בחירות – ממשלה בשיטת הסבב

חלק א' – תמצית הרעיון

·     ליצור עבור מדינת ישראל  מנגנון מנהיגותי, באמצעות הקמת קואליציה בכנסת והרכבת ממשלה הממוקדת בהגשמת השאיפה המשותפת לכלל תושבי ישראל: "לקיים ביציבות אורח חיים המתנהל בביטחון, ברווחה, באיכות תקנית ובשלום מבלי לוותר על זכותם של פרטים וקבוצות לעצב את הוויתם בנאמנות לזהותם".

·     הציונות היא הבסיס המכונן למנגנון המנהיגותי בהיותה התכלית אשר לשמה הוקמה מדינת ישראל, תכלית שהיא גם המכנה המשותף של מרבית אזרחי המדינה ומפלגותיהם

·     על בסיס המכנה המשותף אפשר להקים קואליציה שלטונית מבלי להיות תלוי בכוחן הפוליטי של מפלגות לא ציוניות.

·     מפלגות לא ציוניות חותרות לכוח שלטוני ושימוש במשאבי המדינה למען הגשמת שאיפות יחודיות להן אך זרות ואף עוינות לציונות ולהוויה הדמוקרטית והרפובליקנית של המדינה ולכן שותפותן כגורם קריטי לקיום קואליציה משתקת באופן כרוני יוזמות אפשריות להגשמת השאיפה המשותפת לכלל תושבי ישראל (ביטחון, רווחה, איכות חיים ושלום).

 

חלק ב' – הקדמה ורקע

1.   הקמת ממשלה נעשית באמצעות משא ומתן קואליציוני בין מפלגות המייצגות את כוחו הפוליטי של ציבור הבוחרים

2.   משא ומתן קואליציוני מושתת בעיקרו על סחר בכוח פוליטי שאותו העניק ציבור הבוחרים למפלגות ולפוליטיקאים הנושאים ונותנים בשם המפלגות.

3.   בתמורה מבטיחים הפוליטיקאים לספק לבוחרים את משאלותיהם באמצעות כוח שלטוני שאותו ירכשו המפלגות באמצעות "מטבעות" הכוח הפוליטי שמסרו לידם הבוחרים.

4.   כדי להפיק את התועלת שהובטחה לבוחרים, נדרשת למפלגות מסה קריטית של כוח שלטוני שתאפשר להן לשלוט במשאבי המדינה ובמוסדותיה שהם הכלים שבאמצעותם ניתן לממש את ההבטחות לבוחרים.

5.   בהעדרו של כוח פוליטי במידה הדרושה לרכישת מסה קריטית של כוח שלטוני על המפלגות לחבור לקואליציות כדי שסכימת כוחן הפוליטי תאפשר להן לקנות במשותף את הכוח השלטוני המעניק להן שליטה במשאבי המדינה ובמוסדותיה.

6.   אפשריים שני סוגים עקרוניים של שותפות קואליציונית:

6.1   שותפות על רקע זהות – שותפות על רקע זהות ההבטחות אותן התחייבו עמיתי הקואליציה לספק לבוחרים התומכים במפלגתם.

במקרה זה נדרשות הסכמות בין השותפים על אופן יישום משותף להבטחות הזהות.

6.2   שותפות על רקע שונות – שותפות על רקע שונות בין הבטחות שנתנו המפלגות לתומכיהן כל עוד לא מתקיים ניגוד עניינים המונע מהמפלגות לעמוד בהבטחות לבוחרים ומבלי לפגוע אלה בהבטחות של אלה.

במקרה זה נדרשות הסכמות על ההבטחות השונות שאותן יש לקיים במשותף.

7.      מנגד, קיימות שתי אפשרויות של יריבות המונעת ממפלגות חבירה קואליציונית:

7.1   ניגודים בהבטחות שנתנו המפלגות לתומכיהן בציבור הבוחרים, הבטחות המונעות מהמפלגות להקים קואליציית עמיתים.

7.2   יריבות בתפישת המפלגות את דרך היישום של הבטחות זהות לפלגים תומכים מקרב ציבור הבוחרים המונעים ממפלגותיהם להקים קואליציה של יריבים.

8.   אפשר להניח שכלל ציבור הבוחרים במדינת ישראל מאוחד בשאיפותיו האזרחיות דהיינו: להתקיים
בביטחון, בשלום, ברווחה ובאיכות חיים תקנית.

9.   באותה מידה אפשר להניח שציבור הבוחרים מתפלג למחנותיו הפוליטיים עפ"י זהויותיו הלאומיות, הדתיות, העדתיות, האידיאולוגיות והמעמדיות וכל מחנה שואף להחיל אורח חיים אזרחי המעוצב על פי מאפייני זהותו.

10.  ניגוד העניינים שיוצרת ההתבצרות של כל קבוצה בשאיפות האמנציפציה  של זהותה אינו מאפשר את התכנסותם לקואליציה על בסיס השאיפה לאופן  קיום אזרחי (ביטחון, רווחה, איכות חיים ושלום) שהוא מכנה משותף מוסכם ורצוי לכל.

11.  הביטוי הפוליטי לכך הוא יצירת קואליציות מתמהיל מפלגות החוברות על בסיס אינטרס משותף של החזקה בכוח השליטה על משאבי המדינה  ומוסדותיה כדי להגשים את יעדי השאיפות המגזריות.

12.  המחיר לקואליציית אינטרסים זרים הוא שיתוק היכולת לספק לבוחרים הגשמה להבטחות שקיבלו ממפלגתם כאשר הגשמה עלולה לפגוע בהתחייבות שנתנו העמיתים לקואליציה לבוחריהם ולגרום לפירוק הקואליציה.

13.  וכך, למרות הרוב המוחלט שיש לציונים ותומכי הציונות בקרב ציבור הבוחרים, נבצר מהמפלגות הציוניות הנמצאות ביריבות ונשענות על קואליציות עם מפלגות שמתנגדות לציונות מלפעול למען האינטרס הציוני שהוא תכלית הקמתה של מדינת ישראל.

14.  שיתוק זה פוגע ביכולת לכונן תקנון לקיום אורח חיים אזרחי תקין במדינת ישראל, אורח חיים שינוהל על פי תכלית הקמתה של המדינה להוות מסגרת מדינית למימוש הלאומיות היהודית כישות ריבונית  ב"ציון", מולדת הריבונות הממלכתית / מדינית של האומה העברית.

15.  חוקה אזרחית היא תקנון המעצב אורח קיומי משותף שתכליתו לספק לאזרחי המדינה את המענה למשאלתם המשותפת להתקיים בביטחון, בשלום, ברווחה ובאיכות חיים תקנית בכפוף לתכלית הקמת המדינה כישות ציונית ובהוויה של שלטון רפובליקני (שלטון האזרחים) החי במשטר דמוקרטי.

16.  באין חוקה אין לכידות אזרחית הכופפת לתכלית הקמת המדינה את כלל האינטרסים היחודיים של מגזרי העם בישראל הכוללת בערכיה פתרונות מובנים למחלוקות הזהות העקרוניות המתקיימות בצוותא ובתואם בהוויה של רפובליקה דמוקרטית.

17.  חוקה אזרחית היא מערכת הגנה רב שכבתית של ערכים שבאמצעותם היא מגוננת על קיומה של מדינת ישראל והיא התקווה היחידה להגשמת הציונות שהיא תכלית הקמת המדינה ולפיכך כינון חוקה הוא יעד ראשון, עיקרי והקריטי שביעדיו של העם בישראל ושל המערכת השלטונית שאותה בוחרים האזרחים כדי למשול במדינה ולהנהיג את תושביה.

18.  אל נוכח התפתחות הכוחות האנטי ציוניים מבית ומחוץ והחלשות הציונות כמניע מרכזי בעיצוב אורח החיים האזרחי, אין די בציפייה שחוסנה של הציונות יהיה הכוח המרכזי בתהליך האבולוציה של מדינת ישראל שימנע את חדלון הציונות ויחולל עתיד בר קיימא לתכלית הקמת המדינה והוויתה כרפובליקה דמוקרטית.

19.  נחוצים צעדים מהפכניים בשיטות שבהן נוצרות קואליציות שלטוניות כדי לאלצן לפעול בדבקות וכמקשה אחת להפיכת אורח החיים האזרחי במדינת ישראל לאורח חיים חוקתי על-ידי כינון
חוקה אזרחית ואלה הם הצעדים הדרשים:

19.1  יצירת תנאים מאלצים לפתרון המחלוקות העקרוניות בקונצנזוס הציוני.

19.2  נטרול הצורך במו"מ בין מפלגות ציוניות לשם הקמת קואליציה

19.3  הקמת קואליציה המבוססת בלעדית על שותפות של מפלגות ציוניות

19.4  נטרול הצורך במו"מ קואליציוני להרכבת ממשלה

19.5 יצירת אמנת בחירות בעלת תוקף משפטי המחייבת את עמיתי הקואליציה לפעול במשך תקופת כהונה מלאה עד לכינון חוקה.

19.6  במקביל לכינון חוקה יש להניע ללא דחוי יוזמות לטווח ארוך כדי לנטרל שתי סכנות חיצוניות לעתידה של המדינה היוצרות כבר עתה הטיה בתהליך קיום המדינה ומסיטות אותו למגמת חדלון בלתי הפיכה:

19.6.1  הפעלת יוזמה ישראלית שתכליתה לשלוט בעימות עם מכלול הכוחות האנטי ציוניים בכלל ועם הפלסטינים בפרט ולהביא את העימות לגניזה.

19.6.2  הפעלת יוזמה ישראלית שתכליתה להניע מהלך למניעת קריסה גלובאלית של האקלים בהשראת מעבר של משק האנרגיה בישראל משימוש בדלקי פחמן לשימוש במימן כחומר דלק המופק ממים באמצעות קרינה סולארית המומרת לאנרגיה חשמלית.

19.6.3  בנוסף לשלוש היוזמות האסטרטגיות שבעדיפות וקדימה ראשונים יש לחוקק באופן תקין את תקציב המדינה ולסייג לקדימה שנייה את הרחבתו עבור מטלות המדינה הנגזרות ממנו.

19.6.4  סדר העדיפות הפנימי של מטלות המדינה צריך להיקבע ע"י משקלה של כל מטלה בהגשמת תכלית הקמת המדינה וסדר הקדימה למימושה יקבע ע"י מידת הקריטיות של המטלה לתכלית זו והוויתה של המדינה כרפובליקה דמוקרטית.

19.6.5  צריך לכונן את כל הצעדים האמורים לעיל מבלי שיהיה צורך בחקיקה או בשינוים כלשהם בסדרי הבחירות הנהוגים כיום.

חלק ג' – עקרונות שיטת הסבב

 

הגדרה: שיטת הסבב היא פתרון א-פוליטי לשיתוק פוליטי של המערכת השלטונית ושל האפשרות להסתאבותה הבירוקרטית והמסורית .

 

שיטת הסבב מבוססת על כללי היסוד הבאים:

1.    הסכמת המפלגות הציוניות להקים במשותף קואליציה שלטונית לפחות למשך תקופת כהונה אחת של הכנסת.

2.    הסכמת עמיתי הקואליציה על מצע רעיוני משותף המגדיר את כינונה של חוקה אזרחית כתכלית הקמתה של הקואליציה.

3.    הסכמת העמיתים שבמקביל לכינון חוקה וכחלק מהמצע הרעיוני תפעיל הקואליציה שתי יוזמות בעניינים בעלי משקל מכריע לגורל המדינה ועצם קיומה, שמימוש הטיפול בהם אינו סובל דחוי בגלל השפעה שיש למשקלם העכשווי על האפשרות המוחשית והמיידית שתהליך קיום המדינה יחמיץ באופן בלתי הפיך את תכלית הקמת המדינה ויעוות את מהותה. ואלה היוזמות:

3.1   יוזמה לקביעת גורל הריבונות באיו"ש שיעדה השתלטות על הסטטוס קוו ההרסני לישראל שבו מצוי העימות עם הפלסטינים ושימוש ביוזמה ובנגזרותיה להבאת העימות עם הפלסטינים והמצדדים בהם למגמה נשלטת של דעיכה יציבה עד לגניזתו ברבות הימים.

3.2   יוזמה להגירת משק האנרגיה בישראל משימוש בדלקי פחמן לשימוש במימן כחומר דלק המופק ממים באמצעות אנרגיה סולארית, שישמש כחומר דלק עיקרי למשק האנרגיה וכאמצעי עיקרי למניעת גזי חממה וסיכול הסכנה המתפתחת של קריסת האקלים והתווית תהליך ריפוי ומניעת הקטסטרופה האקלימית לשאר העולם.

4.  הסכמת עמיתי הקואליציה על מתווה פעולה משותף המסיר את החסמים הרעיוניים לשיתופי פעולה בקבלת החלטות מכריעות השנויות במחלוקות עקרוניות בין העמיתים:

4.1   עמיתי הקואליציה יצהירו בהצהרות ברות תוקף משפטי ויפורסמו בפומבי לעיון הציבור לפני הבחירות כי בכוונתם לקיים את ההתחייבויות הבאות:

4.1.1    נאמנותם הראשונה של עמיתי הקואליציה תהיה נתונה להחלטות הקואליציה בענייני המצע הרעיוני המשותף גם אם אלה יעמדו בסתירה לתפישות מסורתיות שעמהן העמיתים מזוהים.

4.1.2    עמיתי הקואליציה יתחייבו לשרת בכל תקופת הכהונה של הכנסת מבלי לפרוש תוך קבלת הדין של מנגנוני קבלת ההחלטות המוסכמים ועבודה כתף אל כתף עם עמיתיהם למימוש החלטות גם אם אלה שנויות במחלוקת.

4.1.3    עמיתי הקואליציה מסכימים שמשאלי עם יכריעו בבחירה בין מתארי פעולה ליישום המצע הרעיוני המשותף השנויים במחלוקות בין עמיתי הקואליציה ויתאימו לשם כך חוק יסוד למשאלי עם המעמידים להכרעת רוב יותר מחלופת החלטה אחת.

4.1.4    עמיתי הקואליציה מסכימים שהחלטות שנויות במחלוקות עקרוניות בנושאים חיוניים לניהול אורח החיים השוטף של המדינה יתקבלו בהצבעות פנים קואליציוניות ללא משמעת סיעתית ויועמדו להכרעת הכנסת ואישורה כעמדה משופת המחייבת משמעת קואליציונית.

4.1.5    עמיתי הקואליציה מסכימים לשמור על הסטטוס בסדר העדיפות והקדימה של מטלות השגרה המשמשות לניהול המדינה ואורח חייה ולא ליזום במהלך כהונת הקואליציה פיתוח של מטלות חדשות או שיכלול מטלות קיימות אלא אם כן המטלות קשורות ישירות למצע הרעיוני המשותף וקיימת הסכמה קואליציונית לטפל בהן.

4.1.6    עמיתי הקואליציה יסכימו על הרכבת ממשלה בשיטת סבב שבה מתמנים שרי ממשלה באופן ישיר על פי תוצאות הבחירות מבלי שיהיה צורך במו"מ קואליציוני ובהתאמת מבנה הממשלה וארגונה לצורך בהצלחת המו"מ הזה.

4.1.7    עמיתי הקואליציה מסכימים על הגבלת מספר משרדי הממשלה למספר הכרחי לכפיפות פונקציונלית של מטלות המשרד לקשרי הגומלין שביניהן בהתאם לקביעת צוות מומחים בלתי תלוי שימונה לנושא.

4.1.8    התחייבות עמיתי הקואליציה לפרסם את מועמדיה של כל מפלגה לתפקידי השרים בממשלה באופן שיאפשר לבוחרים לשקול גם את התאמת השרים לתפקידיהם בבואם להחליט עבור איזו מהמפלגותלהצביע בבחירות.

 

חלק ד' – הרכבת ממשלה בשיטת הסבב

 ביסוד שיטת הסבב עומדים שני מדדים המבטאים את רצון הציבור כפי שיבוא לידי ביטוי לאחר הבחירות:

1.   מספר המנדטים שתקבל כל מפלגה על פי התוצאות שתפרסם ועדת הבחירות המרכזית.

2.   תפקידו המיועד של מועמד מפלגה לתפקיד שר בממשלת ישראל כפי שהוא מופיע ברשימת המועמדים לכנסת ולממשלה שתוגש לוועדת הבחירות המרכזית.

 

טבלה – הדגמת מבנה ממשלה פונקציונאלית שאינו נגוע בשיקולים פוליטיים
הערות:

א. בטבלה רשומים 22 אגפים שבממשלה ה 36 הם משרדי ממשלה שבראשם עומדים שרים ובממשלה פונקציונאלית הופכים לאגפים של משרדי ממשלה עיקריים.

ב.נוספו 2 משרדי ממשלה (חוקה, גבולות) הממוקדים במצע הרעיוני המשותף לקואליציה הציונית שיוגשם במהלך תקופת כהונתה המלאה של הכנסת הנשלטת ע"י הקואליציה הציונית.

ג. משרדי הפיתוח, המדע והתשתיות הלאומיות בממשלה ה 36 אוחדו למסגרת של משרד תשתיות שיעסוק גם בהגירת משק האנרגיה בישראל מעידן הפחמן לעידן המימן שהיא מטלה עיקרית במצע הרעיוני המשותף.

 

 

 

הדגמתה של שיטת הסבב על פי תוצאות הבחירות לכנסת ה 24:

1.      נוסחת חישוב השרים:

 

 

2.    שיטת הבחירה:

2.1   מועמדי המפלגות לתפקידי שרים נקבעים על פי רשימת המועמדים שהגישה כל מפלגה לועדת הבחירות ופורסמה לידיעת הציבור

2.2   למפלגה שזכתה במספר הקולות הרב ביותר, שמורה זכות ראשונה לבחור את תפקיד רוה"מ למועמד המפלגה.

2.3   יתר תפקידי יקבעו בסבבי מינויים כמספר משרדי הממשלה שאינם משרד רוה"מ.

2.4   בכל סבב יקבע באמצעות הגרלה אקראית המשרד שיאויש באותו סבב באופן שיבטיח סיכוי הוגן למועמדי המפלגות לאייש את התפקיד.

2.5      בתוך המחזור של 14 סבבים יעבור תור המועמדים ממפלגה למפלגה בכל סבב על פי הסדר מהמפלגה הגדולה לקטנה וחוזר חלילה כל עוד יש למפלגה המשתתפת בסבב הקצאת שרים לאיוש.

 

ביאור: (-) לא הוצג מועמד לתפקיד

 

3.  תוצאות הסבב : לתוצאות הסבב שני מרכיבים:

3.1  הקצאת משרדים לכל מפלגה עפ"י תוצאות הבחירות,

3.2  רשימות המועמדים לתפקידי שרים.

4.  יכולתם הביצועית של חברי הממשלה שתוקם היא שאלת המפתח העומדת להכרעת הבוחר בבחירות לכנסת ולהקמת ממשלה וזאת מכיוון שציונות היא בסיס רעיוני משותף להקמת הקואליציה ומוסכם מהו אופן ההכרעה בין הצעות החלטה שנויות במחלוקת בין עמיתי הקואליציה ולכן אידיאולוגיות ומחלוקות אינם יותר חסם ליוזמות פורצות דרך וקריטיות לתהליך קיומה של המדינה.

5. עד כה המשקל העיקרי לאיכות הביצוע של ממשלה עתידית נמדד עפ"י ערכו המנהיגותי והביצועי של המועמד לתפקיד ראש הממשלה ולעתים על ערכם המוסף של מועמדים הבולטים בתכונות העשויות לצודד את לב הבוחרים

6.  מועמדים אלה צורפו לרשימות המועמדים לכנסת אך לרוב מבלי שנקבע מראש מה יהיה תפקידם אם יבחרו.

7.  בשיטת הסבב הגדרת תפקידי שרים למועמדים עשויה להיות מרכיב מפתח בשיקולי הבוחרים להצביע עבור מפלגה המציגה מועמדים ראויים בנושאים הקרובים ללב הבוחרים.

8.  הגורמים המכתיבים הצבת מועמדים מטעם מפלגה כלשהי ברשימה לתפקידי שרים עשויים השיקולים הבאים:

8.1  הצגת מועמדים למספר תפקידים המגדילה את הסיכוי לזכייתם בתפקיד כלשהו

8.2  האפשרות שמועמדים יזכו בתפקידים שאינם ראויים לדרגת בכירותם אם יוצגו לתפקידים אלה.

8.3  הצגת מועמדים בלתי ראויים לדרישות תפקיד העלולה לגרום לבוחרים להצביע עבור מפלגות ציוניות אחרות המציגות מועמדים ראויים יותר.

8.4  אי הצבת מועמד לתפקיד במשרד כלשהו עלולה לגרום לדילוג על תורה של מפלגה לזכות במינוי שר בסבב שבו לא הציבה מועמד לתפקיד

 

טבלת תוצאות לפי שיטת הסבב

 

הערה: המחלוקת שאינה מאפשרת בכנסת ה 24 לקיים קואליציה ציונית היא המחלוקת בין המפלגות הציוניות של הקואליציה לבין אלה של האופוזיציה בסוגיית כשירותו של בנימין נתניהו להיות מועמד לתפקיד ראש ממשלה ושיטת הסבב אינה יכולה ליישב מחלוקת זו. לפיכך הסתלקותו של בנימין נתניהו ממועמדות מפלגתו לראשות ממשלה היא תנאי לאפשרות להשיג קונצנזוס ציוני על עצם הקמת קואליציה ציונית.