יסודות המדינה – 4. סמכות החוקה

 

 

4  סמכות החוקה

 

 

4.1 חוקת ישראל  נעלה מכל חוק במדינת ישראל וכל דין ומשפט כפופים לסמכותה ובכל סתירה בינם לבין החוקה הם מתבטלים לפניה ומתנהלים על פי כלליה והחוקה מכבדת אותם כמעלתם ואינה פוגעת במהותם.

4.2  אורחם ורבעם של תושבי המדינה וכל אשר בה בין שהם שואבים מיסודות המורשת של אמונתם או המסורות של לאומיהם ועדותיהם או כל יסוד אחר בתפישת עולמם, נסמכים על החוקה ועומדים במבחנה גם בהתחדש החוקה על פי צו הזמן ורצון העם.

4.3  בכל מקום בו לא תמצא סתירה בין האמור בחוקה וצוויה לבין האמור בחוקי היסוד שנחקקו על ידי כנסת ישראל בטרם היות החוקה, יהא האמור בחוקי היסוד תקף.

4.4  חוקת ישראל נעלה במדינת ישראל מכל אמנה או הסכם או תקנון או חוק המיושמים להסדרת יחסים בינלאומיים בכל עניין שהוא, בין שהמדינה היא צד למי מאלה או דומיהם ובין שלאו.

4.5  והיה כי תפעל המדינה או מי מטעמה בדרך של מעשה או מחדל כדי לקיים את חוקתה ואלה נאסרים על פי הסדר בינלאומי כלשהו או סותרים אותו, אזי אין המדינה רשאית להתחייב מלכתחילה לאותו הסדר או במידה וכבר התחייבה לקיימו בטרם היות החוקה, עליה למשוך את ידה ממנו.

4.6  והיה כי יפעל אי מי לאכוף על מדינת ישראל או על מי מאזרחיה את דינו של הסדר בינלאומי, בגין פעולה חוקתית שעשה אותו אזרח במדינת ישראל או מטעמה אזי יחשב אותו אוכף של הסדר  בינלאומי השנוי במחלוקת עם החוקה, למפר החוקה ובגין כך יהא בר עונשין במדינת ישראל על פי הקבוע בחוק.

4.7  מחלוקות בגין ניגוד עניינים או מחלוקת בין הסדר בינ"ל וחוקת ישראל או תביעות הנובעות מניגוד העניינים או מחלוקת יובאו להכרעה או שיפוט בפני בית המשפט לחוקה ולאזרחות.   

 

 

נא לשלוח הערות