יסודות המדינה – 12 חזקת לאומים בריבונות המדינה

12.   חזקת לאומים בריבונות המדינה

12.1    כדי להגשים את מהותה ותכלית קיומה של מדינת ישראל, תהיה ללאום היהודי חזקת רוב תמידית בריבונות המדינה ללא תלות במאזן האוכלוסין בין הלאומים שהם תושבי הארץ ואזרחיה ולשם כך יחולקו אזרחי המדינה לשני גופי בחירה לאומיים האחד הגוף הבוחר של הלאום היהודי אשר יקרא גוף "הרוב" וגוף בוחר שני משותף לכל הלאומים האחרים ולחסרי הלאומיות אשר יקרא גוף "המיעוט" וכל בחירה ריבונית של עם ישראל תשקלל ביחס קבוע שיקבע בצו החוקה את חזקת הרוב עם חזקת המיעוט.

12.2    כדי להגשים את מהותה ותכלית קיומה של חוקת ישראל, יינתן לכל לאום מלאומי הארץ מרחב של ריבונות במקומות מושבו במידה שאינה מסכנת את תכלית קיומה של מדינת ישראל ואת מהות חוקתה ויינתנו לו החופש והעצמאות לקבוע הלכות חיים מקומיות ולנהל על פיהם אורחות חיים לפי מסורת הלאום הריבון במחוז, אמונותיו ותפישות עולמו, בכפיפות להיות בני הלאום תושבי מדינת ישראל ואזרחיה ולשם כך הארץ תחולק למחוזות מנהליים שבכל אחד מהם יכונן שלטון לאומי שיפעל בכפיפות לרשויות המדינה ויאפשר ללאומים לבטא ריבונות באמצעות האפשרות לבחור בעצמם ולעצמם רשויות שלטוניות ולנהל את שיגרת קיומם בעצמאות בתחומים והיבטי חיים שיוגדרו בחוקה.

12.3    בכל מקרה בו נערכות בחירות לרשויות המדינה או למוסדות ציבור או נערכים משאלי עם שבהם ניצבות בחירה או שאלה שעיקרן או עניינן הוא בר השפעה על הריבונות במדינה, יצביעו אזרחים המשתייכים ללאום היהודי בגוף "הרוב" ואילו אזרחים בני לאומים אחרים יצביעו בגוף "המיעוט".

12.4    הכללים לגבי ערכי השקלול בין רוב למיעוט וכן לגבי הערכים של מניין מצביעים הדרוש להצבעה וכן לגבי הרוב הנדרש על מנת להכריע בהצבעה, יחולו על פי עקרונות שיקבעו בצו החוקה. 

12.5    המדינה כולה תחשב למחוז שלטוני של הלאום היהודי למעט אזורים שהרכב האוכלוסין בהם יוצר מעין מובלעת של בני לאום אחר אשר להם יינתן על פי חוק מעמד תמידי של מחוז שלטוני לאומי.

12.6    עד לכניסתו לתוקף של חוק המסדיר את חלוקת הארץ למחוזות שלטון לאומיים יחיל צו חוקה מכונן את ההשלכות של כל האמור בחוקה לגבי חלוקת הארץ למחוזות שלטון לאומיים.  

12.7    ישובים המאוכלסים בתושבים מהלאום היהודי, הפזורים במחוזות שלטון של לאומים אחרים יוכלו לבחור מעת לעת וברוב מיוחס של אזרחים תושבי הישוב את השתייכותם השלטונית למחוז שבקרבו הם יושבים או למחוז אליו הם קשורים בלאומיותם ואורח חייהם.

12.8    ישובי לאומים שאינם יהודים הפזורים במחוז השלטוני של הלאום היהודי יוכלו לבחור מעת לעת וברוב מיוחס של אזרחים תושבי הישוב את השתייכותם השלטונית למחוז השלטוני שבקרבו הם יושבים או למחוז שלטוני הגובל במחוז מושבם שאליו הם קשורים בלאומיותם ואורח חייהם.

12.9    ישובים בעלי אוכלוסיה מעורבת שבהם חלקם של אזרחים מהלאום היהודי עולה במניינו היחסי מקרב כלל האזרחים על מניין שיקבע בצו החוקה, יוכרו כישובים המאוכלסים בתושבים מהלאום היהודי ואילו בישובים כאלה בהם מניין האזרחים מהלאום היהודי נמוך מהאמור בצו החוקה לעניין זה, יחשבו כישוב של לאומים שאינם יהודים.

12.10      המאזן הלאומי בקרב האזרחים בכל ישוב ברחבי המדינה ישמר לפחות במצב היותו ביום כניסתה של החוקה לתוקפה ושינויים במאזן הלאומי מותרים רק אם הם נובעים מגידול טבעי או מהגירת אזרחים להתיישבות מחוץ למחוז.

נא לשלוח הערות