשאית להקהיל קהלים ולקיים אירועים ציבוריים ואין מי שרשאי להפר את האירוע ואת צנעתו ואין מי שמקיים את האירוע רשאי להפר את שלוות סביבתו שמחוץ למתחם המותר לאירוע ומחלוקות שבין רשויות המדינה לבין יוזמי האירועים בעניין המקום, המועד והתנאים הנדרשים לשם קבלת הרשאה לקיום אירועים, בין שהם אירועי קבע ובין שהם אירועים זמניים, יובאו להכרעה בפני בית המשפט לחוקה ואזרחות.
19.6.2אזרחים היושבים ישיבת קבע במתחמי ישוב בעלי גבולות המוגדרים ברשומות של רשויות המדינה, לרבות ישובים קהילתיים או ישובים כפריים או שכונות עירוניות או רבעים עירוניים, יהיו רשאים להכריז על יישובם כמקום מושב בעל צביון ייחודי שתושביו זכאים לקיים במשותף אורח חיים ייחודי ועל פי צו מצפונם הלאומי או הדתי או העדתי או האמוני או הרעיוני שאינו סותר את החוקה.
19.6. כדי להכריז על מקום מושב כמקום המקיים אורח חיים בעל צביון ייחודי יש לעתור בבקשה לאשר את ההכרזה, לרשם הקהילות בבית המשפט לחוקה ואזרחות ועל העתירה להכיל הסבר על מהות הבקשה, תיאור הלכות אורח החיים שהציבור יתבקש לקיים, המנגנונים שיפעלו כדי לתמוך ולבקר את אורח החיים, תקנון התנהלות של המנגנון והצגת האזרחים שינהלו אותו ואופן תפקודם ולאחר אישור חוקיותה של העתירה ולפני הכרעה סופית בעניינה, היא תפורסם ברבים במנגנון המשמש לבחירות כאמור בערך בחירות לרשויות המדינה – הצגת מועמדים ובחירתם, למשך פרק זמן קצוב שבו יקוימו הליכי ביניים ציבוריים:
19.6.3.1 יתקיים משאל חשאי בקרב האזרחים שהם תושבי קבע של מתחם היישוב בשלושה עניינים שבהם על האזרחים להגיע להסכמת רוב כמשמעו בצו החוקה לעניין זה:
א. הסכמת רוב מוחלט של אזרחים תושבי קבע של המתחם, על הכרזת המתחם כבעל צביון ייחודי
ב. הסכמת רוב מוחלט מקרב הרוב המוחלט על אורח החיים המוצע ותקנון התנהלותו
ג. הסכמת רוב מוחלט מקרב הרוב המוחלט על איוש הנהלת המתחם בנציגים שהוצעו בבקשה לאישור מתחם היישוב כבעל צביון ייחודי.
19.6.3.2 באין רוב כנדרש בשלושת העניינים המוצגים למשאל הציבור, לא תאושר העתירה.
19.6.3.3 רשויות המדינה וגופים ציבוריים יהיו רשאים להגיש לרשם הקהילות בבית המשפט לחוקה ואזרחות, עתירות כנגד אישור הבקשה או הסתייגויות מחלקיה, בגין אפשרות של פגיעה לכאורה בחוקה או בחוקי המדינה העלול להתרחש עם החלת צביון ייחודי במתכונתו המוצעת על תחום המושב המבוקש.
19.6.3.4 תושבי קבע של המתחם שאורח חייהם עלול להיפגע בפגיעה מצפונית הסותרת את תפישת עולמם יהיו רשאים לעתור לרשם בית המשפט לחוקה ואזרחות ולבקשו להפעיל מנגנון גישור בעל סמכות הכרעה משפטית שיקבע דרכים מחייבות לגשר על חוסר ההתאמה בין אורחות חיים הסותרים לכאורה זה את זה או לחלופין יקבע כי הפערים המצפוניים בין תפישות העולם אינם ניתנים לגישור ויכריע בין האפשרות לדחות את עתירת הצביון הייחודי מטעמים של פגיעה מהותית בחופש המצפון או להפנות את העותר לגישור לרשויות המדינה שעליהן תהיה החובה מתוקף הצו המשפטי לסייע לעותר סיוע מכריע כפי שיקבע בצו חוקה להתיישב מחדש במקום בו יוכל העותר לגישור להמשיך ולקיים אורח חיים על פי צו מצפונו.
19.6.3.5 לכל אזרח ולכל התלויים בו שמורה הזכות ליהנות מזכויותיו החוקתיות בבואו להתיישב במתחם בעל צביון מיוחד בכפוף להלכות אורח החיים הנהוג באותו מתחם המעוגנות בתקנות שתפרסם רשות השלטון המקומית כדי להסדיר התנהלות תקינה של חיים בצוותא במקום שבו עלולים להתקיים ניגודים וסתירות בין אורח חייו הייחודי של הרוב לבין אורחות חיים חוקיים המקובלים על מיעוט מקרב אזרחי המתחם שהוכרז כבעל צביון ייחודי על דעת הרוב.
19.6.3.6 הכרזת מקום מושב כבעל צביון ייחודי תפקע באם רוב רגיל מכלל האזרחים שהם תושבי קבע של המתחם יעתרו לרשם הקהילות בבית המשפט לחוקה ואזרחות בבקשה להחזיר למקום מושבם את אורח החיים המקובל במחוז השלטוני שבו הם מתגוררים ועל העתירה להכיל הסבר על מהות הבקשה, ולאחר אישור חוקיותה של העתירה ולפני הכרעה סופית בעניינה, היא תפורסם ברבים במנגנון המשמש לבחירות כאמור בערך בחירות לרשויות המדינה – הצגת מועמדים ובחירתם, למשך פרק זמן קצוב שבו יקוימו הליכי ביניים ציבוריים :
א. יתקיים משאל חשאי בקרב האזרחים שהם תושבי קבע של מתחם היישוב שעניינו הסכמת רוב רגיל אזרחים תושבי קבע של המתחם, על ביטול צביונו הייחודי ובאין רוב כנדרש, לא תאושר העתירה.
ב. רשויות המדינה וגופים ציבוריים יהיו רשאים להגיש לרשם הקהילות בבית המשפט לחוקה ואזרחות, עתירות כנגד אישור הבקשה בגין אפשרות של פגיעה לכאורה בחוקה או בחוקי המדינה העלול להתרחש עם ביטול הצביון הייחודי של תחום המושב המבוקש.
ג. תושבי קבע של המתחם שאורח חייהם עלול להיפגע בפגיעה מצפונית הסותרת את תפישת עולמם יהיו רשאים לעתור לרשם בית המשפט לחוקה ואזרחות ולבקשו להפעיל מנגנון גישור בעל סמכות הכרעה משפטית שיקבע דרכים מחייבות לגשר על חוסר ההתאמה בין אורחות חיים הסותרים לכאורה זה את זה או לחלופין יכריע כי על העותר לגישור לפנות לרשויות המדינה שעליהן תהיה החובה מתוקף הצו המשפטי לסייע לעותר סיוע מכריע כפי שיקבע בצו חוקה להתיישב מחדש במקום בו יוכל העותר לגישור להמשיך ולקיים אורח חיים על פי צו מצפונו.
נא לשלוח הערות